אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מיתון? ציידי הראשים ממשיכים במשימתם איור: ליאב צברי

מיתון? ציידי הראשים ממשיכים במשימתם

גוגל ויאהו נחקרות בחשד שתיאמו ביניהן שלא לגנוב עובדים זו מזו. "כלכליסט" בדק את המצב בישראל, ומצא שכמעט כולם משחקים בציד ראשים, אפילו בתקופת מיתון. "הפיתוי לעובד נעוץ בקידום ולא בכסף", מתוודה בכיר בתחום ההשמה

30.08.2009, 18:40 | נעה גרטי

בחודש שעבר אירע תהליך ציד כה מהיר עד שכמעט נחשב למחטף: ביום בהיר אחד התפטרה כל חטיבת המסחר של דויטשה בנק בישראל והעתיקה עצמה אל בנק ברקליס. בכך קיצר ברקליס את תהליך ההקמה של חטיבת מסחר משלו, והרוויח חמישה סוחרים. ציד ראשים (Head Hunting) אגרסיבי נפוץ, מתברר, גם בימי מיתון. גורם בכיר בענף מסביר שבמקרה כזה דרך הפעולה היא לפנות לאחד מאנשי הצוות, והוא כבר מביא את השאר: "ברקליס, שלא היו בתחום המסחר, רצו להיכנס לתחום, וזה היה פתרון אידיאלי. מנגד דויטשה בנק נותרו ללא חטיבה. אמנם מחפשי העבודה הציפו אותם בקורות חיים, אך עד עתה הם לא הרימו חטיבה חדשה, וכל עבודת המסחר היום יצאה לחו"ל".

שכי גרליץ. "ציד ראשים מתאים למשרות יחסית בכירות, בעיקר הייטק, מכיוון שיש הרבה מנהלים בתעשייה הזאת" שכי גרליץ. "ציד ראשים מתאים למשרות יחסית בכירות, בעיקר הייטק, מכיוון שיש הרבה מנהלים בתעשייה הזאת" שכי גרליץ. "ציד ראשים מתאים למשרות יחסית בכירות, בעיקר הייטק, מכיוון שיש הרבה מנהלים בתעשייה הזאת"

"ציד ראשים" נשמע תיאטרלי מאוד - פגישות מסתוריות, מחטפים, גניבות ופעולות ציד דרמטיות. אולם העוסקים בתחום אומרים כי התמונה המלאה שונה לגמרי. "על החברה למפות את השוק, להציע שינוי למי שכלל לא מחפש עבודה באותו רגע, כי הוא הכי רלבנטי ללקוח שלנו", אומר רונן סוראסקי, מנכ"ל חברת "הד־האנטינג", העוסקת בגיוס בכירים. "לכן פעילות ההד האנטינג יקרה יותר מפעילות השמה רגילה. חברות השמה לרוב גובות מחיר של משכורת חודשית של העובד, ואילו בהד האנטינג מדובר ב־2.5 משכורות, נוסף על הסכום שמקבלים בכל מקרה, ללא קשר לתוצאה".

שכי גרליץ, מנכ"ל ונשיא נס טכנולוגיות, מספר כי ההד האנטינג בארץ שונה ממה שמתרחש בחו"ל. "בארץ יש בעיקר פעולות השמה ומעט הד האנטינג. עובדים מקבלים מדי פעם שיחות גישוש עם סוכניוות ההשמה, ואם הם לא מרוצים בעבודתם, הם יגידו 'טוב שצלצלת'. עבודת הד האנטרים אד הוק אמנם מתבצעת לעתים בישראל, אך לרוב נעשית בידי הד האנטרים מחו"ל, שמגייסים עבור בעלי בית זרים שמחזיקים חברות בארץ".

באילו ענפים מתבצע הד האנטינג?

"הד האנטינג מתאים למשרות יחסית בכירות, בעיקר הייטק, מכיוון שיש הרבה מנהלים בתעשייה הזו. בתעשיית הלואו־טק ובמפעלי הייצור השיטה הרווחת היא של חבר מביא חבר. גם בעולם התאגידים ממעטים להשתמש בהד האנטרים, ומעדיפים לסמוך על הנטוורק שלהם". עם זאת, טוען גרליץ, הגבולות בין התעשיות הולכים ומיטשטשים, וכדוגמה הוא מביא את חברות הסלולר, שבשנים האחרונות עוברות לתפיסה של חברות קמעונאות.

