מט"ח או בורסה – מי מנצח?

מסחר במט"ח הוא עולם מסעיר. תוך שניות מיליארדים עפים להם ממקום למקום, מזניקים או מפילים שערי מטבע של מדינות שונות. ספקולנטים, קרנות גידור, חברות השקעה וקונצרנים אחרים הם רק חלק מהשחקנים של השוק המעניין הזה.

התפתחות המסחר המקוון הכניסה גם הרבה מאוד אנשים פרטיים למסחר במט"ח, שמתאפיין בתנודתיות גבוהה וסיכון גבוה הרבה יותר לעיתים משוק המניות. אך האם התשואות מצדיקות את העניין של הציבור בשוק הפורקס? האם אכן השקעה לטווח ארוך במט"ח מניבה תשואות גבוהות יותר משוק המניות?

בעזרת חברת שקל אג'יו מקבוצת שקל בדקנו מה עשו כמה מטבעות מובילים יותר ופחות מתחילת השנה – ומה הסיבה לזינוק או לצניחה בשערים.

אלה שעלו

מי שבחר בתחילת השנה להצמיד את כספו ליורו נמצא כעת עם תשואה של 2.91% בלבד. בשקל אג'יו מסבירים כי לתנודות מתחילת השנה אין ממש אחיזה בנתונים כלכליים משמעותיים, אלא בעיקר עקב תנודות במסחר בשוק ההון.

התאכזבתם מהדולר ועברתם ליורו? מספיק בקושי | צילום: shutterstock

מי שהתרשם מהימור העבר של אליעזר פישמן על הלירה הטורקית והחליט להמר עליה, מסכם כעת תשואה של 2.55% בלבד – ממש לא פיצוי הולם על הסיכון הגבוה בהשקעה. בשקל אג'יו הסבירו כי המטבע הטורקי מתאושש מירידות שרשם בתחילת המשבר, וכי מצבם של המשקיעים בלירה הטורקית עד לפני מספר חודשית היה עגום יותר.

הוון הדרום קוריאני רשם עלייה קלה של 2.11% בלבד מתחילת השנה. גם כאן הסבירו לנו הכלכלנים כי היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. מחיר הוון שיקף חשש מקריסת הכלכלה הדרום קוריאנית ואיבד מתחילת 2008 ועד פברואר השנה קרוב ל-60% מערכו.

עליות דו ספרתיות

ביורו, בלירה הטורקית ובוון ראינו כי המשקיעים לא קיבלו תשואה גבוהה משמעותית מחשבון חיסכון צמוד מדד ונטול סיכון כמעט באחד הבנקים הגדולים. הנתונים מראים כי מי שרצה לקבל תשואה גבוהה יותר מתחילת השנה היה צריך להשקיע במטבעות אחרים.

כך הריאל הברזילאי למשל עלה ב-22.7% מתחילת השנה מול השקל. הכלכלנים מסבירים כי הסיבה לכך היא התחזקות מחירי הנפט והסחורות, במקביל להתחזקות האמון העולמי במשטר במדינה. הדולר האוסטרלי קפץ מתחילת השנה ב-19.2%, אף הוא על רקע התחזקות מחירי הנפט והסחורות מתחילת השנה. הדולר הקנדי נהנה אף הוא מעליית הנפט וסיכם עלייה של 10.25% מול השקל מתחילת השנה.

הפתיע בעליות גם הליש"ט הבריטי שסיכם מתחילת השנה תשואה של 11.5% מול השקל. לדברי שקל אג'יו, הליש"ט סבל מהערכות כי המיתון פגע בבריטניה קשה יותר ממדינות אחרות, וגילם חששות לקריסות נוספות בכלכלת המדינה. התבדות חששות אלה הביאה לזינוקים בשער הליש"ט בתקופה האחרונה.

אלה שירדו

אבל לא הכל ורוד בעולם המט"ח. תשאלו את מי שהשקיע ביין היפני, שמסכם ירידה של 3.23% מתחילת השנה, או מי שהשקיע ברובל הרוסי שירד בכ-4.6% מול השקל מתחילת השנה. ביפן, הריבית האפסית הניעה גורמים בשוק להשקיע במטבעות אחרים, ואילו ברוסיה, החשש ממיתון עמוק יותר במדינה גרמו לקריסות בשערו של המטבע, שהיו חמורות הרבה יותר עם תחילת המשבר.

הרובל הרוסי. המטבע כמו הכלכלה - בשפל | צילום: בלומברג

היואן הסיני מסכם מתחילת השנה ירידה מזערית של 0.72% מול השקל - לאחר החזרת הפיקוח הממשלתי על שערו של המטבע. בהודו רשמה הרופי ירידה של 1.4% מול השקל מתחילת השנה, התייצבות לעומת הירידות שנרשמו בתחילת השנה לאחר שהבחירות במדינה הביאו להתייצבות בשלטון.

באירופה רשם הפרנק השוויצרי ירידות של 0.2% מול השקל מתחילת השנה והזלוטי הפולני ירד ב-1.2% באותה תקופה.

היה עדיף להישאר בבית

אם כן, התשואות מתחילת השנה מוכיחות כי מי שהיה מוכן להמר בכספו על שוקי המט"ח – היה עושה בשכל אם היה נשאר כאן איתנו באחד העם. מתחילת השנה מסכם מדד ת"א 25 תשואה של 48%. ת"א 100 מסכם תשואה של 60.3% מתחילת השנה, מדד הנדל"ןעלה ב-113%- גם אחרי הירידות החדות במדד בשבוע האחרון על רקע מצבה המידרדר של אפריקה ישראל.

אין ספק שיש גורמים שגורפים תשואות דמיוניות בשוק המט"ח, אך גורמים אלה עושים זאת באמצעות מערכות מתוחכמות, באמצעות נסיון רב, ובאמצעות העובדה הפשוטה שמסחר במט"ח זה מה שהם עושים כל היום. גורמים אלה לא מבצעים השקעות של "שגר ושכח" אלא בוחנים דקה דקה את מצבם בשוק. קשה מאוד לאדם הממוצע להכות את הגורמים האלה במשחק שלהם.

תחשבו על זה בפעם הבאה שתרצו לשגר את כספכם לסיבוב מעבר לים.