אופטימיות זהירה במערב

ארה"ב - תשתיות, בריאות ואינפלציה

האסטרטגיה של משרד האוצר והבנק המרכזי של ארצות הברית למלחמה במשבר מבוססת על הזרמת מיליארדי דולרים לשוק והורדת הריבית לשפל של 0.25%-0%.

במסגרת זו הוזרמו 700 מיליארד דולר בתוכנית TARP ועוד 787 מיליארד בתוכנית התמריצים של הנשיא ברק אובמה. בעוד החלק הראשון של התוכנית נוצל להצלת מוסדות פיננסיים מרכזיים במשק, את כספי התמריצים הוחלט לנצל בצורה שונה: ראשית, להעלאת רמת ההשקעה של הממשלה בתשתיות ולסיע במאבק באבטלה. שנית, לקידום רפורמת הבריאות, שהפכה לנושא מרכזי בנאומיו של הנשיא. הרפורמה אמורה לספק תעסוקה בתקופה הקרובה ולהביא לצמצום הוצאות בטווח ארוך.

האם הסתיים המיתון? הצומת הדרמטי של נגיד בנק ישראל: האם להתחיל בהעלאת הריבית סטנלי פישר יחליט מחר אם בנק ישראל יהיה הראשון בעולם שמעלה את הריבית. "כלכליסט" שאל את בכירי המשק אם נכון כעת להעלות את הריבית והאם המשבר באמת נגמר נעמה סיקולר, אמנון אטד, תומר זלצר , 20 תגובותלכתבה המלאה

בתוך כך, אנליסטים מעריכים שכלכלת ארה"ב זקוקה לאינפלציה שנתית של 6% כדי להתמודד עם הגירעון העצום שצברה. אמנם, היעד הרשמי של הפד הוא אינפלציה של 2%-1.5% בשנה, אך נראה שלא יצליחו לעמוד ביעד ויש הטוענים כי אי עמידה זו היא חלק מהאסטרטגיה הלא רשמית של הממשל.

עם זאת, לא כולם מאמינים שדי בצעדים הנוכחיים. חתן פרס נובל ג'וזף שטיגליץ אמר בסוף השבוע כי "העולם זקוק למערכת רזרבית חלופית. זאת לאחר שהמשבר חשף עד כמה לקויה ומסוכנת הייתה המערכת שהתבססה על הדולר".

בריטניה - לראשונה: תחזיות צמיחה חיובית

לאחרונה התגלעו חילוקי דעות בין שר האוצר אליסטר דארלינג לנגיד הבנק המרכזי מרווין קינג בדבר אסטרטגיית היציאה מהמשבר. עם זאת, המחלוקת בין השניים אינה כה חריפה: קינג ודארלינג סבורים שעדיין מוקדם לצמצם את יוזמות התמיכה הממשלתית בכלכלה ורק לפני ימים ספורים אישר הבנק המרכזי את הרחבת תוכנית "ההקלה הכמותית", במסגרתה יוזרמו לשוק בשלושת החודשים הבאים 50 מיליארד ליש"ט.

במקביל, החל משרד האוצר לגבש תוכנית להשבת חלקה של הממשלה בבנקים שהולאמו למשקיעים פרטיים. גורמים במשרד הדגישו עם זאת שלא יעמידו למכירה את המניות עד שתנאי השוק יאפשרו לממשלה למכור אותן ברווח. נראה שבשלב זה אין בכוונת הבנק המרכזי לשנות את שיעור הריבית, שעומד כיום על 0.5% - הרמה הנמוכה מאז נוסד הבנק ב־1694. ואולם, נתונים שפורסמו בשבוע שעבר מעידים על כך שבריטניה, שנפגעה קשה יותר מכל כלכלה מערבית גדולה אחרת, עשויה להתאושש מהר מהצפוי. להערכת הבנק המרכזי, עתידה הכלכלה לצמוח ברבעון השלישי ב־0.2% (הגידול הראשון מאז הרבעון הראשון של 2008) ובשנה הבאה ב־2.2%.