מנחם צוקר, בעלי חברת ההשמה נישה, טוען כי שבע מתוך עשר משרות בכירות מאוישות באמצעות הד האנטינג. "החיפוש הוא לרוב אחר אדם שיוכל לאייש משרה בכירה, או לחלופין אדם בעל התמחות ספציפית מאוד. אמנם זו השקעה מבחינת החברה המחפשת עובד בכיר, אבל זה שווה את זה". לדברי שלי סער, מנכ"לית מנפאואר אקזקיוטיב, מדובר למעשה בשוק בתוך שוק. "יש היום לא מעט עובדים, אפילו לא בכירים במיוחד, שמחזיקים בשתיים־שלוש הצעות עבודה. זה כלל בסיסי: עובדים טובים תמיד יהיו מבוקשים, ללא קשר למצב בכלל בשוק העבודה".

הפיתוי שבאחריות

 

ואכן, המיתון לא העביר את הציד לעולם שכולו טוב. "חברות מסתכלות על התהליך הזה במבחן ה־ROI (Return on Investment)", מסבירה סער. "עובד הוא סוג של השקעה. פרט לכך, יש עובדים שמחפשים דווקא עכשיו לעזוב חברה, כי הם חוששים שתיסגר או תיקלע למשבר".

  , איור: ליאב צברי איור: ליאב צברי   , איור: ליאב צברי

גם סוראסקי, שעוסק בתחום זה 15 שנה, חש שעובדים פתוחים לשמוע הצעות: "אני מופתע מכך. ציפינו שהשוק יתנהג כמו בכלכלה מתונה, עובדים ייאחזו במה שיש להם ופחות יהיו מוכנים לשמוע על הזדמנויות אחרות. אך עובדים מגלים עניין לשמוע ורוצים להיכנס לתהליך". סוראסקי מוסיף כי גובה השכר המוצע למועמד לרוב אינו גורם מכריע. "הרבה פעמים, הפיתוי לעובד הוא בקידום ובקבלת יותר אחריות ולא בכסף", הוא אומר. "עדיף להימנע מנפנוף בתגמול הכספי: מי שבא בגלל הכסף, יעזוב מחרתיים בגלל אותה סיבה".

מנגד מציין סוראסקי הבדל אחד בין ציד הראשים בימים כתיקונם לבין הציד בתקופת מיתון. "היום חברות בררניות יותר, ותהליכי קבלת החלטות יכולים להימשך חודשים. מובן שאפשר להוסיף לכך את תרדמת הקיץ. אני מאמין שאחרי תקופת החגים נראה התעוררות מחודשת, גם בגלל כותרות העיתונים המנבאות לנו את סוף המיתון".

נטישה מול שימור

נראה שהד האנטינג יעיל פוגע בשתי ציפורים במכה אחת: לא זו בלבד שהוא משפר את שורות העובדים בחברה שלך, הוא גם מזיק למתחרים. "ברמה פסיכולוגית, יש משהו לא הוגן בהד האנטינג", מודה יוסי לובטון, מנכ"ל משותף במשרד הפרסום באומן בר ריבנאי, "מכיוון שערכו של אדם שכבר נמצא בשוק העבודה עולה על זה של מי שאינו עובד באותו זמן".

מה אתה עושה כשנודע לך שבחוץ מחזרים אחרי עובד שלך?

"השוק הישראלי קטן, וקשה לחפש עבודה בדיסקרטיות בארץ", אומר לובטון, "כשמישהו מחזר אחרי עובד שלך, אתה כבר מקבל רמזים. ואז צריך להפעיל את יכולות השימור".

גרליץ דווקא סבור שהדיסקרטיות היא טעות. "בוא לבוס שלך ותגיד שאתה לא מרוצה ושאתה מתחיל להסתכל החוצה. מעסיק נבון יתמודד עם זה, וינסה לעשות הכל כדי שתהיה מרוצה אצלו. זה מה שאני עושה". עם זאת, גרליץ מודה כי הוא עצמו ניצוד לא פעם ברשתו של הד האנטר, וכך גם לובטון. "צריך לשמור על מערכת יחסים עם הד האנטרים גם כשלא מחפשים עבודה. שותים הרבה קפה, נותנים להם המלצות על אחרים ושומעים המלצות עבור עצמנו", אומר לובטון.

