אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ראיון כלכליסט - פרופ' יורם עדן ורו"ח שלומי שוב: "החשבונאות מעוותת את שווי האופציות" צילום: אוראל כהן

ראיון כלכליסט - פרופ' יורם עדן ורו"ח שלומי שוב: "החשבונאות מעוותת את שווי האופציות"

שני המומחים מציעים שיטת חישוב חדשה שתהפוך את הבקדייטינג ללא משתלם לחברות. לטענתם, בתקינה הנוכחית אין לתנודות במחירי המניה כל השפעה על שווי האופציות בספרי החברה

24.08.2009, 16:14 | רחלי בינדמן

מדי שנה מקפידה התקשורת לנבור בדו"חות השנתיים של החברות הציבוריות ולדלות מהם את רשימת שיאני השכר של המשק. מדובר על פי רוב במנכ"לים של החברות הגדולות, אשר נוסף על השכר המכובד והמענקים הם גם מקבלים אופציות לרכישת מניות החברה שבניהולם. ההיגיון שמאחורי האופציות הוא ברור: ככל שהמנכ"ל יפעל להשיא את תוצאות החברה, כך יאמיר שווייה בשוק - וערך האופציות שבידיו יגדל בהתאם.

השווי של האופציות נרשם בספרי החברה והוא מחושב לפי נוסחת בלק אנד שולס. נוסחה זו לוקחת בחשבון את העלייה בשווי האופציות ממועד הנפקתן ועד למועד האחרון למימושן. מאחר שהאופציות הן אחד ממרכיבי התגמול, הן משפיעות על מיקומם של המנהלים בטבלת שיאני השכר.

כך, למשל, שיאן השכר של 2008 היה שמעון מנחם, מנכ"ל סקורפיו נדל"ן - זרוע הנדל"ן הבינלאומית של איש העסקים בני שטיינמץ. עלות שכרו השנתית הסתכמה ב־72.9 מיליון שקל, מהם 71.4 מיליון שקל יוחסו לשווי האופציות שקיבל. אחריו ברשימת שיאני השכר ניצב מנכ"ל שטראוס גרופ אז, ארז ויגודמן, עם עלות שכר שנתית של 18.3 מיליון שקל, מהם 15.7 מיליון שקל יוחסו לאופציות שקיבל.

אך מה קורה במצב שבו האופציות נמצאות הרחק "מחוץ לכסף", כלומר כאשר אפשר לרכוש את מניית החברה בשוק החופשי במחיר הנמוך ממחיר המימוש שנרשם בכתב האופציה? במצב שכזה מובן שהמנהל לא יממש את האופציה ואין לה ערך כלכלי.

פרופ' יורם עדן, מומחה לחשבונאות וכלכלה, ורו"ח שלומי שוב, מומחה בתקינת IFRS ומנהל התוכנית בחשבונאות במרכז הבינתחומי הרצליה, סבורים שכללי החשבונאות המקובלים כיום יוצרים עיוות שמקורו בחישוב שוויין של

האופציות.

התקינה החשבונאית הקיימת, מסבירים השניים, מחייבת למדוד את ערך ההטבה שקיבל העובד רק לפי השווי ההוגן של האופציות ביום שבו הן הוענקו. במילים אחרות, התקינה אינה מחייבת את החברות לעדכן את שווי האופציות במשך תקופת הבשלתן ועד למימושן.

לדבריהם, שיטת חישוב שכזו יוצרת מצב שבו גם אם יורד מחירן של מניות החברה והאופציות נמצאות הרחק מחוץ לכסף, החברות ממשיכות לדווח על ההוצאה הגבוהה - כפי שנמדדה ביום הענקת האופציה. התוצאה היא שהמנהלים נשארים ברום טבלאות השכר אף שלאופציות אין ערך כלכלי והסיכוי שהמנהלים יממשו אותן הוא אפסי.

