אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דמיינו לעצמכם

דמיינו לעצמכם

ליגת טוטו 2010-2009 מתחילה. דמיינו כמה טובה היא היתה יכולה להיות, לו רק היו יודעים לנהל אותה כמו שצריך

20.08.2009, 16:12 | אוריאל דסקל

דמיינו שהכדורגל בישראל היה מנוהל כמו עסקים ישראלים רווחיים.

ג ג'ון לנון ויוקו. דמיינו, זה קל אם תנסו | צילום: בלומברג ג

דמיינו שכל קבוצה ישראלית היתה מנוהלת כמו מכבי חיפה - עם בעלים שמשקיע בה כבר שני עשורים; עם מנכ"ל שקדן ויסודי; עם מחלקת שיווק חרוצה ומחלקת נוער משובחת.

דמיינו שיש לנו גוף שיודע לעשות מהאהבה של הישראלים למשחק היפה משהו כלכלי, בריא, רווחי.

דמיינו שהיתה קמה מינהלת ליגה שמורכבת מאנשי עסקים מוכשרים; מומחים לשיווק ספורט; מומחים למיתוג ואוהדים שפועלים למען אוהדים.

דמיינו שאותה מינהלת היתה מחייבת שמועדונים יתנהלו לפי סטנדרטים כלכליים בריאים; שהקבוצות יתנהלו לפי היכולות הטבעיות שלהן; שלא יוקצו יותר מ-70% מההכנסות למשכורות; שלפחות 10% מתקציב הקבוצה יוקצו לפיתוח התשתיות והמותג; שהקבוצות יתייחסו לאוהדים כאל לקוחות ולא כאל פושעים.

דמיינו שכל אדם שרוצה לרכוש קבוצת כדורגל בישראל, צריך להבטיח שהוא רוכש אותה לפחות ל-10 שנים, ושהוא ישקיע סכום מסוים מכספו בשיפור התשתיות - מגרשי אימונים, איצטדיונים ומחלקת נוער.

דמיינו לעצמכם שכל קבוצה תצליח להביא ספונסר מתאים במחיר הנכון, ולא בגלל שמנכ"ל החברה שנותנת חסות חבר של היו"ר או שידך את הבת שלו לאחד מהשחקנים; דמיינו שכל קבוצה תבוא לספונסר עם מספרים מדויקים בנוגע לחשיפה שהיא מעניקה לו; עם סט ערכים שאפשר להזדהות עמם; עם תוכניות מדויקת של איפה, איך ומתי הספונסר יראה ויהיה מזוהה עם הקבוצה. דמיינו שלכל קבוצה יש חבילת ספונסרים שכולם נהנים ממנה - הקבוצה, הספונסרים והאוהדים.

דמיינו לעצמכם שלספונסרים היו מכנים שותפים. ומתנהלים מולם בהתאם.

דמיינו לעצמכם שקבוצות ימנו מאמנים בכירים לתפקיד ראשי במחלקות נוער; שכל מאמן מרמת ילדים עד רמת נוער יוכל לחיות מהמקצוע שלו; שבכל הרכב יעלו לפחות 5 שחקני בית, שגדלו במחלקת הנוער של הקבוצה; שכל קבוצה תשתף פעולה עם בית ספר מקומי לטיפוח ההשכלה של הילדים ושכל שחקן ברמה גבוהה מספיק יעבור בגיל צעיר לקבוצה בחו"ל, יתפתח שם כשחקן ויחזור רק לתרום לנבחרת ולא לצבא.

דמיינו לעצמכם שכל קבוצה היתה מפעילה גם רשת מגרשים מקומית, פתוחה להמונים - כדי לטפח את הקשרים עם הקהילה.

דמיינו לעצמכם שהשחקנים הזרים שמגיעים לארץ היו צריכים לעבור תהליך סינון מוקפד, שיוודא שהם שחקני נבחרות בוגרות או צעירות; שהם לא סובלים מבעיות הימורים או התמכרויות אחרות; שהם טובים מספיק כדי לשפר את הרמה ולא רק לקחת מקום של שחקן ישראלי צעיר, ולא לשפר את הקבוצה או הכדורגל המקומי בכלום.

דמיינו לעצמכם שכל המשחקים משוחקים בשעה 19:00 ביום שבת. כך שבעלי המנויים, קוני הכרטיסים וצופי הטלוויזיה ידעו בדיוק מתי הם מגיעים לאצטדיון או פותחים את הערוץ שישדר את תוכנית השירים ושערים הטלוויזיונית. ואלו שלא ליד טלוויזיה יוכלו ליהנות מתוכנית שירים ושערים רדיופונית עם האיתות מבלומפילד, קריית אליעזר, רמת גן - איתות שהיה חלק כל כך חשוב בחזרה מהטיולים בשבת של כל כך הרבה אנשים.

דמיינו שכל אחד יוכל לראות את המשחקים באופן מלא באינטרנט. שאותה מינהלת תשתף פעולה עם פורטל כזה או אחר כדי שאוהד באר שבע יוכל לשבת בבית מול מסך המחשב ולראות את המשחק כולו. רק אם ירצה, כמובן.

