אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: למי מועילות הסנקציות על איראן? צילום: cc-by-Faramarz Hashemi

דו"ח טכנולוגי: למי מועילות הסנקציות על איראן?

בלוגר טוען שהסנקציות המקוונות על איראן מועילות דווקא למשטר, תעשיית ההקלטות ממשיכה לרדוף את טננבאום, ממשלת אוסטרליה מתעקשת לא לחשוף את תוצאות מבחן הצנזורה שלה, וחזון העבודה העתידי של אורנג' נראה מעניין

03.09.2009, 12:20 | יוסי גורביץ

מי מרוויח?

סנקציות כבדות מוטלות על איראן, ובין השאר מוטל עליה אמברגו אמריקני, שמשמעותו שלחברות אמריקניות אסור לסחור איתה. הסנקציות מיועדות לשכנע את המשטר האיראני להפסיק לפתח נשק גרעיני, והן נושא לדיון נרחב, אבל הבלוגר יבגני מורוזוב, הכותב עבור המגזין היוקרתי Foreign Policy, מוצא שהן פוגעות במטרות לא צפויות.

מורוזוב עוקב מזה זמן אחרי המהפכה הרוחשת באיראן, והוא מצא נתון מעניין מאד: אף שיש לאופוזיציה אתרים רבים, הם כושלים כלכלית – בין השאר משום שאינם יכולים להשתמש בשירותי הפרסום של גוגל. ומדוע אינם יכולים? משום שלגוגל, חברה אמריקנית, אסור לפעול בתחומי איראן.
האיסור על גוגל לפעול באיראן מסייע למשטר, לא למפגינים. מהומות באיראן, צילום: cc-by-Faramarz Hashemi האיסור על גוגל לפעול באיראן מסייע למשטר, לא למפגינים. מהומות באיראן | צילום: cc-by-Faramarz Hashemi האיסור על גוגל לפעול באיראן מסייע למשטר, לא למפגינים. מהומות באיראן, צילום: cc-by-Faramarz Hashemi

מורוזוב, תחת הכותרת הפרובוקטיבית "מהפכת הטוויטר האיראנית תכשל בגלל ממשלת ארה"ב", מציין ביבושת שלאתרי התעמולה והתקשורת של המשטר לא סובלים ממחסור בכסף – הם, אחרי הכל, האתרים של המשטר. הם לא יכולים להרוויח דבר ממודעות גוגל. אתרי האופוזיציה דווקא כן – אבל הממשלה האמריקנית לא מאפשרת זאת. למעשה, גוגל לא מאפשרת פרסומות שכוללות את המילה "איראן", גם אם הן מוזמנות על ידי אתרים שנמצאים מחוץ לאיראן עצמה.

יש חור בגודל אייטולה בטיעון של מורוזוב, והוא שאם גוגל היתה מאפשרת לאתרים איראנים להתפרנס ממנה, הם היו מואשמים בכך שהם בעצם שמאלנים ישראלים שונאי עצמם שמקבלים מימון מהאיחוד האירופי. מצד שני, הם מואשמים בכך שהם סוכנים זרים גם כך: מקרה קלאסי של "ארור אתה בבואך וארור אתה בצאתך".

רודפים עד חורמה

הצרות של ג'ואל טננבאום, נוכל קטן שהחליט לשחק רולטת כביש עם תעשיית ההקלטות ונדרס על ידי סמיטריילר, עוד לא נגמרו. זה אולי נראה כמו התעללות בגוויה, אבל עורכי הדין של התעשיה ממשיכים לפעול נגדו.

טננבאום, כזכור, גנב איזה 30 שירים ונאלץ לשלם על כך 675,000 דולר. עורך הדין הליצן שלו, שטען ששיתוף קבצים הוא "שימוש הוגן", לא כל כך הועיל. עכשיו הוא נאלץ להתמודד עם הדרישה הבאה של התעשיה: עורכי הדין שלה פנו לבית המשפט בדרישה להוציא צו שיאסור על טננבאום להשתמש בשירותי שיתוף קבצים.

