השותפות הסודיות שגזרו קופון ב"תמר 1"

שלוש השותפויות העוסקות בחיפושי גז ונפט, ישראמקו יהש, חנל ונפטא חיפוש, פרסמו אתמול את הדו"חות הכספיים לרבעון השני של 2009. בעוד שכללי החשבונאות מאפשרים להן להכיר רק ברווחים שמקורם בכמויות הגז שנמכרו בפועל, הרי ששלוש החברות רשמו ברבעון השני של השנה רווחים פנומנליים על השקעות שביצעו בתיקי הנוסטרו שלהן.

פרשנות המשקיעים לא גילו את הפוטנציאל בזמן על ידי רכישה של מניות נפטא חיפוש או חנל יכלו המשקיעים לרכוש בהנחה מהותית מניות שותפות המחזיקה בנתח מישראמקו ובנכסים נוספים סיון איזסקולכתבה המלאה

ישראמקו יהש, חנל ונפטא שייכות לקבוצת אקויטל שבשליטת קובי מימון וחיים צוף. בתחילת השנה החזיקה חנל בתיק ניירות ערך בשווי של 51.8 מיליון שקל. מאחר שבמחצית הראשונה של השנה הוא הניב תשואה פנומנלית של 807%, זינק שוויו של התיק ל־472 מיליון שקל. כתוצאה מכך רשמה השותפות רווח מפעילות הנוסטרו של כ־420 מיליון שקל. מאחר שלחנל אין כל התחייבויות, צמח הונה העצמי מ־52 מיליון שקל בסוף 2008 ל־472 מיליון שקל בסוף הרבעון השני של 2009.

שותפות נפטא חיפוש החזיקה בסוף 2008 בתיק ניירות ערך בשווי של 37.1 מיליון שקל. במחצית הראשונה של השנה היא הניב תשואה של 765% ושוויו זינק ל־320 אלף שקל. כתוצאה מכך רשמה החברה רווח מפעילות הנוסטרו של 284.4 מיליון שקל. גם במקרה זה מדובר בשותפות שאין לה כל התחייבויות כך שתיק ניירות הערך נהפך להיות הנכס העיקרי שלה.

ישראמקו, שבמחצית הראשונה של השנה היתה שותפה (28.75%) בתגליות הגז "תמר" ו"דלית" שמול חופי חיפה וחדרה, בהתאמה, לא רשמה בדו"חותיה רווח בגין תגליות הגז. זאת, מאחר שכללי החשבונאות נוקטים בגישה שמרנית שאינה מאפשרת להכיר ברווח שמקורו בשווי המאגרים שנמצאו, אלא רק ברווח הנובע ממכירות של גז שנשאב ושנמכר בפועל.

ואולם גם ישראמקו השקיעה את כספי הנוסטרו שלה בתבונה, ובמחצית הראשונה של השנה הניב תיק ניירות הערך שלה תשואה של 112%. בסוף הרבעון השני טיפס שוויו של התיק ל־310 מיליון שקל, והחברה רשמה רווח של 193 מיליון שקל.

איך זינק תיק ההשקעות של חנל, נפטא וישראמקו - ראו טבלה

"יימצא גז בישראל"

מוטי בן ארי | צילום: עמית שעל

מוטי בן ארי, מנהל ההשקעות של השותפויות חנל, נפטא חיפוש וישראמקו, גילה אתמול ל"כלכליסט" את הסוד שמאחורי המספרים המדהימים. מסתבר שכבר לפני כ־8 שנים הוחלט שחנל ונפטא ישקיעו את תיק ניירות הערך שלהן בישראמקו.

"ישראמקו נסחרה במשך תקופה ארוכה הרבה מתחת להון העצמי שלה", מסביר בן ארי. "לכן קיבלנו החלטה שאושרה בדירקטוריונים ובאסיפות של נפטא ושל חנל להשקיע בחברה. לאט לאט התחלנו לקנות מניות וצריך לזכור שבאותה תקופה הפרויקטים תמר ודלית היו עדיין בשלבים התחלתיים ביותר".

