תגובת האנליסטים: "הגדלת ההפרשה לחובות מסופקים בבנק הפועלים הייתה ניקוי אורוות"

האנליסט טרנס קלינגמן, מנהל מחלקת המחקר באקסלנס התייחס לדוח בנק הפועליםוטען כי הגידול בהפרשה לחובות מסופקים מהווה "ניקוי אורוות בעקבות המנוי של היו"ר והמנכ"ל החדש". בכך רומז קלינגמן כי על הרבעון הזה לא חתום אף אחד: במהלך הרבעון השני יו"ר הדירקטוריון היה דני דנקנר והמנכ"ל היה ציון קינן בממלא מקום. היום חתומים על הדו"ח יאיר סרוסי כיו"ר החדש וציון קינן, עדיין רשמית ממלא מקום, אבל מינויו למעשה מובטח ומותנה באישור המפקח על הבנקים ששביר להניח שיאשר את המינוי.

קלינגמן ציין כי סך החוב הבעייתי נשאר יחסית יציב,17.7 מילארד שקל כולל סיכון אשראי חוץ-מאזני לעומת 17.6 מילארד שקל בסוף הרבעון הראשון ומכך ניתן להבין כי בבנק ניצלו את האפשרות לתימרון בהכרה בהפרשות לחובות מסופקים.

מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים טען כי מניית הפועלים עודנה אטרקטיבית. בן-זאב ציין לחיוב את העובדה שהבנק רשם הכנסות מימון גבוהות בהיקף של 235 מיליון שקל מהשקעות ב-CDS (מכרזי החלפת ריבית) ועליית ריבית עתידית תועיל לתוצאות הבנק בעתיד. כמו-כן הוא ציין את ההכנסות התפעוליות הגבוהות כאשר חזרת המשק לצמיחה תסייע כאן בהמשך הדרך.

האנליסט של כלל פיננסים ציין לחיוב את היחסים הפיננסיים שהשתפרו. שיעור ההלימות להון היה גבוה ועמד על 12.84%, ההון ראשוני עמד על 7.84% וההון הראשוני המקורי עמד על 7.1%. לדבריו, נראה כי גם אם תקנות באזל 2 יביאו להפחתה של 0.5%-1% נראה שהבנק ערוך לכך ויכול להתחיל ולחשוב כיצד יפנה למפקח על הבנקים שיאשר לו חלוקת דיבידנד בשנה הבאה, דבר שהוא אתגר מרכזי להנהלה החדשה.

בצד השלילי אומר בן-זאב כי ההפתעה לחיוב ברבעון הראשון בנוגע להפרשה לחובות מסופקים הפכה להפתעה לרעה ברבעון השני, שם ההפרשות צמחו ל-582 מיליון שקל - שיעור הפרשות של 0.97%. כמו-כן נרשמו הוצאות אחרות בהיקף של 535 מיליון שקל לעומת 477 ברבעון הקודם, גידול שמעיב על התוצאות. עוד מוסיף בן זאב כי שיעור מס גבוה בהיקף של 49% פגע בתוצאות, כאשר הסיבה לכך היא אי ההכרה בהפרשות לחובות מסופקים והשפעות שערי חליפין.