בעקבות חשיפת כלכליסט: יו"ר ועדת הכספים יבדוק את ניהול יתרות המט"ח

חשיפת יתרות המט"ח האדירות של ישראל בעקבות מסכת רכישות הדולרים של הנגיד סטנלי פישר ממשיכה לעורר הדים ציבוריים, בעיקר על רקע היעדר הפיקוח על מדיניות ההשקעה של היתרות. במשרד האוצר טוענים כי ראוי שהבנק יאמץ באופן וולנטרי את הסדרי חוק בנק ישראל עד שתושלם החקיקה הסופית בעניין.

יו"ר ועדת הכספים משה גפני אמר אתמול ל"כלכליסט" שנגיד בנק ישראל הוכיח את עצמו עד כה מבחינה מקצועית, בעיקר בהחלטות שקיבל בתחום המוניטרי, ושהוא נותן לו גיבוי מלא גם בנושא ניהול יתרות המט"ח של ישראל. "עם זאת", אמר גפני, "בפני ועדת הכספים עלה כבר כמה פעמים נושא כוחו המופרז של בנק ישראל ובחינת הצורך לבצע שינויים בכך. אני מתעתד להיפגש שוב בימים הקרובים עם נגיד בנק ישראל ולשוחח איתו גם על ניהול יתרות המט"ח, השלכות היתרות הגדולות, נושא הפיקוח והצורך לוודא שהכל אכן מתנהל כשורה".

בעיה בשקיפות

מי שמחליט כיום על גובה יתרות המט"ח הוא נגיד בנק ישראל, לאחר ששמע את דעות חברי הפורום המצומצם (הנהלת הבנק). בניגוד להחלטות הריבית, בנושא היתרות לא נרשם פרוטוקול במהלך הדיונים, והוא אינו מובא לידיעת הציבור. בעוד כמה חודשים אמור להיכנס לתוקף חוק בנק ישראל החדש שעליו הוסכם לאחרונה בין האוצר לבין בנק ישראל. אף על פי שהחוק הוא תוצאה של הסכמה בין שני הגורמים, טוענים בירושלים, החלטתו של הבנק שלא להחיל על עצמו באופן התנדבותי את הוראות החוק עוד בטרם ייכנס לתוקף היא תמוהה.

עם זאת, סביר להניח שמציאות רבת שנים, שבה הבנק לבדו קובע את הכללים ואינו מדווח על כך לציבור, תמנע מהשינוי מלהיות רשמי בלבד גם לאחר חקיקת החוק, וגם אם הבנק יחיל על עצמו את החוק כבר עכשיו באופן התנדבותי.

הסייגים בדבר הקמת ועדה מוניטרית או דיווח על ההרכב המטבעי של היתרות אינם מכשול של ממש בהתנהלות בנק ישראל בנושא יתרות המט"ח. מחצית מחברי הוועדה יהיו אנשי בנק ישראל, ובמקרה של מחלוקת יקבל הנגיד קול כפול בהצבעה. אישור שר האוצר לא יחול כלל אם יחליט בנק ישראל להגדיל את היתרות במסגרת המדיניות המוניטרית או מדיניות שער החליפין, הנתונות בלעדית לאחריותו. ובעניין הדיווח על ההרכב המטבעי של היתרות - בנק ישראל כבר הבהיר שזה יימסר רק למשרד האוצר ולא לציבור הרחב.

מלשכת ראש הממשלה נמסר: "ראש הממשלה מקדם את חוק בנק ישראל הכולל את נושא עצמאות בנק ישראל. החוק אינו נותן עצמאות מוחלטת מכל פיקוח לבנק, אלא מקים שורת מנגנונים שנועדו להבטיח פיקוח וביקורת על הבנק גם בנושא יתרות המט"ח בבנק ישראל".

ממשרד האוצר נמסר: "חוק בנק ישראל החדש מסדיר את עניין הפיקוח על יתרות המט"ח באופן שמקובל עלינו".

בנק ישראל בחר שלא להגיב על הטענות בדבר הצורך באימוץ וולנטרי של החוק.

שוקי אורן | צילום: עמית שעל

בנק ישראל מודה בסיכון

ההיקף העצום של היתרות - יותר מ־54 מיליארד דולר - חושף את בנק ישראל לסיכונים הכרוכים בשינויים התכופים בשערי החליפין: גם בין השקל לבין הדולר, וגם בין הדולר לבין המטבעות האחרים שבהם מושקעות היתרות.

החשב הכללי באוצר שוקי אורן אמר לאחרונה בשיחה עם "כלכליסט": "יש כאן עליית מדרגה בגודל יתרות המט"ח, וככל שהיתרות גדלות, גדלה גם החשיפה של בנק ישראל לשער החליפין. תנודות כלפי מטה בשער הדולר יכולות לגרום לו הפסדים משמעותיים". גם בנק ישראל עצמו מודע היטב לבעייתיות זו, ובדו"ח הכספי לשנת 2008 שפרסם לפני חצי שנה הוא מציין: "חוסר האיזון המטבעי בהרכב הנכסים וההתחייבויות של הבנק חושף את בנק ישראל לתנודתיות בתוצאות הכספיות, עקב שינויים בשערי החליפין של השקל לעומת מטבעות חוץ".

לפני שנה וחצי החל בנק ישראל לרכוש דולרים ויתרות המט"ח החלו לתפוח. עקב כך גדלו היתרות בשנה שעברה בכ־13 מיליארד דולר, ובשבעת החודשים הראשונים של 2009 הן גדלו בעוד 14 מיליארד דולר. בסכומים כה גדולים כל תנודה בשערי החליפין באה לידי ביטוי מוחשי בחשבונות הבנק.

ב־2008 הקטינו התנודות בשערי החליפין את שווי יתרות המט"ח בכ־3.5 מיליארד שקל. ב־2007 נגרעו משווי היתרות מאותה סיבה כ־7.4 מיליארד שקל. הבנק מתייחס רק לחלק מהפרשי השערים כאל רווח או הפסד, ולכן הסתכם ההפסד שנגרם לו בשנה שעברה מהשינויים בשערי החליפין בכ־2.3 מיליארד שקל, ואילו ההפסד ב־2007 הסתכם בכ־6.6 מיליארד שקל.

השנה, כאמור, יתרות המט"ח גדולות הרבה יותר והתנודות בשערי החליפין לא אמרו את המילה האחרונה. עקב כך גדלים במקביל גם סיכוני שער החליפין שאליהם נחשף בנק ישראל - סיכונים שהבנק מנסה להצניע, בתקווה שאחרי שנתיים גרועות יפעלו השנה התנודות בשערי החליפין לטובתו.