בן ארי מציין שתי סיבות שבגינן הוחלט על ההשקעה: האחת, המחיר הנמוך שבו נסחרה ישראמקו — שאפשר חשיפה לפרויקטים שלה בתמחור חסר; השנייה, האמונה שבסופו של דבר יימצא גז בישראל. מנהל ההשקעות הוסיף כי "לאור המשבר החריף בשוק איגרות החוב בתחילת השנה, מצאנו לנכון להשקיע באג"ח קונצרניות - וגם הן תרמו לתשואות הפנומנליות".

הרווחים האדירים שסיפק תיק ניירות הערך של ישראמקו הוא שאפשר לחברה לשאת בעלויות הקידוח של תמר ודלית. לדברי בן ארי, "במחצית הראשונה של 2009 מימשה ישראמקו ניירות ערך כדי לממן את פעילויות הקידוח בתמר ובדלית. למרות זאת, היקף תיק ניירות הערך בסוף הרבעון השני היה גדול יותר מאשר בסוף 2008 - וזאת בין השאר בזכות התשואות שהשיג התיק".

רווחי העתק שהשיגה חנל הם בעיקר בשל אחזקה של 12.6% בישראמקו שזינקה מתחילת השנה ביותר מ־1,000%. נוסף על כך מחזיקה חנל בכ־7.4% מנפטא שזינקה מתחילת השנה ב־313%. למעשה, 93% מתיק ניירות הערך של חנל מורכב היום מאחזקות בחברות של חיפושי גז ונפט וזאת בעקבות הזינוק במניות ישראמקו.

נפטא רשמה תשואה אדירה בתיק ניירות הערך שלה בשל אחזקה של 8.63% בישראמקו ובשל אחזקה של 3.7% במניות חנל (שכאמור מחזיקה אף היא בישראמקו ולכן זינקה ב־316% מתחילת השנה). גם תיק ניירות הערך של נפטא מורכב מאחזקה בשיעור של 92% בחברות חיפושי גז ונפט.

קידוח תמר 1 מעלה לתודעת המשקיעים את ישראמקו וקבוצת החברות של מימון, צוף ושרון - ראו נתונים

האתר "שמשון"

נכס מהותי נוסף שבו מחזיקות חנל ונפטא חיפוש הוא הזכות לתגמולים בהיקף של 11% מחלקה של דור אלון (4%) בהכנסות מתמר ודלית. זכות זו נבעה לשותפויות במסגרת הסכם שבו הן מכרו את חלקן בשני הקידוחים לדור אלון.

מעניין לציין שבסוף הרבעון השני של 2009 השקיעה ישראמקו 35% מתיק ניירות הערך שלה במניות (109 מיליון שקל). זאת, לעומת 23% בסוף 2008 (54 מיליון שקל). החברה הסבירה את החשיפה הגבוהה למניות בראלי בשווקים אשר הגדיל את משקלן היחסי בתיק. מאחר שמדיניות ההשקעה של ישראמקו היא להחזיק רק עד 30% מהתיק במניות, הוחלט להקטין באופן הדרגתי את החשיפה לאפיק זה.

תיק נייירות הערך של ישראמקו הורכב בסוף הרבעון השני של 2009 מאיגרות חוב קונצרניות בשווי של 131 מיליון שקל שמשקלן בתיק עמד על 42%. זאת, לעומת חשיפה של 57% בסוף 2008.

במקביל לתגליות תמר ודלית מחזיקות ישראמקו, חנל ונפטא חיפוש ברישיון לחפש גז באתר "שמשון". החברות מחזיקות בפרויקט בשיעורים של 89%, 5% ו־5%, בהתאמה. אתר שמשון נמצא בשטח ימי שבין פרויקט "ים תטיס" שמול חופי אשקלון לבין מצרים. הוא מרוחק 20 ק"מ מהחוף ועומקו כקילומטר.

