הסגרת השופט לשעבר דן כהן: הטיסה מפרו לישראל עשויה להתעכב

היענותן של רשויות אכיפת החוק בפרו לבקשת הפרקליטות בישראל לעצור את השופט לשעבר דן כהן, שנחשד בקבלת שוחד בעת ששימש דירקטור בחברת החשמל, רחוקה עדיין מלהבטיח שכהן אכן יעמוד למשפט בארץ. עורכי דין בכירים, שעמם דיבר "כלכליסט", הדגישו כי בהיעדר הסכם הסגרה בין שתי המדינות צפוי הדיון בבקשת ההסגרה לארוך זמן רב מהרגיל, וקשה להעריך את תוצאתו. למרות זאת, הם חלקו שבחים להתנהלות הפרקליטות בפרשה וציינו כי מרגע מעצרו של כהן הורעה מאוד עמדת המיקוח שלו, וכי מצבו היה טוב יותר אילו היה מגיע להסכם עם הפרקליטות בעת שהיה אדם חופשי.

מאיר שמגר: "ודאי שמשופט נדרשת רמה מוסרית גבוהה יותר, אבל אם זה עומד במבחן המציאות או לא עומד במבחן המציאות - זאת כבר שאלה אחרת" | צילום: עטא עוויסאת

"אין ספק שהאינטרס של כהן כרגע הוא להגיע להסכם עם הפרקליטות, אך קשה לדעת אם זו תסכים לאותם תנאים שהציעה לפני המעצר. עצם זה שהוא במעצר על פי בקשת מדינת ישראל לא מותיר מקום לספק שמצבו המשפטי הורע, וייתכן ששינוי הסטטוס שלו ישפיע על מהלכיו", אמר ל"כלכליסט" עו"ד יהושע רזניק, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה.

עם זאת, רזניק מוסיף כי העובדה שאין לפרו ולישראל הסכם הסגרה מסבכת מעט את העניינים ומותירה בידי כהן קלפי מיקוח ואמצעי לחץ על התביעה. "נכון שיש אפשרות להסגרה אד הוק, אבל בקשות הסגרה כאלה הן ארוכות מאוד, נדרשות בהן ראיות לכאורה, וכדומה. אין ספק שסנגוריו של כהן יטענו בעניין הזה בבית המשפט בפרו, וכל העניין עשוי להיות ארוך מאוד. יש בקשות הסגרה שהדיונים בהן לוקחים שנים ארוכות".

לפרקליטות חולק רזניק שבחים: "עצם העובדה שהפרקליטות החליטה לבצע את המהלך של בקשת ההסגרה, שהוא חריג כשלעצמו, והצליחה להשפיע על שיקול הדעת במדינה שאיתה אין לישראל הסכם הסגרה, זהו הישג המוכיח שעשו את הצעד הנכון".

רשות עצמאית

פרופ' קנת מן, שייסד את הסנגוריה הציבורית ומתמחה בין היתר בדיני הסגרה, מסכים עם רזניק בנוגע למשמעות המעצר של כהן על המשך ההליכים כלפיו. "ברור שהמעצר מוכיח שיש נכונות מצד הרשויות בפרו לקדם את הליך ההסגרה", הוא מסביר. "עם זאת, עכשיו מתעוררת השאלה איך הרשות השופטת בפרו תראה את הסוגיה בעיניים משפטיות ועד כמה היא עצמאית בתפקוד שלה מול הרשויות האחרות".

לגבי היעדר הסכם הסגרה בין המדינות מסביר מן כי "העובדה שאין הסכם אינה מונעת הסגרה, אבל צריך לעבור את המחסומים הנוספים שיש בהליך הזה. לדוגמה, כהן יוכל לטעון שאמנם אפשר להסגיר אותו, אבל צריכות להיות נסיבות מיוחדות כגון עבירות חמורות, וכי עבירות כלכליות אינן מצדיקות הסגרה בהיעדר הסכם. אם יעלה טיעונים כאלה, יכול להיות שבית המשפט בפרו ידון בהן.

יהושע רזניק: "האינטרס של כהן כרגע הוא להגיע להסכם עם הפרקליטות, אך קשה לדעת אם זו תסכים לתנאים שהציעה קודם. עצם זה שהוא במעצר פוגע במעמדו" | צילום: אוראל כהן

"שאלות מרכזיות אחרות הן האם ישנה תשתית ראייתית מספקת והאם ישנה פליליות כפולה - כלומר אם מה שכלול בכתב האישום אצלנו מהווה גם בפרו עבירה זהה, או לפחות דומה. מעבר לכך, יש גם 'שיקולי צדק', שבמסגרתם יוכל כהן לטעון כנגד השיהוי, כלומר 'למה לא עשו את זה מזמן?', ומדוע ישראל חיכתה עד שעברו שנים והוא כבר השתקע בפרו. כל אלה הם טיעונים שבית המשפט הפרואני יצטרך לשקול, והיחס לטיעונים מסוג זה תלוי מאוד בפוליטיקה המשפטית של הרשות השופטת.

"בכל מקרה, ההליך ייארך זמן ויכול לקחת שנה ויותר וגם עשוי להגיע לערעור. אחת השאלות היא האם ישוחרר בינתיים בערובה. בדרך כלל במסגרת של הסכמי הסגרה יש נטייה לעצור אנשים ולהחזיק אותם עד להחלטה סופית בהסגרה, אבל רואים גם שחרורים".

"על פי מעשיו"

נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר אמר ל"כלכליסט": "ודאי שמשופט נדרשת רמה מוסרית גבוהה יותר, אבל אם זה עומד במבחן המציאות או לא עומד במבחן המציאות - זאת כבר שאלה אחרת.

"העובדה שכהן הוא שופט לשעבר היא בעלת משמעות והיא בהחלט מעידה על אופיו של האדם, אבל איך ואם זה ישפיע על בית המשפט, זה עניין של דעת קהל. אני סבור שאדם צריך להישפט על פי מעשיו, אני לא בקי בפרי מהלכיו".