השקרן הקטן יכול להאשים בעיקר את עצמו: הוא המשיך להשתמש בשירותי שיתוף קבצים גם אחרי שהוגשה נגדו תביעה, הוא שיקר לעורכי הדין של התעשיה פעם אחר פעם (ונאלץ להודות בכך בבית המשפט), הצוות המשפטי שלו העלה את השירים שבמחלוקת לאתר שיתוף קבצים, וכאילו לא היו לו מספיק צרות, גם השווידישע פיראטען עלו על הגב שלו והפיצו את השירים האלה, תוך שהם מתייחסים אליו ישירות (הם קראו לזה "האוסף ששווה 675,000 דולר").

תעשיית ההקלטות כבר הודיעה שלא תתבע עוד משתפי קבצים, ונראה שהם החליטו להפוך את טננבאום, ואת שותפתו לטמטום ג'אמי תומאס-ראסט, למשל ושנינה. הרבה מאד אנשים גונבים תוכן, ואין לתעשיה טעם רב לרדוף משתמשים בודדים. אבל את מי שיתעקש להשתין דווקא מהמקפצה, היא יכולה גם יכולה לזמבר. זה המסר, ולמרבה הצער יש בו הגיון מסוים.

מסתבכת והולכת

 

ממשלת אוסטרליה תקועה עם תכנית צנזור הרשת שלה: לא לבלוע ולא להקיא. מצד אחד, היא אמרה שהיא לא תמשיך בתכנית בלי אישור הסנאט – ואישור כזה אין. מצד שני, לפני כמה חודשים היא אמרה שהיא מקפיאה אותה. מצד שלישי, היא ערכה ניסוי צנזורה גדול.

מצד רביעי, היא לא מוכנה לומר מה היו התוצאות של הניסוי, והוא נמשך כבר תשעה חודשים – הרבה מעבר למתוכנן. במקור אמור היה הניסוי להמשך שישה שבועות בלבד. ספקיות הרשת של אוסטרליה נעמדו על הרגליים האחוריות, וטענו שהסינון יעכב משמעותית את הגלישה באוסטרליה. התוצאות הראשוניות הראו שזה לא המצב, אבל אלו היו רק תוצאות ראשוניות.

האופוזיציה האוסטרלית כבר קראה לשר התקשורת קונרוי – שהפך לבדיחה מהלכת לאחר שטען שהמאפיה הרוסית חיבלה בתכנית הצנזורה – "לסיים את הפארסה הזו" ולהציג את תוצאות הניסוי, כדי שאפשר יהיה לדון בהן. בינתיים, זה לא קורה. אנחנו אוהבים לרדת על האוסטרלים ולראות אותם כגולשי-חופים שטופי בירה, אבל יש לציין שהם נתנו פייט יפה מאד לממשלה המצנזרת שלהם - הרבה יותר משנתנו הישראלים, המעורבים-לכאורה, לזו שלהם.

איך יראה מקום העבודה ב-2010?

 

באורנג' בריטניה השקיעו מחשבה ניכרת בשאלה הזו, והם גם מציגים תשובות מעניינות. לדעתם, אף שהטרנד של עבודה מהבית יפגין עליה קלה, הוא לא יהפוך לדומיננטי: הסיבות לכך נובעות פחות מהתרבות התאגידית, ויותר מהעובדה שבני אדם רוצים לעבוד במקום שבו יש אנשים אחרים: רק 20% מהעובדים אמרו שהם רוצים לעבוד מהבית, בעוד ש-67% אמרו שהם רוצים לעבוד חלק מהזמן בבית וחלק במשרד.

כלומר, המשרדים לא ייעלמו – אבל הם ישתנו. העובדים מגלים התנגדות נחרצת לנסיעה ארוכה למקום העבודה. המשמעות תהיה ביזור נרחב מאד: מגדלי המשרדים המרכזיים יפנו את מקומם למשרדים קטנים ומקומיים, שבהם יעבדו עובדי החברה מאותו אזור. כדי לפצות על השינויים הללו, תהיה השענות כבדה עוד יותר על תקשורת סלולרית ומקוונת. משמעות נוספת של הביזור צפויה להיות היעלמותם של מנכ"לים.

כדי להגיע למסקנות הללו, ערכה אורנג' סקר נרחב בקרב עובדי משרד ועובדים אחרים. כל זה מיועד לאפשר לה להתכונן מראש לדרישות השוק בעוד מספר שנים. האם היא תצליח? אם היא תצדק ביותר מ-50% מהתחזיות שלה, זה יהיה מפתיע - ומרענן. אבל לפחות היא משקיעה חשיבה ותכנון בנושא.

