אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הצלחה בגובה השמש צילום: ששון תירם

הצלחה בגובה השמש

סולל וברייטסורס אנרג'י הן חברות קלינטק ישראליות פורצות דרך שהוקמו על חורבותיה של לוז המיתולוגית. ההתלהבות של שנות השמונים חזרה, אומרים שם, ובטוחים שמכאן ההשקעות יגדלו

23.08.2009, 01:22 | מאיר אורבך, אסף גלעד וגלית שפיר
לתעשיית הקלינטק הישראלית עבר עשיר משנוטים לייחס לה. לאמיתו של דבר, בישראל מפתחים טכנולוגיות ירוקות כבר יותר משלושה עשורים. רוב החברות הגדולות בישראל שפעילות בתחום זה, ברייטסורס, סולל, אאורה, זנית' סולאר, הנדסת הספק ופבוס, הן המשך ישיר לאבות מייסדים שפעלו כאן בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת. חוסר כדאיות כלכלית, שנבע מירידה דרמטית במחירי הנפט והגז הטבעי ומחוסר השקעה ממשלתית, הקפיא את החלומות הירוקים של היזמים הוותיקים לכמה שנים טובות. עכשיו זה הקאמבק.

לוז: האב המייסד

חברת לוז, שהוקמה ב־1980, נחשבת במידה רבה למייסדת של תעשיית האנרגיה הסולארית בישראל. החברה, שהתמחתה בהקמת שדות תרמו־סולאריים, נוסדה על ידי ארנון גולדמן, בזמנו איש עסקים צעיר שעלה לישראל מארצות הברית לאחר שהיה שותף בפיתוח אחת מתוכנות עיבוד התמלילים הראשונות בעולם. לצורך הקמת לוז גייס גולדמן מיליון דולר מהקהילה היהודית בלוס אנג'לס ולחברה החדשה צורפו פטריק פרנסואה, שהיה אחראי לתחום הכספים, וישראל קרויזר, מהנדס בהכשרתו שמונה למנכ"ל החברה. בשנות השיא העסיקה החברה מאות עובדים בקליפורניה ובהר חוצבים בירושלים. "האווירה בשנות השמונים היתה דומה לאווירה כיום מבחינת המוטיבציה להשקיע בתחום האנרגיות המתחדשות, על רקע משבר הנפט ב־1981", אומר קרויזר, כיום מנכ"ל לוז 2, הפעילה במסגרת ברייטסורס.  

ארנון גולדמן בחניכת המרכז לפיתוח בנגב, צילום: ששון תירם ארנון גולדמן בחניכת המרכז לפיתוח בנגב | צילום: ששון תירם ארנון גולדמן בחניכת המרכז לפיתוח בנגב, צילום: ששון תירם

ארבע שנים לאחר הקמה, ב־1984, הקימה לוז תשע תחנות סולאריות בקליפורניה, המייצרות 354 מגה־ואט בהשקעה של 1.2 מיליארד דולר - הפרויקט המסחרי הסולארי הראשון בעולם והיחיד במשך 15 השנה שלאחר מכן. ב־1991 התפרקה לוז. "משנות השמונים חלה ירידה דרמטית בעלות הפקת חבית נפט, עד שזו הגיעה לסכום של 12 דולר ב־1998", אומר קרויזר. "עקב כך חלה ירידה מתמדת בתמיכה האמריקאית. באותן שנים חל שינוי במשק החשמל והחל ייצור חשמל באמצעות טורבינות גז, מה שהוזיל עוד יותר את עלות ייצור החשמל. שלוש הסיבות האלו הרגו את החברה".

"היום המצב שונה בתכלית", מסביר אבי ברנמילר, מנכ"ל סולל - עוד תוצר של לוז. "נכנסו לעניין עוד שיקולים, כמו גם השאיפה של מדינות רבות לפתח משק אנרגיה עצמאי ובלתי תלוי ולייצר מקומות עבודה חדשים. מגמה זו, להערכתי, רק תתחזק".

סולל: חוזה ענק בקליפורניה

על חורבותיה של לוז הקימו מייסדיה שתי חברות. סולל, שהוקמה ב־1992 על ידי אבי ברנמילר, התבססה על הטכנולוגיה של לוז. הפריצה הגדולה שלה היתה ב־2007, עם חתימת הסכם על הקמת תחנת הכוח הסולארית הגדולה בעולם במדבר מוהאבי בקליפורניה, שתייצר 553 מגה־ואט בהשקעה של 2 מיליארד דולר. התחנה אמורה להיפתח ב־2011. החוזה הענק נחתם רק שנתיים אחרי שהחברה רשמה הערת עסק חי. מאז גם נחתמו עוד חוזים בארה"ב ובספרד. לאחרונה נחשף ב"כלכליסט" שקונצרן הענק סימנס מנהל מגעים להשקעה של עד 100 מיליון דולר בסולל.

"המונח קלינטק אולי נשמע עכשווי מאוד, אבל בפועל רוב המוסדות הפיננסיים המובילים בעולם מוכנים לממן רק פרויקטים שבהם מיושמות טכנולוגיות מוכחות", אומר ברנמילר.

אבי ברנמילר, צילום: גיא אסיאג אבי ברנמילר | צילום: גיא אסיאג אבי ברנמילר, צילום: גיא אסיאג

ברייטסורס אנרג'י: מתרכזים בארה"ב

מאז התפרקה לוז חיכו מייסדי החברה להזדמנות לשוב ולפעול יחדיו בתחום הסולארי. התעוררות בשוקי האנרגיות המתחדשות הביאו את ארנון גולדמן להקים, 15 שנה אחרי שקבר את לוז, את ברייטסורס אנרג'י, בהשקעה של 160 מיליון דולר.

בחברה החליטו לפתח מוצר חדש של הפקת חשמל באמצעות מגדל שמש. מערכת של אלפי מראות קטנות קולטות את קרני השמש ומרכזות אותן למגדל, המייצר קיטור בחום גבוה שמועבר לטורבינה המייצרת חשמל. ביוני 2008 חנכה החברה מרכז לפיתוח ברותם שבנגב. המרכז כולל יותר מ־1,600 מראות ומגדל בגובה של 60 מטר.

 

ברייטסורס חתמה על חוזים עם קליפורניה אדיסון לאספקת 1,300 מגה־ואט של אנרגיה עבור 845 אלף משקי בית. בישראל מתמודדת החברה במכרז על הקמת תחנת סולארית באשלים. "בארה"ב התנאים הסביבתיים טובים יותר, לכן אנו רואים בישראל שוק משני", אומר גולדמן. "כיום יש נכונות גדולה יותר של גורמים מממנים, כי רואים שהטכנולוגיה עובדת".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות