צילום: אי פי אי
בשנגחאי מתכננים לקחת את האליפות מבייג'ינג
70 מיליון מבקרים, 45 מיליארד דולר ונחישות למחות כל זכר לאולימפיאדת בייג'ינג. במאי 2010 תיפתח אקספו שנגחאי, התערוכה העולמית הגדולה אי פעם. המטרה: להציג את שנגחאי כבירה הפיננסית הנוצצת של המזרח בעידן שלאחר המיתון
המשבר הכלכלי גרם למדינות רבות לצמצם בהוצאותיהן, אך בסין לא יחמיצו הזדמנות להוכיח לעולם את צמיחתה של "סין החדשה". רק שנה אחרי אולימפיאדת בייג'ינג, וסין מתכננת מופע גרנדיוזי חדש, הפעם בשנגחאי. אקספו שנגחאי, שתיפתח במאי הבא, עתידה להיות התערוכה העולמית הכי גדולה ונוצצת בהיסטוריה, ישתתפו בה 192 מדינות והצפי הוא ל-70 מיליון מבקרים במשך חצי שנה. המארגנים, בפיקוח עיריית שנגחאי והממשל המרכזי בבייג'ינג, מבטיחים זאת.
שנגחאי עצמה, עיר של 19 מיליון תושבים, עוברת מתיחת פנים מקיפה לכבוד האירוע: העיר הגדולה והמודרנית ביותר בסין משקיעה לא פחות מ־45 מיליארד דולר - יותר מההוצאות של בייג'ינג לקראת האולימפיאדה - בשדרוג רשת התקשורת, בכבישים חדשים ובקווי רכבת תחתית. שני טרמינלים חדשים נבנים בנמל התעופה הבינלאומי של שנגחאי, קווי רכבת מהירים נמתחים מהעיר לערים שכנות ולבייג'ינג, וטיילת נוצצת נבנית לאורך גדת הנהר והמבנים ההיסטוריים של שנגחאי, בעלות של 700 מיליון דולר.
מהמצאות לעסקים
תערוכות האקספו (קיצור של exposition) מתקיימות פעם בחמש שנים, ובעבר הן נודעו כ"יריד עולמי". התערוכה הראשונה, שהתקיימה בהייד פארק בלונדון ב־1851, היתה גם האירוע המרכזי הראשון שבו הוצגו מוצרי צריכה בייצור המוני. בעשורים הראשונים לקיומן היו תערוכות אקספו הבמה המרכזית להצגת המצאות פורצות דרך כמו הטלפון, וגם תכנונים אדריכליים חדשניים. המבנה המפורסם ביותר שהנפיקה התערוכה הוא מגדל אייפל, שנבנה במיוחד עבור אקספו פריז ב־1889, והיה אמור להיות מפורק מיד אחריה אך נשאר שם עד היום, הסמל הכי מפורסם של עיר האורות. לאחר מלחמת העולם השנייה התעמעם זוהרן של תערוכות אקספו, וחשיבותן ירדה בהדרגה. מאז שנות התשעים הן נתפסות כהזדמנות פרסומית למדינות, שרואות בתערוכה במה אידיאלית לחשוף הישגים כלכליים, טכנולוגיים ותרבותיים, כמו גם לקדם תיירות ועסקאות עתידיות.
שנגחאי מקווה כי היא זו שתצליח להחזיר את התערוכה לימי הזוהר. גם הימים שלאחר המשבר מובאים בחשבון: קברניטי שנגחאי שואפים למצב אותה כמרכז פיננסי עולמי, ולמשוך אליה השקעות זרות ומטות של חברות רב־לאומיות בעידן שאחרי המיתון.
בינתיים, השאיפות הגרנדיוזיות נראות בכל מקום - מאתר הבנייה של מגדל שנגחאי, שעתיד להיות הבניין הגבוה בעולם כשיושלם, עד גדודי הפועלים שמחליפים את אבני המדרכות וצובעים את בנייני המגורים הישנים בעיר. ואפילו בתוך השכונות הישנות, קהילות של תושבים ותיקים מתאמנות לקראת מופעי ריקוד עממיים שייערכו בעיר בזמן התערוכה. את התושבים מעודדים ללמוד אנגלית, והם מקבלים הוראות משלטי חוצות ומכתבות בעיתונים מקומיים: להתנהג בנימוס, להתלבש יפה ולחייך לתיירים.
