דו"ח טכנולוגי: "ארה"ב הפכה לאומה דיגיטלית"

הנורמליזציה של הגיקים

פעם, לא כל כך מזמן, טכנולוגיה מתקדמת היתה עניין של גיקים. הם היו בוחנים את הצעצועים החדשים, מוצאים את התקלות, מתחשמלים מדי פעם – ואחרי כמה שנים של נסיונות ושפצורים, הטכנולוגיה היתה מוכנה לפריצה לשוק הרחב.

 m

זה, כמסתבר, כבר לא המצב היום. ארצות הברית, מצא הדו"ח האחרון של חברת חקר השוק Forrester, "הפכה לאומה דיגיטלית": ל-63% מבתי האב יש גישה לפס רחב, ל-75% יש גישה למחשב אישי או טלפון סלולרי, ומספר בתי האב שרכש טלוויזיית HD זינק בשנה האחרונה ב-27%. 50% מהבגירים בארה"ב הם שחקני מחשב. כל זה, נזכיר, קורה על רקע של משבר כלכלי שלא נראה כמותו ב-70 השנים האחרונות.

מדובר במחקר ערוך היטב, שמתבסס על תשובותיהם של 53,668 בתי אב בארה"ב וקנדה. קצב אימוץ הטכנולוגיה, אומרת החוקרת ג'קלין אנדרסון, מתגבר מדי שנה ו"אין קבוצה שלא נוטלת חלק בכך". המחקר מוצא, בנוסף, עליה של 15% בגלישה סלולרית, מה שלדעת החוקרים מצביע על כך ש"אנחנו רוצים לקחת את השירותים שהורגלנו אליהם" לכל מקום בו אנו נמצאים.

וכרגיל, השאלה שלא זוכה למענה היא מה יהיה גורלם של הבלתי מחוברים: קשישים, עניים, וסתם מפוחדי טכנולוגיה, שהפער ביניהם ובין הקבוצה המובילה בחברה רק הולך ומתרחב.

שירות חיוני לחברה

אולי כתוצאה מהתהליך שתואר למעלה, נרשמה היסטריה רבתי עם קריסתו של ג'ימייל אמש. שירות המייל, שלאחרונה יצא משנים ארוכות כמוצר בטא, התמוטט לשעתיים. התופעה, שכונתה מיד gfail, איימה בשלב מסוים למוטט את טוויטר.

גוגל התנצלה, אמרה שמדובר בטעות שלה, ושיהיה בסדר. כל הפרשה – ונפילה של ג'ימייל היא, נזכיר, דבר עונתי – מעוררת ספקות ברצינותו של קונספט הענן. אם אפילו חברה רצינית כמו גוגל לא מסוגלת להעביר שנה בלי שלוש-ארבע תקלות רציניות, מה יגידו אזובי הקיר? בג'ימייל, נזכיר, משתמשים 150 מיליוני בני אדם בערך. לגוגל יש אחריות כלפיהם, גם אם היא לא דורשת מהם תשלום; היא זו שהציעה להם את השירות.

מצד שני, לגוגל היו גם חדשות טובות אתמול.

כרום נכנס למיינסטרים (בערך)

כשנה לאחר השקתו, רשם אתמול (ג') כרום הצלחה חשובה: סוני הפכה אותו לדפדפן ברירת המחדל של המחשבים הניידים שלה. זו הפעם הראשונה שחברת מחשבים גדולה עושה זאת, וזו הצלחה חשובה במיוחד, בהתחשב בכך שדפדפן ברירת המחדל של כמעט כל המשווקים הוא אינטרנט אקספלורר.

לא בטוח שזה יועיל לכרום יותר מדי: אף שהוצאתו משלב הבטא לשלב המוצר המוגמר היתה, לדברי בכירים בגוגל, מיועדת בדיוק כדי שאפשר יהיה לשווק אותו ליצרני המחשבים, מעט מאד משתמשים בוחרים בו - 2.9%, ליתר דיוק. זה יותר מנתח השוק של אופרה, אבל זו באמת נחמת עניים.

ולנתוני נתח השוק של דפדפנים אחרים: אינטרנט אקספלורר ממשיך לדמם משתמשים, ובמהלך השנה האחרונה איבד נתח שווק בשווי 8.6%. המרוויח הגדול הוא פיירפוקס של מוזילה, שאסף כמחצית מנתח השוק הזה, ובאוגוסט עלה לנתח שוק 23.3%, הגבוה ביותר שלו מאז אפריל, אז עמד נתח השוק על 23.8%. ספארי של אפל מדדה באזור ארבעת האחוזים, מה שאומר שאפילו מחצית מאלו שרכשו מק מעדיפים דפדפן של חברה אחרת.

נמשך מחזה האבסורד של האפסטור

הנקודה החשופה של אפל, זו שבה היא צריכה לבוא במגע מתועד עם לקוחות וספקים, היא האפסטור, חנות האפליקציות שלה. לאחרונה יצא סמנכ"ל השיווק של החברה, פיליפ שילר, במסע צלב נואש להצלת החנות המושמצת מידי עצמה, לאחר שזו הפכה לאסון יחסי ציבור מתמשך, שמספק חדשות רעות על בסיס יומי כמעט.

הבעיה העיקרית של המפתחים עם האפסטור, מעבר לנטייתה שלא לשלם להם בזמן, היא שאף פעם אי אפשר לדעת אם הליצנים שם יאשרו את האפליקציה שעליה עמלת במשך שבועות. תהליך האישור יכול להגרר במשך יותר מחודש, והאפסטור ידועה לשמצה בשל התירוצים המשונים שבהם היא דוחה אפליקציות.

