פותח חשבון: טוק, טוק, טוק! מי בדלת? זה הבינלאומי

דו"ח הרבעון השני של בנק דיסקונט, שפורסם השבוע, נתן את האות לפתיחת הקרב של סוף הקיץ במערכת הבנקאות. בצד אחד של הזירה עומד צדיק בינו, בעל השליטה בבינלאומי, שרוצה שדיסקונט ימכור את אחזקתו בבנק. בצד השני - שלמה זהר, יו"ר של דיסקונט ואיש אמונו של בעל השליטה בבנק מתיו ברונפמן, שאמר השבוע ל"כלכליסט": "לא נאפשר פגיעה באחזקה זו". באמצע ניצב המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, שמקפיד על שתיקה.

מאז 1983, ימי משבר מניות הבנקים, מחזיק דיסקונט ב־26.4% ממניות הבינלאומי. במרץ 2007 החליט דירקטוריון הבינלאומי לבצע הנפקת זכויות. בתגובה, פנה דיסקונט לבינלאומי בדרישה שלא יאפשר לפגוע בזכויותיו. בינואר 2008 התערבה גם רשות ההגבלים העסקיים, לאחר שהודיעה לדיסקונט שהיא בוחנת היבטים תחרותיים בעניין.

ברבעון השלישי של 2008, לפני החרפת המשבר הכלכלי, ניסה חזקיהו לקדם פתרון במסגרת שיחות ישירות בין הצדדים. ל"כלכליסט" נודע כי המפקח הצליח להביא את הצדדים אל סף הסכמה על נוסחה, שלפיה ימכור דיסקונט בהדרגה את אחזקותיו בבינלאומי. ואולם עקב המשבר הוקפאו המגעים והפשרה הוכנסה למגירה.

כעת הקרב מתחדש: פיבי, חברת האחזקות של צדיק בינו המחזיקה בבינלאומי, פנתה לאחרונה לחזקיהו ולרשות ההגבלים העסקיים בבקשה לשוב ולעסוק בעניין. התשובה המתריסה של דיסקונט לא איחרה לבוא: בדו"ח הרבעון השני בוטלה הפרשה למס בסכום של 130 מיליון שקל שנעשתה בסוף 2007 בגין ההשקעה בבינלאומי. בדו"ח מציין דיסקונט: "בעתיד הנראה לעין לא צפוי שינוי באחזקה בבינלאומי, ולפיכך הוחלט לבטל את ההפרשה". בינתיים, בינו מוסיף "לייבש" את דיסקונט: הבינלאומי לא חילק דיבידנד מאז שרכש את השליטה בו ב־2003.

לנציגי הבינלאומי יכולים להיות כמה טיעונים: לפי תיקון 13 לחוק הבנקאות מ־2004, לתאגיד בנקאי אסור להחזיק אמצעי שליטה של יותר מ־1% בתאגיד בנקאי אחר. אמנם התיקון אינו רטרואקטיבי ואינו מתייחס לאחזקה ההיסטורית של דיסקונט בבינלאומי, אך הוא מצביע על הכיוון שאליו המערכת הולכת. טענה אחרת נוגעת לפגיעה התחרותית בבינלאומי, ובשל כך נעשתה הפנייה לרשות ההגבלים העסקיים. דיסקונט, כאמור, טוען שמדובר בנכס אסטרטגי שלו והוא אינו מוכן לוותר עליו. נוסף על כך, הבנק יכול גם לטעון שבינו היה מודע לאחזקת דיסקונט בבינלאומי כשרכש את השליטה ב־2003.

קשה להניח שדיסקונט ביטל את ההפרשה החד־צדדית בלי ליידע את חזקיהו. כשדיסקונט והבינלאומי חוזרים להיאבק בגלוי, וכשמשבר האמון בין בעלי השליטה בבנקים כה חריף, מן הראוי שחזקיהו יעשה סדר ואף יסביר לציבור את עמדתו בסוגיה. עדיין, ההערכה היא שהמפקח היה רוצה להגיע שוב לנוסחה שלפיה דיסקונט ייפרד בהדרגה מאחזקותיו.

במערכת הבנקאית מעריכים שהעימות הנוכחי בין שני הבנקים הוא לצורך שיפור עמדות לקראת חידוש המשא ומתן. בשורה התחתונה, הכל שאלה של מחיר. ההערכות הן כי בעלי השליטה בדיסקונט, שאינם ממהרים להזרים כסף כדי לחזק את ההון של הבנק שלהם, יסכימו למכור את האחזקות בבינלאומי לבינו, אם יקבלו פרמיה נאה על מחיר המניה.

הראלי בבורסה השנה הזניק את שווי השוק של הבינלאומי. עם זאת, המחיר הנוכחי של המניה 5 עדיין נמוך ב־30% ממחיר השיא של המניה שנרשם במאי 2006. אך בהחלט חזרנו לסביבת מחיר שמאפשרת לשוב ולעסוק בעניין במרץ כדי לפתור סוגיה שנגררת יותר מדי זמן. אז גם יהיה אפשר לבצע איחוד הון בין שתי מניות הבינלאומי (5 ו־1) לכדי מניה אחת, שתיסחר במדד ת"א־25.