שטח התערוכה העצום משתרע על יותר מ־5 קמ"ר על שתי הגדות של נהר חואנגפו בלב שנגחאי. 55 אלף תושבים כבר פונו, כך לפי הנתונים הרשמיים, ומאות מפעלים מזהמים לגדות הנהר נסגרו כדי לפנות מקום לאירוע. התושבים הועברו לשכונות בפרברי העיר, והמארגנים מקפידים להראות תמונות של בנייני המגורים החדשים והמטופחים שבהם הם שוכנו.
הביתן הסיני - שיהיה כמובן הגדול מכולם - כמעט מוכן ובולט בשטח בדמות פירמידה הפוכה. מרכז המופעים שעוצב בדמות צלחת מעופפת ובעלות של 270 מיליון דולר נמצא בשלבי הבנייה הסופיים, ולידו מוקם גם אולם כנסים גדול.
רק ביתנים מעטים כבר החלו לצקת יסודות. מדובר באולמות תצוגה שיפורקו ברובם עם סיום התערוכה, שתימשך חצי שנה, עד סוף אוקטובר 2010. יוצא מן הכלל הוא הביתן האפריקאי, המשותף ל־42 מדינות מהיבשת, שבנייתו קרובה לסיום. ביתן זה נבנה במימון נדיב של המדינה המארחת, שמעוניינת לנצל עוד הזדמנות להדק קשרים עם מדינות היבשת השחורה העשירות במשאבים טבעיים. סין הציעה מימון להשתתפות בתערוכה גם לכמה מדינות אסייתיות ודרום אמריקאיות, עדות להשפעתה הגוברת בעולם השלישי.
ירוק על רקע אפור
עוד משימה שאפתנית של שגנחאי היא להציג חזון אורבני ירוק בפני העולם. ביתני המדינות והארגונים השונים יציגו ברובם תכנונים ידידותיים לסביבה וחסכוניים באנרגיה. התערוכה תכלול גם שטח מיוחד שיציג את "הפרקטיקות העירוניות הטובות ביותר" - פתרונות לסביבה אורבנית שנוצרו בערים שונות בעולם, מהונג קונג עד ליברפול.
באופן מעט אירוני, דווקא סין, שהערים שלה הן שיאניות העולם בזיהום אוויר, החליטה לקדם חשיבה אורבנית בת קיימא. הדיבורים על בניינים חכמים, על ערים ירוקות ועל מערכות תחבורה ציבורית שיוסיפו לאיכות החיים העירונית נשמעים מופרכים מעט מול המציאות העגומה של ערים סיניות חנוקות מפיח וסתומות בפקקי תנועה. אבל האמת היא שבסין שיפור הסביבה העירונית נהפך לכורח קיומי שאינו סובל דיחוי.
בשנה שעברה, לראשונה בהיסטוריה של המין האנושי, מספר המתגוררים בערים בסין גדול ממספר התושבים באזורים כפריים. תהליך האורבניזציה המהיר מאז ומעולם מתרחש בעיקר בסין ובהודו, שבהן מאות מיליונים עוברים מהכפר לעיר. ואין מקום מתאים יותר משנגחאי להדגמה חיה של המהפכה הזו: בשטח התערוכה היו לפני 30 שנה כפרי דייגים. בתנועה המזדחלת באטיות ברחובות העיר אפשר לראות בקלות את עגלות הרוכלים ואת מחפשי העבודה מהכפרים בצד המתעשרים החדשים של העיר במכוניות נוצצות.
בין שתי ערים
אך אקספו שנגחאי אינו רק עוד ניסיון של סין להציג פנים חדשות לעולם, אלא גם פרויקט דגל של עיר אחת, שנגחאי, והמאמץ שלה לצבור עוד כמה נקודות במאבק הרב שנים עם העיר היריבה בייג'ינג. "הן ערים שונות מאוד, ואם פעם הובילה שנגחאי, היום בייג'ינג נראית יותר מודרנית ויותר נוחה למגורים בעקבות כל השדרוגים של האולימפיאדה", אומרת ליו, פקידת ממשלה, שגדלה בשנגחאי אבל מתגוררת היום בבייג'ינג. בשנגחאי מצפים שהאקספו יעשה לעיר בדיוק מה שהאולימפיאדה עשתה לבייג'ינג - אבל כרגע המציאות אינה נראית מבטיחה במיוחד.