דמיינו שכל קבוצה תקצה יציע למשפחות - לאבות, אמהות וילדים - שהנכנסים אליו יצטרכו לעבור מינימום סריקה ביטחונית, שהדיילים בו יהיו סופר חברותיים, שהכיסאות בו יהיו מסומנים; שהמחירים לכרטיסים אליו יהיו נוחים למי שמשלם עבור כל המשפחה. שלא יהיו כל כך הרבה שוטרים ביציעים.

דמיינו לעצמכם שלכל קבוצה היתה חנות רשמית - שם אפשר היה לרכוש מרצ'נדייס רשמי וחוקי, וכך להכניס עוד כסף למועדון ולא לרוכל נוכל בצידי המגרש.

דמיינו גם שכל קבוצה תקצה גם יציעי עמידה לאוהדים שמספקים את הצבע והרעש במשחקים.

דמיינו שמינהלת הליגה החלומית שלנו גם תדרוש שהדו"חות הכספיים של כל קבוצה יחוייבו בשקיפות; שנדע לאן הולכים הכספים שמגיעים מכספי ציבור וממכירת כרטיסים לציבור.

דמיינו לעצמכם שלכל קבוצה יהיה איש שיווק, שיעבוד על הקשר עם האוהדים ויטפח את הקהילה - לא רק במילים, אלא במעשים, בשיתוף פעולה מלא, שקוף ופורה.

תדמיינו לעצמכם שכל קבוצה תחל במכירת מניות לאוהדים ותקצה להם מקום בהנהלה. או סתם תאפשר לרוכשי המנויים לבחור מי יהיה מנהל הקבוצה.

יובל אבידור ממכבי תל אביב מול יציע ריק. "דמיינו לעצמכם שהקבוצות ימנו מאמנים בכירים לתפקיד ראשי במחלקות נוער; שכל מאמן מרמת ילדים עד רמת נוער יוכל לחיות מהמקצוע שלו; שבכל הרכב יעלו לפחות 5 שחקני בית, שגדלו במחלקת הנוער של הקבוצה", צילום: ראובן שוורץ יובל אבידור ממכבי תל אביב מול יציע ריק. "דמיינו לעצמכם שהקבוצות ימנו מאמנים בכירים לתפקיד ראשי במחלקות נוער; שכל מאמן מרמת ילדים עד רמת נוער יוכל לחיות מהמקצוע שלו; שבכל הרכב יעלו לפחות 5 שחקני בית, שגדלו במחלקת הנוער של הקבוצה" | צילום: ראובן שוורץ יובל אבידור ממכבי תל אביב מול יציע ריק. "דמיינו לעצמכם שהקבוצות ימנו מאמנים בכירים לתפקיד ראשי במחלקות נוער; שכל מאמן מרמת ילדים עד רמת נוער יוכל לחיות מהמקצוע שלו; שבכל הרכב יעלו לפחות 5 שחקני בית, שגדלו במחלקת הנוער של הקבוצה", צילום: ראובן שוורץ

דמיינו לעצמכם שאתם מגיעים למשחק כדורגל בערב עם הילד. עלות הכרטיסים כמו בקולנוע - אולי טיפה יותר - אבל לא יותר מ-100 שקל. דמיינו שאתם יושבים באיצטדיון המשופץ, עם הכיסאות המסומנים ואתם שותים כוס בירה עם החברים -  ולילד אתם קונים נקניקייה במחיר סביר (כי הריח של הבצל והבשר על האש שיגע אותו).

דמיינו לעצמכם שהאיצטדיונים של הקבוצות הקטנות הם קטנים (לא יותר מ-5,000 מקומות); מתוחכמים (בעלי חללים מסחריים שפעילים כל השבוע); מקורים ומוגנים מפני החום, הקור, הרוח והגשם.

דמיינו לעצמכם שהאיצטדיונים של הקבוצות הגדולות הם לא מפלצות בטון בלב עיר אלא מרכז מסחרי שוקק חיים כמו קניון, איקאה או סינמה סיטי.

דמיינו שיש לכל קבוצה גם קבוצת מילואים - שם ישחקו שחקני מחלקת הנוער מעל גיל מסוים, שחקני נוער לשעבר, חובבנים, אוהדי הקבוצה שמחפשים מסגרת תחרותיות יותר מיום שישי בפארק, וחיילים שלא קיבלו ספורטאי מצטיין, אבל חשוב להם להישאר במסגרת ספורטיבית כלשהי.

דמיינו שכל קבוצה תערוך יום קהילה פעם בחודש בה יגיעו ילדים, בני נוער ומשפחות למועדון, ויבלו עם השחקנים שהם הגיבורים שלהם.

דמיינו שהיו מאמצים בכדורגל הישראלי רק חלק ממה שהפך את הכדורגל לחלק כה חשוב בתרבות האירופאית.

אפשר לעשות כל כך הרבה דברים יפים עם כדורגל. למה לא עושים אותם?

ונסכם עם המשפט של מי שנתן השראה לכל מי שמדמיין עולם טוב יותר - ג'ון לנון. "אני אולי חולם, אבל אני לא היחיד".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות