תככים, כסף גדול, חובות אבודים ותביעות בסעודיה

המשבר הפיננסי העולמי יצר סקנדל חסר תקדים במגזר הפיננסי הסעודי, שגלי ההדף שלו מורגשים גם במסדרונות בתי המשפט בניו יורק ובאיי קיימן. מה שהחל בדיווחים שגרתיים למדי על קשיים בהחזרי חובות התפתח עד מהרה לטלנובלה של ממש שבה מעורבים יצרים, נשים, תככים משפחתיים והרבה מיליארדים של דולרים שאיש אינו יודע היכן הם.

מדובר בשתי קבוצות מסחריות ידועות וחזקות בסעודיה, קוסייבי וסעד, שנקלעו לקשיים עקב המשבר העולמי והותירו אחריהן שובל ארוך של בעלי חוב. ההערכה היא ששתי הקבוצות הללו לוו יותר מ־20 מיליארד דולר כדי לממן את פעילותן, אך מתחילת 2009 הן מתקשות להחזיר את החוב.

עשרות גופים פיננסיים, כולל באירופה ובארצות הברית, נחשפו לשתי הקבוצות, וזו גם הסיבה לכך שמניות הבנקים הסעודיים ירדו ממאי 2009 בכ־20% בממוצע. כדי להוסיף נופך של טלנובלה אמיתית לסיפור, יש להזכיר כי קוסייבי וסעד קשורות ביחסי משפחה: ראש קבוצת סעד, מעאן א־סאנע, נשוי לסאנא קוסייבי, אחת הבנות של מייסד האימפריה העסקית היריבה.

במאי 2009 החלו להתגלות הבקיעים הראשונים ביציבותן של הקבוצות. באותו חודש הודיע בנק IBC הבחרייני הנמצא בבעלות האחים קוסייבי שהוא מתקשה לעמוד בהתחייבויותיו. כמעט במקביל הודיעה סעד על קשיים דומים בבנק אוואל שבבעלותה, הנמצא גם הוא בבחריין.

הקבוצות לא מסרו פרטים על גובה חובותיהן או על בעלי החוב, אבל ההערכה הרווחת היא שמספר הגופים הפיננסיים שנחשפו לשתי הקבוצות מגיע לעשרות. בעיתונות הערבית פורסם כי לפחות 50 בנקים העניקו אשראי בסכום של 9.6 מיליארד דולר לקוסייבי וסעד, ובעיתונות העולמית הוזכרו בהקשר זה גם בנק BNP פריבה ודויטשה בנק.

תנועת הבכירים הוגבלה

הידיעות הראשונות על הקשיים בבחריין גררו תגובה מהירה מצד השלטונות ברוב מדינות המפרץ (סעודיה, כווית ועומאן) שהכריזו על הקפאת הנכסים של מעאן א־סאנע ושל קבוצת קוסייבי. א־סאנע ניסה להרגיע את השווקים ואמר שהבנק שבבעלותו יבנה תוכנית להחזר חובותיו, אבל הודה שהקבוצה סובלת מ"משבר מסוים" בנזילותה.

הודעת הבנק המרכזי של סעודיה על הקפאת חשבונות הבנק הקשורים לקוסייבי וסעד וההודעה על הגבלת המעבר של בכיריהן לחו"ל הפתיעו רבים, שכן מדובר בקבוצות המקושרות כלכלית ופוליטית למשפחת המלוכה.

אין ספק שהבעיות של שתי הקבוצות עוררו מבוכה רבה בסעודיה, שגברה נוכח מה שנהפך בשבועות האחרונים ל"ציד נכסים" ברחבי העולם. מתברר כי בנקים וגופים פיננסיים שנחשפו לשתי הקבוצות החלו להפעיל רשת ענפה של חקירות כדי לשים את ידיהם על נכסים שונים שבבעלותן. במשפחת סעד חוששים כי החיטוטים יובילו לגילוי של נכסים מוכמנים של משפחת המלוכה.

ההערכה הרווחת היא שמשפחת המלוכה הסעודית היתה מעוניינת להגיע להסדר כדי לשים קץ לפרשייה המביכה שפגעה גם בשמה הטוב של המדינה. אבל ייתכן שריאד איחרה את הרכבת נוכח מעורבותם הגוברת של עורכי דין שנשכרו על ידי הגופים הפיננסיים שניזוקו. מעבר לכך, ההכרעה בפני ההנהגה הסעודית אינה פשוטה: לא ברור מה יגרום פחות נזק - מחיקת נכסים של קבוצת קוסייבי או של קבוצת סעד? כרגע, לפי מקורות בסעודיה, נראה שא־סאנע קרוב יותר "לחבל התלייה".

בשטח לא מחכים להכרעת המלך הסעודי. בסוף יולי הכריז הבנק המרכזי של בחריין שהוא לוקח את השליטה הניהולית ב־IBC ובאוואל. הבנק הודיע שלפי בדיקות שביצע, שווי הנכסים של שני הבנקים נמוך בהרבה מההתחייבויות שלהם.

הבנק גם דיווח שימנה מנהל חיצוני לבדיקת הטענות של נותני האשראי לבנקים שיהיה גם אחראי לחלוקת הנכסים לבעלי החוב. לפי דו"חות שפרסמו הבנקים, בסוף 2008 הסתכמו נכסי בנק IBC ב־3.8 מיליארד דולר ונכסי אוואל הגיעו ל־7.6 מיליארד דולר.

הפרשה מגיעה לאיי קיימן

מפנה מפתיע בעלילה התרחש באמצע חודש יולי, כשקבוצת קוסייבי הגישה תביעה כנגד א־סאנע בבית המשפט העליון של ניו יורק. כתב התביעה טען שהמיליארדר ניהל את הזרוע הפיננסית של האחים קוסייבי, ושהוא זייף מסמכים שבאמצעותם זכה מהקבוצה להלוואות בהיקף של 10 מיליארד דולר.

התביעה של קוסייבי נגד א־סאנע הגיעה זמן קצר אחרי שבנק משרק מדובאי הגיש תביעת ענק בשווי של 150 מיליון דולר כנגד קוסייבי בטענה של סחר בלתי חוקי במט"ח. בתגובה הודיעה הקבוצה כי כספים אלה אינם ברשותה וכי החוב שנוצר הוא תוצאה של מעשה מרמה מצדו של א־סאנע. קבוצת קוסייבי טוענת כי א־סאנע שם ידו על הכספים תוך שהוא משתמש בשמה של אשתו, סאנא.

קבוצת סעד של א־סאנע דחתה את התביעה וטענה כי עסקיה אינם קשורים לאלה של קוסייבי. דובר מטעם א־סאנע כינה את התביעה ואת הטענה על השגת כספים במרמה "חסרות בסיס". הוא הדגיש כי א־סאנע מעולם לא ניהל את הזרוע הפיננסית של האחים קוסייבי.

התביעה בניו יורק היתה רק הסנונית הראשונה לסדרת תביעות מז'נבה ועד איי קיימן. בתחילת אוגוסט הורה בית המשפט באיי קיימן להקפיא את נכסיה העולמיים של קבוצת סעד בשווי של 9.2 מיליארד דולר. ההוראה התקבלה בעקבות תביעה שהגישה קבוצת קוסייבי כנגד א־סאנע. בית המשפט בקיימן גם החליט למנות מפקח לנכסיו הרשומים של א־סאנע באיים. רשימת הנתבעים בקיימן כוללת 43 אישים וחברות ובראשן "חברת סעד השקעות". גם במקרה זה דחתה קבוצת סעד את התביעה.

רקע

קבוצת קוסייבי

בטרם החלו הידיעות על המשבר בקבוצת קוסייבי, היא נחשבה אחת החזקות והוותיקות במשק הסעודי. בכיריה מקורבים למשפחת המלוכה וראש הקבוצה נמנה באורח קבוע עם רשימת 20 האנשים העשירים בממלכה.

הקבוצה נוסדה בשנות הארבעים של המאה הקודמת, ועד מהרה היא נהפכה לספק מוביל של החברה הכי חשובה בכלכלה הסעודית: חברת הנפט הסעודית הלאומית עראמקו.

מאז לא היה כמעט תחום במשק הסעודי שהקוסייבים לא היו מעורבים בו. לחברה אינטרסים במגזרי הבנקאות, הביטוח, התיירות, האנרגיה והתעשייה. עד לפרוץ המשבר הנוכחי נחשבה קבוצת קוסייבי אחת המשקיעות הגדולות בבורסה הסעודית - שהיא הגדולה ביותר בעולם הערבי.

סלימאן קוסייבי, בנו השלישי והאחרון של מייסד הקבוצה, נחשב איש עסקים בולט, והונו האישי נאמד אשתקד בכ־3 מיליארד דולר. בתחילת השנה הוא מת, וחודשים ספורים אחר כך צצו הבעיות הפיננסיות של הקבוצה.

קבוצת סעד

בתחילת 2009 דורג מעאן א־סאנע, בעליה של קבוצת סעד, כאיש השלישי בעושרו בעולם הערבי עם הון אישי של 9.3 מיליארד דולר; המגזין "פורבס" הציב אותו במקום ה־62 ברשימת עשירי העולם. נכסיה של הקבוצה נאמדו בסוף 2008 ב־30 מיליארד דולר.

א־סאנע, טייס בחיל האוויר הכוויתי, הקים את קבוצת ההשקעות שלו ב־1980, וכיום יש לה אינטרסים כלכליים חובקי עולם, כולל אחזקה של 3% במניות בנק HSBC. קבוצת סעד היא גם אחד הבעלים של חברת הנדל"ן הבריטית ברקלי ושל חברת התרופות יורק פרמה.

מלבד זאת השקיעה הקבוצה במגזרי הבנייה, הנדל"ן, הבנקאות והפיננסים, התיירות, השירותים הרפואיים ועוד.

ב־2007 נהפכה סעד לקבוצה הפרטית הראשונה בערב הסעודית שזכתה לדירוג אשראי - מטעם חברת סטנדרד אנד פור'ס. במאי 2009 הופסק הדירוג בטענה של "חוסר שקיפות" מצד הקבוצה.

ד"ר גיל פיילר הוא מנכ"ל חברת אינפו פרוד מחקרים, ודורון פסקין הוא מנהל אגף המחקר בחברה