החקלאים נכנסים לשוק החשמל הסולארי

בחצי השנה האחרונה ביקשו 35 משקים בעמק יזרעאל רישיון להצבת פאנלים סולאריים על מבני חקלאות בתחומם - ובהם לולים, דירים ורפתות. במועצה יש כ־1,100 משקים חקלאיים ב־14 מושבים ו־15 קיבוצים, כך שהפוטנציאל להרכבת מערכות סולאריות במשקים ברחבי העמק מסתכם בעשרות אלפי מ"ר של מבני חקלאות.

המועצה האזורית מעודדת את המעבר לחשמל סולארי בראייה כלכלית, כמתן תשובה לפרנסת התושבים. לאחרונה הופץ ביישובי האזור נוהל רישוי להצבת המתקנים בהליך מהיר: הדיון בבקשה ייערך בתוך 30 יום מרגע קבלתה, וכעבור 30 יום נוספים כבר אפשר לקבל היתר. המועצה האזורית לא מרוויחה מהצבת המתקנים, כיוון שלא משלמים עליהם מס ארנונה נוסף.

עלות ההשקעה בהתקנת מערכת סולארית ללקוחות עסקיים (והמשקים הם כאלה) נאמדת ב־0.5–1.5 מיליון שקל. ככל ששטח גג המבנה גדול יותר, ניתן להחזיר מהר יותר את ההשקעה בהתקנת המערכת. חברות שמתמחות בהתקת הפאנלים טוענות שפאנל של כ־300 מ"ר מחזיר את עלות התקנתו בתוך עשר שנים.

"אני מעדיף להשקיע את הכסף שלי בתחום הסולארי מאשר להשאירו בבנק ובייעוץ עם כלכלנים", סיפר ל"כלכליסט" חקלאי מנהלל. "בטווח של 20 שנה, התשואה תהיה גבוהה יותר בייצור חשמל סולארי מאשר בריבית הבנקים".

החקלאים בתחום המועצה לא חברו לחברת אנרגיה כלשהי - כפי שעשו, למשל, בעלי רפתות בבית שערים ובני רא"ם, ששיתפו פעולה עם חברת סאנדיי.

אייל בצר, ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, סיפר ל"כלכליסט" שהמועצה בודקת אפשרות להתקין מערכות סולאריות על מבני ציבור ברחבי העמק מתוך רצון לקחת גם היא חלק בטרנד הסולארי.