בשטח בוצעו סקרים תלת ממדיים הנמצאים כיום בשלבי פיענוח על ידי חברה ייעודית מלונדון. ההערכות הן שבתוך כמה חודשים תתקבל ההחלטה לגבי המשך הפרויקט. מאחר שהפרויקט נמצא בתחילתו, קיים קושי רב לתמחר אותו בשלב זה.

חברה אחות של שלוש השותפויות היא ישראמקו אינק הנסחרת בנאסד"ק, אשר זוכה בישראל לפחות תשומת לב מצד המשקיעים. ישראמקו אינק מחזיקה בכ־1,200 בארות נפט ברחבי ארצות הברית, ובעלת זכויות לכ־5% מההכנסות של ישראמקו יהש מתגליות תמר, דלית ולעוד תמלוגים.

נתון בולט נוסף שעולה מהדו"חות הכספיים של השותפויות הוא שחנל נסחרת בכ־60% מההון העצמי שלה ונפטא חיפוש נסחרת ב־64% מההון העצמי שלה. חלק מההסבר לכך שששתי החברות נסחרות כיום בחסר כה עמוק לעומת ההון העצמי שלהן מוסבר בכך שרק ב־16 בחודש יצאו שתי המניות מרשימת המניות דלות הסחירות.

חלופות המימון

יוסי לוי | צילום: עמית שעל

יוסי לוי, מנכ"ל החברות אקויטל, יואל והשותפויות בקבוצה, אמר אתמול ל"כלכליסט" שעיקר העיסוק בקבוצה הוא בהיערכות לקראת פיתוח התגליות שבהן שותפה ישראמקו. "אנו פועלים היום בשיא המרץ עם שאר השותפים בתגליות כדי להתחיל לספק גז כבר ב־2012. מאחר שכמויות הגז בפרויקט 'ים תטיס' הולכות ומידלדלות קיימת חשיבות לקדם את פרויקט תמר שישחרר את מדינת ישראל מהתלות באנרגיה זרה".

לגבי תמר, ההערכות הן שעלויות ההקמה של מתקן ההפקה בלב הים ומתקן ההפרדה שיזקק את הגז הטבעי בחוף עשויות להסתכם בכ־2 מיליארד דולר ויותר. בימים אלו שוקדת נובל אנרג'י, השותפה בתמר ודלית, על תוכניות הפיתוח, וההערכות הן כי בזמן הקרוב - בטווח של ימים או שבועות ספורים - יציגו השותפים בשני הפרויקטים את תוכניות הפיתוח של מאגרי הגז.

עם הצגת תוכניות הפיתוח יחלו השותפות לבחון את חלופות המימון, כאשר ההערכות הן כי בנקים זרים יקחו חלק מרכזי בפרויקט.

לדברי לוי, טרם התקבלה החלטה לגבי הקמת מתקנים לייצוא גז. האפשרויות העומדות על הפרק הן ייצוא בדרך של גז דחוס (CNG) או בדרך של גז נוזלי (LNG). "ההחלטה האם לייצא גז תהיה תלויה בהיקפי הצריכה הצפויים בשוק המקומי. באגן הים התיכון יש ביקוש גדול מאוד לגז נוזלי, ואולם גם עלויות הקמת המתקנים ליצוא היא משמעותית ועל כן טרם התקבלה החלטה בנושא. הקמת מתקן גז דחוס הוא זול יותר ממתקן של גז נוזלי, ואולם מתקן מהסוג הראשון עשוי לשרת בעיקר את המדינות הקרובות וביניהן קפריסין".

בהתייחס לסוגיית התמחור, מעריך לוי כי המחירים שתמר ודלית יוכלו להציע יהיו נמוכים משאר החלופות מה שיגביר עוד יותר את הסיבות לחברות במשק לעבור לגז טבעי. לוי מצין כי נוסף על התמחור, צרכני הגז שמים דגש גם על אמינות מקורות האספקה כשבהיבט הזה אפשר לציין כי אספקת הגז מפרויקט ים תטיס (אשר גם הוא מנוהל על ידי השותף האמריקאי נובל אנרג'י) לא נעצרה ולו ליום אחד, נתון שישחק לטובת השותפים בדלית ותמר.