קצרצרים

קפה חם – ויקר: סצינות המין הנסתרות - האפיזודה הנעולה "קפה חם" – שבמשחק המחשב Grand Theft Auto: San Andreas יעלו למפיצת המשחק, Take Two Interactive, ב-20 מיליוני דולרים. מדובר, נזכיר, במשחק של חיי פשע ורשע, שם רוצחים השחקנים דמויות אחרות מבלי להניד עפעף ומקבלים ניקוד על כך. אבל סצינות מין? לא באמריקה הפוריטנית. טייק טו נתבעה על ידי המשקיעים שלה בגלל ששיווקה את המשחק למרות שידעה שהמתכנתים שלה דחפו פנימה את הסצינה. גם התגובות לידיעה שוות קריאה, כולל סקירה של הצנזורה המינית בהיסטוריה של משחקי המחשב.

המשבר נגמר? תגידו את זה ליצרניות השרתים. מכירות השרתים התרסקו ברבעון השני של 2009, ורשמו נפילה של 30.1% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2008. זהו הרבעון הרביעי ברציפות של ירידה בלתי פוסקת, והמכירות היו הגרועות ביותר מאז שהחלה IDC לעקוב אחרי התחום ב-1996.

הפיראטים ממשיכים לטבוע: ספקית רשת אירית, איירקום, חוסמת מלקוחותיה את הגישה לאתר של שלושת ההיפים והניאו נאצי, לאחר שתעשיית ההקלטות המקומית הפעילה עליה לחץ משפטי מתון. הפיראטים המקומיים צווחים שפיראטיות לא מנוגדת לחוק זכויות היוצרים האירי.

שריפות משתוללות בלוס אנג'לס כמו חרדים בירושלים, ועד כה נראה שמכבי האש מתמודדים איתן בהצלחה חלקית. נאס"א פרסמה את התמונה המרשימה הזו, בה אפשר לראות את תמרות העשן הענקיות גם מהחלל.

חברת OnLive, שמתיימרת לאפשר לשחקנים להפעיל משחקי מחשב כבדים באמצעות הענן – כתבנו על הפיתוח המהפכני-לכאורה הזה כאן – החלה לאפשר לשחקנים לבחון את התוכנה שלה ממחשביהם-שלהם. עד כה, ההדגמות של OnLive בוצעו על מחשביה-שלה. האם הגיע זמנו של מחשב המשחקים הכבד להפוך לחלקי חילוף? אתם תחליטו.

· "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)

· לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

· ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"

https://www.calcalist.co.il/integration/StoryRss3862.xml

תגיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
לא, היום לא התפוצץ מוצר של אפל
אבל דווקא היתה כתבה ברג'יסטר על כמות הקונסולות המתקלקלות של החברה המתחרה. יותר מ - 20% כושלים. מעניין אם לאפל היו 23.7 אחוזי כשל במכשירים שלה, האם זה היה מגיע לכאן... היתה גם כתבה על שורה של כשלי אבטחה בשרתים של החברה המתחרה. גם זה לא דווח משום מה...
לאלעד (7)  |  03.09.09
7.
לא זכור לי שיש חוק שמחייב אחדות דעים
ל- 6, זכותו של יוסי להביע את דעותיו, והוא מביע אותן בצורה משעשעת ומבדרת לטעמי וכנראה גם לטעמם של עוד כמה שנכנסים לפה באופן קבוע כל יום. זכותם של אלה שמביעים את דעתם כנגדו, בייחוד בנושא זכויות יוצרים ואפל (יוסי, מה קרה? לא התפוצץ שום אייפון היום?!), להביע את דעתם בצורה מרומזת או בוטה כפי שירצו. זהו יופיה של הדמוקרטיה וזהו יופיו של חופש הביטוי. כן ירבו טורים שכאלה. אשמח לקרוא גם טורים של אנשים שלא מסכימים עם דעותיהם של יוסי, אם הם יהיו משעשעים ומבדרים, ואינפורמטיביים, כמו זה.
אלעד  |  03.09.09
לכל התגובות