אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

פאנל כלכליסט - עסקים וקהילה: "מעורבות חברתית היא כלי של מנהל"

למרות המצב עסקים לא ממהרים לוותר על תרומה לקהילה. ארבעה מנהלים בכירים מסבירים לכלכליסט איך הפכה החברתיות לכלי אסטרטגי, ואיך מחליטים מתי לפטר ומתי לקצץ בתקציבי מעורבות

25.08.2009, 22:55 | מיקי פלד

המשבר הכלכלי פגע לא רק במגזר העסקי, אלא גם בכל אותם עמותות וארגונים הנשענים על תרומות. ימי המיתון הובילו באופן טבעי לסגירת הברז, ובעקבות זאת לפגיעה בפעילות ההתנדבותית. אבל יש חברות שמתעקשות, דווקא עכשיו, להמשיך ולפעול למען הקהילה. חלקן אף הרחיבו את הפעילות, אם בשל החזון והערכים, ואם בשל הערך המוסף שיש לפעילות זו לליבה העסקית.

"כלכליסט" כינס ארבעה בכירים בארגונים המעורבים בפעילות חברתית ענפה: יאיר כפרי, מנכ"ל קרייזי־ליין ולוצ'י, משה ליכטמן, מנהל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל, יוני קופרמן, מנכ"ל תמורה פנסיה ופיננסים, ומיקי שטיינר, מנכ"ל מרכז הפיתוח של SAP LABS בישראל. ארבע החברות הללו עובדות עם ארגון מתן בראשות אהובה ינאי, שגם היא השתתפה בפאנל. כולם הסכימו על חשיבות הפעילות, גם אם נחלקו בדעתם על התועלת שבה ועל אופן המיתוג.

"אחריות חברתית היא חלק מאג'נדה", אומר כפרי, "יש יעדים במונחים של רווח, אבל יש גם יעדים שאינם כמותיים, שאינם כסף. אנחנו רוצים לחשוב איך להשפיע באמצעות הפעילות החברתית. גילינו ששליש מהנשים בישראל הן מתחת לקו העוני. לכן החלטנו לרתום את יכולותינו השונות כדי להכניס כמה שיותר נשים למעגל העבודה".

ליכטמן: "תוכן המרכז שלנו אסטרטגי, וגם המעורבות שלנו בקהילה היא כזו - איך ליצור שינויים ארוכי טווח".

קופרמן: "הצלחה של ארגון אינה נמדדת רק בפרמטרים של אפקטיביות ורווח, אלא גם במימוש חזון וערכים. אין לנו משאבים כמו גופי ענק במשק, אבל אנחנו דואגים לשלב את העובדים בפעילות החברתית והסביבתית. למשל, אנחנו נוטעים יער בשיתוף קק"ל".

שטיינר: "SAP היא חלק מתאגיד ששם דגש על פעילות בת־קיימא. בישראל אנחנו גם מתמקדים בחינוך, תוך שיתוף מלא של העובדים".

ינאי: "אני לא מחליטה בשביל מנכ"ל מה המשמעות של אחריות חברתית מבחינתו. אני יושבת איתם או עם ועדת היגוי של העובדים ומבררת איפה החלום שלהם נמצא ומהן המגבלות - תקציב, מדיניות, עובדים וכדומה. הסיפור של המנכ"ל, העובדים או החברה הוא שמצמיח מתוכו את אופן הפעילות".

שנה לא קלה עברה על המשק. איפה עובר הקו בין המחויבות שלכם לרווח לבין האחריות לקהילה?

שטיינר: "בחברות גדולות, שבהן הפעילות היא חלק מהתוכן הבסיסי של החברה, ההקצאה לפעילות חברתית לא תשתנה גם בעתות משבר. להפך, אנחנו מודעים לכך ומוסרים לעובדים שדווקא עכשיו צריך לעשות יותר ולפעול".

קרה שהייתם צריכים לפטר עובדים. ייתכן שיכולתם להשאיר עובד במקום להעביר כסף למעון?

קופרמן: "אנחנו לא עוסקים בנתינה, אלא בקבלה. אנשים שעוסקים בנתינה מבינים שהקבלה גדולה מהנתינה, וזה מה שמניע רבים. גוף עסקי שמתנהל בתבונה לא נכנס לפרויקטים שבעתות מצוקה הוא יוותר עליהם".

שטיינר: "זה לא פשוט, אבל לא פיטרנו את האנשים בעלי המשכורות הכי גבוהות. פיטורים לא היו תמיד על בסיס כלכלי, אלא לשם הקטנת מצבת כוח האדם. הפיטורים והפעילות החברתית מעולם לא עמדו זה מול זה. מובן שהורדנו מעט גם את ההקצאות לפעילות חברתית, אבל בצורה מינורית".

ליכטמן: "צריך לחשוב גם על ההשפעה של השקעת סכום X של כסף בהשארת עובד או בפעילות קהילתית. כשעושים את החישוב הכלכלי הקר, וזו אכן דילמה לא פשוטה, אין בכלל השוואה בין השניים. הנזק של הפסקת הפעילות יהיה גדול יותר מהחיסכון הנקודתי שהשגת בחיסכון הכספי".