להבדיל, יכול להיווצר מצב הפוך שבו מחיר המניה מזנק במידה ניכרת ושווי האופציות מאמיר בהתאם, אך החברה ממשיכה לדווח על הוצאה בסכום צנוע יחסית, המבוסס על שווי האופציות ביום הענקתן.

דוגמה טובה היא האופציות שקיבל מנכ"ל בנק מזרחי טפחות אלי יונס בנובמבר אשתקד. באותה תקופה, כחודשיים לאחר קריסת בנק ליהמן ברדרס, נסחרה מניית מזרחי טפחות בשפל ויונס קיבל אופציות לרכישת 2.5% ממניות הבנק במחיר מימוש של 21.18 שקל. מדובר היה במחיר הגבוה בכ־10% ממחיר המניה באותה עת. שוויין של האופציות (לפי נוסחת בלק אנד שולס) עמד על 38.6 מיליון שקל.

כיום נסחרת מניית הבנק סביב 30.4 שקל כך שרק השווי הנאיבי של האופציות (שאינו לוקח בחשבון עלייה נוספת בשווי המניות) האמיר לכ־51.6 מיליון שקל. למרות זאת, בספרי החברה רשומה הוצאה של 6 מיליון שקל בלבד, וגם טבלאות השכר לא יגלמו את השינוי.

עדן ושוב מצביעים על אבסורד הקיים בשיטה החשבונאית הנהוגה כיום. הם בחנו מצב שבו האופציות יוצאות מחוץ לכסף, כך שבהגיע מועד המימוש המנהל אינו זכאי לתגמול הוני. לפי התקינה המקובלת, החברה תרשום בספריה הוצאה המבוססת על השווי ההוגן של האופציות במועד הנפקתן.

לעומת זאת, אם המנהל פורש מתפקידו זמן קצר לפני מועד הפקיעה של האופציות, החברה זכאית לבטל את כל ההוצאה (כולל זו שנרשמה בשנים קודמות) ולרשום במקומה הכנסה בגין אותו שווי. אם החברה נותנת את אותן אופציות למנהל המחליף (כאשר מועד הפקיעה נשאר בלא שינוי), היא תמדוד את ההטבה לפי תנאי השוק השוררים במועד נתינת האופציות למנהל החדש. אם ערך המניה ירד לעומת הערך שנרשם בכתב האופציות המקורי שניתן למנהל הראשון, תרשום החברה הוצאה נמוכה יותר.

התקינה החשבונאית מאפשרת, כאמור, לחברות לבטל את ההוצאה ולרשום במקומה הכנסה אם המנהל פורש מעבודתו כשמחיר המניה נתון בשפל, וכשהאופציות נמצאות מחוץ לכסף. אותה "הכנסה" מאפשרת לחברה להעניק למנהל מענק פרישה שמן, שלא בהכרח היה ניתן לולא אפשר התקן החשבונאי לרשום את ההוצאה כהכנסה.

לכן מציעים עדן ושוב למדוד את שווי ההטבה הגלום באופציות לעובדים לפי השווי ההוגן הממוצע של האופציות בכל תקופה מדווחת, על בסיס מחיר המניה בכל תקופה, כפול ההסתברות לעזיבה מוקדמת של העובד. מדידה שכזו, הם מסבירים, תשקף את שווי ההטבה שמקבל המנהל עבור שירותיו.

כך תימדד ההוצאה למשך כל תקופת ההבשלה של האופציות בהתאם לשוויין ההוגן המשתנה מתקופת דיווח אחת לאחרת. כמובן שגם לאופציות הנמצאות הרחק מחוץ לכסף יש תמיד ערך כלכלי חיובי (מתוך הנחה שערך המניה יעלה) ולכן החברה עשויה להמשיך ולדווח על הוצאת שכר, אלא שסכום ההוצאה שיירשם יהיה נמוך יחסית.

