הבנייה המתקדמת מגיעה לישראל: כך דוחסים שש מכוניות לבית

תחום הבנייה צמודת הקרקע בישראל תקוע. הקבלנים, המפקחים והפועלים ממשיכים להתנהל בדיוק כמו לפני 20, 30 ואפילו 40 שנה, ללא חידושים או פריצות דרך ממשיות. נכון, החומרים מתקדמים יותר, הבטון חזק יותר, אבל שיטות הבנייה נותרו בעינן. בארצות מפותחות בעולם, ובעיקר בארצות הברית, החלו לאמץ שיטות בנייה מתקדמות שזונחות את שלד הבטון המסורתי לטובת שימוש בקורות פלדה, ואת הבלוק המיושן לטובת קירות עשויים שכבות בידוד.

משפחות ישראליות שעברו את חוויית הבנייה בשיטה המסורתית יודעות עד כמה היא בעייתית. בדרך כלל מדובר בכאב ראש שנמשך כשנה עד שנה וחצי, שבמהלכו נדרש הבונה להתעמת עם בעלי מקצוע בעלי מוסר עבודה מפוקפק, עם קבלנים סחטנים שדורשים עלות נוספת עבור כל שינוי בתוכניות, ועם תקציב בנייה שמאבד במהרה כל קשר לתכנון המקורי.

לכאורה, כל הסיבות הללו אמורות להזניק קדימה את שיטות הבנייה המתקדמות, המציעות זמן בנייה קצר כדי מחצית וליווי של התהליך - החל באפיון ובתכנון, עבור בהשגת היתרים וכלה בביצוע הסופי. עם זאת, בחינת השוק מגלה כי שיטות הבנייה המתקדמות עדיין נמצאות בשוליים. ישראל נותרת קונבנציונלית.

לדברי אמיר פונדק, מנהל השיווק של חברת הבנייה רילון, הסיבה לכך היא האטיות של הציבור הישראלי. "לישראלים לוקח זמן להתרגל לרעיון הבנייה המתקדמת", הוא קובל, אבל באותה נשימה מגלה כי "הביקוש לבנייה מתקדמת הולך וגדל, והעניין שמגלה הציבור מתבטא בעלייה של עשרות אחוזים בביקוש". פונדק מעריך כי מדובר בעניין של זמן עד שהבנייה המתקדמת תתפוס נתח גדול בשוק הבנייה הישראלי.

כשמדובר בבנייה מתקדמת, הכוונה היא בדרך כלל לבנייה משלד פלדה, אם כי לעתים משתמשים גם בשלד בטון, תלוי בהחלטת הרוכשים ובהמלצות המהנדס. קירות המבנה הם רב־שכבתיים, ויוצרים קיר מסיבי בעובי של 24 ס"מ בעל בידוד משופר. על הקיר אפשר להשתמש בחומרי גמר מוכרים, כגון טיח דקורטיבי וסוגי אבן לחיפוי. הבנייה מתבצעת בדרך כלל באתר הבנייה עצמו. בארץ, רוב הבנייה מסוג זה עדיין מתרכז בתחום הבנייה צמודת הקרקע, אף שהיא מתאימה גם לבנייה רוויה.

בית פלדה ברמות השבים | צילום: עמית שעל

חזק יותר, ירוק יותר

בתחום המסחרי, הבנייה המתקדמת נקראת בנייה מתועשת, והשימוש בה בארץ נעשה במרבית בנייני המשרדים המבוססים על שלד בטון וקירות אלומיניום המצופים שכבת בידוד. קירות הפנים באותם מבנים עשויים מגבס. בהיעדר תקן ישראלי לבנייה ירוקה פרטית אלא רק לבנייה רוויה, רוב החברות בתחום מקטלגות את הבנייה שלהן כירוקה.