כפרי: "תקציב התרומות הוא כמו כל תקציב אחר. אנחנו קבענו תקציב שיהיה מספיק גדול להשפיע בצורה מהותית, ולא כזה שידרוש מאיתנו לקצץ אותו במקרה של משבר".

"גרין־ווש עדיף מכלום"

האחריות החברתית לא נעצרת בתרומת כסף או בפעילות ישירה, כמו התנדבות עובדים. בעולם מדברים על רובד שלישי: תפיסה כוללת של קשרי החברה עם מחזיקי העניין שלה (Stakeholders), כלומר כל הגורמים המקיימים מגע עם החברה - למשל הספקים, הלקוחות והעובדים. בישראל הנושא חדש, ומיובא אט אט בעיקר על ידי סניפים ישראליים של תאגידים מערביים גדולים.

חלק מחברי הפאנל לא מיהרו לענות על השאלה האם מגמת הרובד השלישי ניכרת גם אצלם. "אנחנו אכן אנשי עסקים אכזריים, ומטרתנו היא השורה התחתונה", אומר שטיינר, אך מוסיף כי הדאגה לעולם בר־קיימא היא חלק מהמוטו של SAP. "לדוגמה, במערכות החדשות שלנו כאשר מזמינים נסיעה או טיסה אפשר לראות את כמות הפחמן הדו־חמצני שנסיעה כזו תייצר. אנחנו גם דואגים לצרוך פחות נייר".

ינאי: "פגשתי המון חברות. עוד לא פגשתי טיפה של ציניות בחברות שעבדתי איתן. יש חברות שעושות גרין־ווש (מכירת מוצרים הממותגים כ"ירוקים" אף שאינם כאלה, או הצגה של דאגה לסביבה - מ"פ)".

קופרמן: "יש אולי חברות שעושות גרין־ווש, אבל אני מעדיף אותן על פני חברות שלא עושות כלום. חזון חברתי לגוף עסקי הוא דבר נרכש. חלק מהשינוי הוא שהעובדים יבינו שיש עולם מחוץ למספר הפוליסה. ביום שבו נצליח להטמיע את הנושא, יהיו חברות שיעדיפו לעבוד איתנו ולא עם סוכני ביטוח שלא אכפת להם משום דבר. יום אחד עוד ישאלו ספקים על מידת האחריות החברתית שלהם".

כפרי: "בתחום הקמעונאות יש לא מעט חברות שעושות פעילות חברתית עטופה ביחצ"נות וגימיקים אחרים, כאשר הכוונה היא רק לקבל פרסום ואז לעבור הלאה. אני חושב שטוהר הכוונות נמדד גם בגודל היחצ"נות ובתהליך עצמו. אנחנו לא עשינו כמעט יחצ"נות, והערך המוסף של הפעילות שלנו לרווח החברה שואף לאפס".

קופרמן: "אני לא מקבל את הגישה הזו. זה לא הוגן כלפינו. אם אתה עושה משהו טוב, כדאי שתהיה כותרת טובה בעיתון. בסוף הפעילות היא גם יתרון עסקי, כי הלקוח צריך לבחור בינך לבין מוצר אחר".

 

תמריצים להתנדבות

בסופו של דבר, הדאגה לקהילה תלויה גם במוטיבציה של העובדים. "אני לא אומר לעובד להתנדב, אני ממליץ", אומר ליכטמן. "אני אישית עירבתי את המשפחה שלי בפעילות. מובן שיש תקופות לחוצות, למשל בימי משבר. למרות זאת, העובדים מוצאים את הזמן, גם באמצעות תמריצים. אנו מרשים להם לקחת 36 שעות חופש בתמורה לזמן זהה בהתנדבות. אין אצלנו לחצים, והפעילות החברתית לא תופיע בסקירה שנתית על טיבו של עובד מסוים".

שטיינר: "אני מצטרף למשה ליכטמן. השקעת הזמן של העובד יכולה להפוך לפעילות גיבוש לצוותי העבודה. צוות יכול לבוא לרכזת הפעילות הקהילתית אצלנו ולבחור פעילות מתוך בנק הפעילויות שלנו. כאשר פוגשים את העובדים לאחר הפעילויות רואים כמה הם נהנים".

הפעילות יכולה להיעשות גם על חשבון שעות העבודה?

קופרמן: "הפעילות הקהילתית היא על חשבון שעות העבודה. אנחנו עושים את הפעילות בצורה צוותית, כי הנאמנות של העובד היא לצוות שלו, לאנשים שהוא רואה בעיניים".

ינאי: "מעורבות חברתית היא כלי של מנהל, כי ערכים הם כלי כזה. כאשר עושים את זה נכון, ערכים הם כלי ניהולי טוב יותר מתוספות שכר".

כאשר אתם מקבלים מישהו לעבודה אתם בוחנים את הפעילות החברתית שלו עד כה?

ליכטמן: "כן, זה חלק ממכלול התכונות שנבחנות. אתה רוצה לדעת מהם תחומי העניין שלו, ונושא הערכים חשוב".

כפרי: "עובדים הם קבוצת אנשים שצריכה לייצר יחד משהו מועיל. אם אתה מונע רק מטכנולוגיה או עסקים, זה לא הולך".

תגיות