והיכן עומד המוסר?

"ההד האנטינג עוזר לכל הצדדים", אומר סוראסקי. "הוא מחייב את החברות לנהל עובדים בצורה טובה יותר, ולא לקחת אותם כמובנים מאליהם. הפעילות האקטיבית מגבירה את התחרות בשוק, ולעובדים טובים תמיד יש אלטרנטיבה. לנו יש כללי אתיקה ברורים מאוד: אנו לא נעבוד עם חברה שרוצה לפגוע באחרת ולחטוף לה את כל העובדים הטובים. לא נעשה שום פעילות הד האנטינג בתוך חברה שהיא לקוחה שלנו או היתה לקוחה שלנו בטווח של שנה לאחור. וברגע שגייסנו עובד לחברה כלשהי - הוא מחוץ לתחום שלנו כל עוד הוא עובד בחברה הזאת. פירוש הדבר שאת העבודה הבאה הוא לא יקבל דרכנו".

יוסי לובטון. "כשמישהו מחזר אחרי עובד שלך, אתה כבר מקבל רמזים. ואז צריך להפעיל את יכולת השימור", צילום: אסנת קרסנסקי יוסי לובטון. "כשמישהו מחזר אחרי עובד שלך, אתה כבר מקבל רמזים. ואז צריך להפעיל את יכולת השימור" | צילום: אסנת קרסנסקי יוסי לובטון. "כשמישהו מחזר אחרי עובד שלך, אתה כבר מקבל רמזים. ואז צריך להפעיל את יכולת השימור", צילום: אסנת קרסנסקי

השאלה המשפטית

סוגיות המוסר מתעוררות לא רק בנושאי ציד, אלא במצב שבו חברות מסכמות שלא לחטוף זו את עובדיה של זו, ופוגעות בתחרות במשק. למשל גוגל ויאהו, שלפי הדיווחים ערכו ביניהן הסכם ברוח זו, נמצאות כיום תחת בדיקת ההגבלים העסקיים בארה"ב.

"תחרות היא הכלי הרגולטורי העיקרי המשמש במשקים קפיטליסטיים לקידום הרווחה החברתית", אומרת פרופ' מיכל גל, מומחית לדיני הגבלים עסקיים מאוניברסיטת חיפה. "בהתאם לכך, מטרתם העיקרית של דיני ההגבלים היא קידום תחרות. אולם בעיה הגבלית יכולה לצוץ, למשל, כאשר יש הסכמים בין חברות - ובעיקר בין מתחרות - שלא לקחת זו לזו עובדים. מותר לחברות להטיל מגבלות על עובדיהן לגבי מעבר לחברות מתחרות - אם מתוך רצון לשמר השקעה ואם מתוך פחד לחשוף סודות מסחריים - אבל עד גבול מסוים. הסכם אי־גיוס יכול לעלות, במצבים מסוימים, לכדי עבירה הגבלית שאפשר להשית בגינה עונש מאסר של עד חמש שנים".

עו"ד תמר גולן, המתמחה בדיני עבודה, מספרת כי מקרים רבים נמצאים כיום בדיונים בבתי משפט, בהם תביעות נגד חברות אחרות או עובדים. עם זאת, היא מציינת, נושא הגבלת העיסוק כמעט חסר תוקף. "בית הדין הארצי לעבודה קבע כבר ב־1998 שכדי לחייב עובד בהגבלת עיסוק, המעביד צריך לקנות את ההתחייבות ממנו ולשלם לעובד כדי שלא ילך למתחרים. הדגש כיום הוא על חוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו - החופש המוחלט של אדם לעבור מעיסוקו. הידע שרכש העובד במסגרת עבודתו שייך רק לו, ואי אפשר להגבילו".

עו"ד נחום פינברג, המייצג מעסיקים רבים במשק, מוסיף: "הלכה כזו אינה עומדת לעתים, לדעתי, במבחן ההיגיון, כאשר מעביד מתמודד מול מציאות כלכלית קשה. בתי הדין לעבודה מנסים היום למתן את ההלכות שפונות ראשית להגנת העובד".

תגיות