דרור שמיר, מנכ"ל חברת אוסטק שמיר, מעריך את שוק הבנייה הירוקה בישראל במאות בודדות של בתים בשנה. אף שהבנייה המתקדמת מתעלמת מאלמנטים ירוקים מובהקים כגון הפרדת מערכות הביוב או התייחסות להפרדת פסולת (אלא אם כן הלקוח דורש ומשלם על כך בנפרד), הן עדיין ידידותיות יותר לסביבה לעומת הבנייה הקונבנציונלית: הבידוד המשופר חוסך עד 50% מהוצאות האנרגיה; פסולת הבניין, שמצטברת בבנייה רגילה לכדי חמש משאיות ויותר, כלל אינה קיימת בבנייה המתקדמת; והפלדה, שמשמשת חומר גלם עיקרי, מקורה במיחזור חומרים.

רמות השבים | צילום: עמית שעל

חברת בנייה מתקדמת אמריקאית, מספר שמיר, טענה בפרסומות שלה כי מיחזור של שישה כלי רכב יספק פלדה לבית שלם, לעומת בית מעץ, המוביל רק לכריתת יערות.

האם בנייה בפלדה טובה יותר מבנייה בבטון רגיל? תלוי אילו משתנים בוחנים. "פלדה היא חומר חזק, תקני וטוב, שחוסך עבודה וזמן, ומאפשר ליצור חללים גדולים יותר", אומר יואב סרנה, לשעבר יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות. "מצד שני, לעומת בטון, עמידותה של פלדה בפני אש היא מוגבלת. כדי להתגבר על המגבלה הזאת מצפים את השלד בחומרי הגנה, שמשמעותם עוד עלויות. ככלל, העלויות הן מהחסרונות העיקריים של השיטה בארץ: בניגוד לארצות אחרות בעולם שמייצרות פלדה, בישראל הפלדה מיובאת ולכן העלויות גבוהות יותר - וזה בלי לדבר על מחירי הפלדה, שבשנים האחרונות מגיעים לשיא".

סרנה מביא לדוגמה את אחד ממגדלי עזריאלי, שתוכנן במקורו מפלדה, אך בסיכומו של דבר, בעקבות העלויות הגבוהות, החליטה החברה לחזור לבנות בבטון. למרות ההתפתחות והיעילות של הבנייה בתחום המשרדים, אומר סרנה, בכל הנוגע לבנייה למגורים אנחנו רחוקים מהעולם המתקדם. לדבריו, אחת הסיבות העיקריות היא צורכי הלקוח. "בבתים בארץ עדיין לא רוצים לראות קירות פנים מגבס. מעדיפים לגור עם קירות מבלוקים".

מבנה פלדה תעשייתי בצופים | צילום: עמית שעל

מה שווה יותר: פלדה או בטון?

אז כמה באמת שווה בית מפלדה? השמאית והמשפטנית נחמה בוגין אומרת כי שוק מבני הפלדה בישראל הוא כה שולי, עד כי אין לשמאים ניסיון ממשי בהערכת בתים כאלו מיד שנייה. כאשר ביקשנו ממנה בכל זאת לנקוב במספרים, העריכה בוגין כי בית פלדה מיד שנייה יתומחר בכ־30% פחות ממחיר השוק.

"זה לא שבתי הפלדה אינם מוצלחים", היא מסבירה, "אלא שהשוק בארץ הוא שמרני מאוד. ממש כפי שאנשים מעדיפים לרכוש דירה פשוט כי כך חינכו אותנו, אף שלא תמיד מדובר בצעד כלכלי נכון, כך גם בנוגע לבנייה. עד שלא יוכח שבנייה כזאת באמת משתלמת לאורך זמן, המצב לא ישתנה". לדבריה, בבנייה מתקדמת הפחת גבוה יותר, וכדאי להביא בחשבון שגם זמן המכירה ארוך יותר - וגם הוא שווה כסף.

שמיר מספק נתונים אחרים. לדבריו, לאחר ניסיון בנייה של יותר מ־500 בתים, נצבר בחברה די ידע גם על שוק הבתים מיד שנייה, והתוצאות מפתיעות. "כבר יש קהל לבתים האלה", הוא אומר בביטחון. "זה ציבור שיודע להעריך את יתרונות השילוב של פלדה, ומוכן לשלם על כך". כשהוא נשאל אם בעניין זה הוא מדבר מפוזיציה, הוא עונה נחרצות: "ממש לא. המכירות האחרונות של בתים מיד שנייה הצליחו להוזיל מאוד את מחירי השוק של הבנייה החדשה".