שטח התערוכה העצום עדיין נראה כמו אתר בנייה מבולגן. מדינות העולם אמנם מתכננות את ביתניהן באופן ראוותני - גן בסנגנון ורסאי בכניסה לביתן הצרפתי, בניין בן שש קומות עשוי מקנים גמישים בביתן הבריטי - אבל הציבור הרחב, בינתיים, אינו מפגין די התעניינות. גם מטחי הביקורת שהתלוו לאולימפיאדת בייג'ינג נעדרים הפעם.
"הבעיה היא שאנשים חושבים שאקספו היא עוד תערוכה מסחרית, ולא מבינים שזה אירוע עולמי שני בגודלו רק לאולימפיאדה ולמונדיאל", אומר ג'קי אלדן, הקונסול הכללי של ישראל בשנגחאי ומי שממונה על הפעילות הישראלית בתערוכה. תערוכת אקספו עולמית גדולה היא אולי במה להצגת הישגים והחלפת רעיונות, אבל קשה יותר למכור אותה לקהל של מיליארדים: זה אירוע מתמשך, חסר שיאים, ניצחונות, הפסדים, סלבריטאים ודרמות גדולות שהאולימפיאדה מספקת בשפע.
תככים בלב המפלגה
אבל חוץ מכוח המשיכה הפחוּת של האקספו לקהל הבינלאומי, גם היחס האמביוולנטי של השלטון המרכזי לשגנחאי מעכב את פריצתה של העיר.
ב־2005 הודח מתפקידו צ'ן ליאנגיו, מזכיר המפלגה הקומוניסטית והבוס הכל־יכול של שנגחאי בעקבות שערוריית שחיתות. צ'ן היה המנוע העיקרי לקיום תערוכת אקספו, והאירוע סבל מיחסי ציבור בעייתיים וממחסור בפטרון חזק מאז הדחתו. ההדחה של צ'ן והרשעתו בשנה שעברה סימלו את ירידת כוחה של "קליקת שנגחאי", קבוצה חזקה של פקידי מפלגה, אנשי ממשל ואנשי עסקים בעיר שנהנו מחסותו של נשיא סין הקודם ג'יאנג זמין. ככל הנראה, הנשיא הנוכחי חו ג'ינטאו החליט לחסל את הקליקה במאמץ לבסס את שלטונו בסין, ומרכזיותה של שנגחאי נפגעה ממאבק הכוחות הזה, כשבמקביל זינקה בייג'ינג לעמדת בכורה בזכות האולימפיאדה, ומנסה בעצמה להיהפך גם למרכז פיננסי ולמשוך עסקים בינלאומיים על חשבון המתחרה.
גם הסינים עצמם אינם נראים מתעניינים במה שקורה בשנגחאי, והתושבים המקומיים בעיקר חוששים מפני עומסי תנועה שייווצרו בעיר. על השאלה אם היא מתכוונת להתנדב באירוע כפי שביקשה העירייה, משיבה ג'נג פיי, פרסומאית תושבת העיר, בעודה מושכת בכתפיה: "אם להתנדב, אולי בתחום אחר שבו באמת אוכל לתרום. התערוכה הזאת לא ממש מדברת אליי. היא עניין לאנשי עסקים ולפוליטיקאים, אבל אני שמחה שפותחים לנו עוד תחנות מטרו".
ואחרי שישקע כל האבק מאתרי הבנייה, יישאר גם נושא המחיר. האקספו הוא ארגון ללא כוונות רווח, והמארגנים אומרים שהמטרה היא להגיע לאיזון בין הכנסות להוצאות בעזרת ספונסרים כגון קוקה־קולה וסימנס. אבל הספונסרים מעטים יחסית, ואפילו הפקידות הרשמית בעיריית שנגחאי מודה שהאירוע עשוי להסתיים בהפסד של 120 מיליון דולר לקופת העירייה. גם גורל האתר אינו ברור. לדברי דוברת אקספו שנגחאי, לו לישינג, עדיין לא ברור מה ייעשה בשטח עם תום התערוכה.
תגובה אחת לכתיבת תגובה