לאחרונה עיכבה האפסטור, ועיכבה, ועיכבה, ועיכבה, את העדכון לאפליקציית Chess Wars. המפתח - זהירות, הטקסט מכיל מילים בוטות למדי – תלש את שערותיו: העדכון היה אמור לתקן כמה באגים במקור, ובינתיים האפליקציה שלו קיבלה דירוגים אפסיים, מה שפגע במוניטין שלו. העיכוב נמשך שישה שבועות, ובסופו של דבר התקבלה התשובה מאפל. היא שללה, כמובן, את העדכון.

למה? התירוץ הפעם היה מקורי במיוחד: כי תיבות הטקסט של האפליקציה נראות יותר מדי כמו תיבות הטקסט של שירות ה-SMS של אפל. מסתבר שלאפל יש סימן רשום על תיבות טקסט שמנמנות וזוהרות. עכשיו מחכה המפתח לראותאם יאשרו לו גירסה חדשה של העדכון, הפעם עם תיבות טקסט שנראות יותר כמו אלה של פייסבוק.

בחדשות אפסטור אחרות, עקרה אפל את ליבה של האפליקציה iStat, שמספקת מידע על מה שמתרחש באייפון ומסייעת בניהולו. חלק מרכזי של האפליקציה היה כלי לרענון הזכרון של הג'יזספון. אפל הבהירה שמדובר בייהרג ובל יעבור ושהאפליקציה לא תאושר אם החלק הזה יישאר בה. למה? לאפל פתרונים. למותר לציין שהמפתח לא עבר על כללי האפסטור הידועים.

כאן המקום להזכיר, שוב, שאפל שומרת לעצמה 30% מכל עסקה באפסטור – ושהיא מכניסה לה, בחישוב זריז, משהו כמו 800 מיליוני דולר בשנה. בשביל כאלה "דמי שירות", אפשר היה לצפות לשירות. אבל אנחנו מדברים על אפל.

קצרצרים

שתי חברות יפניות – מיצובישי ו-IGI – מתחילות בפרויקט מרקיע שחקים: הן מתכננות לבנות תחנת כוח בחלל. המדובר בלוח סולארי ענק שיצוף לו מעל ראשינו, יקלוט אנרגיה מהכוכב המקומי – סול, למקרה שמישהו רצה לדעת מה שורש המילה "סולארי" – ויירק את האנרגיה חזרה לכדור הארץ. בלי כבלים. הפרויקט השאפתני הזה, שנראה כמו התחלה קלאסית לסרט אסונות, צפוי לעלות 21 מיליארד דולר, ולדברי המתכננים, אמור להיות פעיל בתוך ארבע שנים.

לא נסחפנו? רואת חשבון אוסטרלית, ויקי ווקר, פוטרה מעבודתה בשל נטייתה לכתוב את המיילים שלה באותיות גדולות בלבד (ALL CAPS), שימוש חריג בפונטים מודגשים והפעלה חסרת רסן של פונטים אדומים, וזאת בניגוד לשורה של אמנות בינלאומיות. מדובר, ככל הנראה, במקרה הראשון של פיטורין בשל מעשה מגונה בפונט. ווקר תבעה את המעביד לשעבר שלה, וזכתה בפיצויים חריגים. להגנתה, ציינה ווקר כי חשודה העבודה שהמעביד הצליח לשים יד רק על מייל אחד כזה. פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח.

לידיעה החיובית של היום: נהג מונית מברצלונה בשם ראול שם לב שנוסעת שלו שכחה את הבלאקברי שלה. הוא חיטט בו, מצא את שמה, ופרסם את כל הנושא בטוויטר, תוך ציון כתובת המייל שלו. אדם טוב לב מצא את פרטיה של האשה שאיבדה את הסמארטפון, ושלח אותם לראול. התיירת והסמארטפון אוחדו שוב.

סייסטאר, היתוש שמחרפן את אפל – החברה מוכרת חיקויי-מק ואפל תובעת אותה כבר שנים – ניצלה את השקת עדכון מערכת ההפעלה החדש של אפל, סנו לפרד (Snow Leopard), והגישה תביעה כנגד החברה בשל הפרת חוקי ההגבלים העסקיים. סייסטאר טוענת שבכך שאפל מוכרת את סנו לפרד רק למי שרכש מק, היא פוגעת בתחרות בשוק המחשבים, ולא מאפשרת למי שרכש מחשב מספק אחר ורוצה להריץ את מערכת ההפעלה לעשות זאת: סנו לפרד מוודאת שהמחשב שהיא מותקנת עליו נמכר על ידי אפל, ולא – היא מסרבת לפעול. סייסטאר טוענת שמדובר במונופול. החברה גם מנסה לאלץ את סמנכ"ל השיווק של אפל, פיליפ שילר, להעיד; אפל עושה הכל כדי להמנע מכך, וכנראה שהיא יודעת למה. עדכונים יבואו.

אתר הסאטירות המושחז, The Onion, מסביר כיצד יכולים הורים אובססיביים להשתמש ברשתות חברתיות כדי להמשיך ולרדוף את ילדיהם גם אחרי שיצאו מהבית. הדבר המפחיד הוא שהם כנראה צודקים.

· "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)

· לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

· ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"