רוסיה - תלויים בביקושים לסחורות

עם פרוץ המשבר בחרה רוסיה להזרים הון לכלכלה המקומית, בניסיון לייצב את השווקים ולבלום את המפולות בבורסה. הצעד הבא בו נקט הקרמלין נועד לעצור את העלייה המהירה בשיעור האבטלה ובינואר הושקה תוכנית לעידוד התעסוקה בהשקעה של כ־1.5 מיליארד דולר. רוסיה שמה לעצמה ליעד לשרוד את התקופה הקשה, מתוך הערכה שעם ההתאוששות הגלובלית, ישתפר המצב גם במדינה. מאחר והכלכלה המקומית מתבססת על ייצוא סחורות וסבלה קשות מירידה חדה בביקושים, מאמינים ברוסיה שעם חלוף ההאטה יחזרו הביקושים, המחירים יאמירו והקופה הלאומית תתמלא.

עד כה הקצתה רוסיה 1.4 טריליון רובל (כ־44 מיליארד דולר) לתוכניות ייצוב ותמריצים כלכליים. לדברי ראש הממשלה ולדימיר פוטין מדובר רק בחלק הראשון של התוכנית הכלכלית. פוטין טוען שבשלב הבא מתכננת הממשלה להגדיל את תוכנית הקצבאות ולסייע לעסקים קטנים, שמצאו את עצמם על סף קריסה.

יפן - להימנע מתלות בסיוע

על רקע נתונים שפורסמו בשבוע שעבר, לפיהם כלכלת יפן שבה לצמוח ברבעון השני של השנה, נבחנות בבנק המרכזי מספר דרכים לנסיגה הדרגתית מתוכניות התמריצים רחבות ההיקף שננקטו בחודשים האחרונים. עם זאת, כלכלנים מעריכים שבשלב זה מדובר בלא יותר מ"דיונים היפותטיים, שתלויים בהתפתחויות בשווקים".

ביולי הורה הבנק המרכזי על הארכת המועד של חלק מאמצעי הסיוע, במסגרתם רוכש הבנק ניירות ערך ואג"ח קונצרניות. בנוסף הגדיל הבנק את סכום הגג החודשי אותו הוא מקצה לרכישת אג"ח ממשלתיות ל־1.8 טריליון ין (כ־19 מיליארד דולר), ונמנע מלשנות את שיעור הריבית, שעומד מאז דצמבר על 0.1%. עם זאת, בהרצאה שנשא בראשית החודש אמר נגיד הבנק המרכזי מאסקי שיראקוואה כי נקיטה באמצעים חריגים לאורך זמן עלולה לפגוע במאמצי הבנק לשמור על יציבות כלכלית ולגרום לתלות של המשקיעים בהם.

גרמניה - מילת המפתח: "זהירות"

מילת המפתח בכל ההצהרות של בכירי המשק הגרמני בדבר אסטרטגיית יציאה אפשרית מהמשבר היא "זהירות" (Achtung). סביר שהדבר קשור להיסטוריה של מדינה שמשבר כלכלי גדול דחף אותה לזרועות הפאשיזם. בוועידת המדינות המתועשות (ה־G8) שנערכה באיטליה לפני חודשיים, תמכה גרמניה בהפחתה הדרגתית של "הלעטת המשק" בכספים ממשלתיים. שר האוצר פר שטיינברוק הצהיר שבמרכזה של כל אסטרטגיית יציאה יעמוד ניסיון זהיר למנוע "התפתחות אינפלציונית". להערכתו, כל מגמת שיפור תורגש קודם כל בארה"ב ורק אחר כך באירופה. שטיינברוק הדגיש כי גרמניה תמשיך לנקוט במדיניות של "התערבות מינימלית" והביע פסימיות באשר ליציאה מהירה של היבשת מהמשבר.

בתוך כך ציין בסוף השבוע נגיד הבנק האירופי המרכזי ז'אן־קלוד טרישה כי "למרות שקצב ההאטה נחלש, הנתונים האחרונים וניתוח השוק מאפשרים להניח שהפעילות הכלכלית בשנה הקרובה תהיה חלשה. אני רואה אפשרות טובה לחזרה לצמיחה בתקופה הקרובה, אך מוקדם מדי להכריז על התאוששות ארוכת טווח".