לדידם של השניים, מדידה לפי השיטה שהם מציעים תהפוך את התיארוך לאחור של אופציות - "בקדייטינג", הנחשב לעבירה פלילית - לפחות כדאי.

בקדייטינג הוא מצב שבו הדירקטוריון רושם כתב אופציות מבלי לציין את התאריך. בפועל, התאריך נקבע רטרואקטיבית לפי המועד שבו נסחרה המניה בשפל. תיארוך שכזה ממקסם את שווי האופציות.

פרופ' עדן מסביר: "כיום, שווי ההטבה נקבע ביום אחד, הוא יום נתינת האופציות. לכן, הכי כדאי למנהלים לקבוע אותו במועד שבו נסחרה המניה בשפל, כיוון שהאופציה ניתנת בדרך כלל במחיר מימוש השווה למחיר שבו נסחרה המניה ביום כתיבת האופציה". ככל שמחיר המימוש נמוך יותר, כך מקבל העובד הנחה גדולה יותר על מחיר המניה בשוק, ושווייה של ההטבה מזנק בהתאם.

כמובן שלפי השיטה החשבונאית הקיימת גם החברה נהנית מבקדייטינג, כי השווי ההוגן של האופציות נמוך יותר וגם ההוצאה שהיא רושמת נמוכה יותר. אם ישנו את המודל החשבונאי לפי הצעתם של עדן ושוב, יפחת התמריץ של החברות לעשות בקדייטינג - מאחר שהן כבר לא ירוויחו מכך.

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
מספיק כבר עם השווי ההוגן והערכה מחדש בכול תקופה
בשנים האחרונות כתוצאה מהמעבר לכללי דיווח בינ"ל (IFRS) כמעט הכול מבוסס על הערכות אומדנים וספקולציות וזאת תחת המסווה של להציג את השווי העדכני בדוחות. אני קורא לחזור לחשבונאות השמרנית שם הכול ברור ומבוסס - מה שהחברה נתנה - זה ההוצאה שהיא תרשום ולא להשאיר פתח לכל התחמנים למינהם. ומה שנחשב כעבירה פלילית ישאר ע בירה פלילית בלי הנחות לאף אחד......
חיימון  |  25.08.09
5.
ל- 2 תקרא טוב את הכתבה
הכותב רושם: "לעומת זאת, אם המנהל פורש מתפקידו זמן קצר לפני מועד הפקיעה של האופציות, החברה זכאית לבטל את כל ההוצאה (כולל זו שנרשמה בשנים קודמות) ולרשום במקומה הכנסה בגין אותו שווי" אין שום קשר למועד הפקיעה של האופציות אלא רק לתקופת ההבשלה בעניין מחיקת ההוצאה ורישום הכנסה
רואה חשבון  |  24.08.09
2.
ל-1 אם תקרא שוב תראה שהכותב לא טעה
כתוב שההוצאה תבוטל, במקרה שהעובד יעזוב לפני תום תקופת ההבשלה. השאלה היא, מה רוצים שוב ועדן מאיתנו, ומה תואיל כתבה בכלכליסט?? הרי כיום החברות הציבוריות מדווחות לפי כללי ה- IFRS כך שהם צריכים לשכנע את ה-IASB (המועצה לתקינה הבינלאומית) ולא את הציבור בישראל הרי ישראל כלל לא יכולה להשפיע. (אולי אם ישכנעו את ד"ר יוסף צור ואת אלי פאר זה יעזור לקדם משהו :-) וגם לגבי החברות הפרטיות שמדווחות לפי התקינה הישראלית, הרי התקינה בשנים האחרונות מהווה לרוב תרגם כמעט מדוייק של התקינה הבינלאומית, כך שלא סביר שהתקינה הישראלית תשונה באופן משמעותי מהבינלאומית. (מה גם שבנושא זה לחברות הפרטיות אין לובינג ואין לאף אחד עניין בפרטי הדוחות והמדיניות החשבונאית שלהם)
ההוא  |  24.08.09
לכל התגובות