איפה היתה הרשות בעשור האחרון?

לאחרונה התבשרנו בכותרות גדולות בתקשורת הכלכלית, כי רשות ניירות ערך עומדת לשים קץ לחגיגה בשוק חברות המסחר במט"ח (פורקס), וכי היא מקדמת הצעת חוק בנושא. בכך לכאורה תבוא לסיומה פעילות בלתי מפוקחת של החברות, המגלגלות מאות מיליוני שקלים בשנה.

אולם המהלך המתוקשר של הרשות נועד, כך נראה, לכסות בעיקר על מחדלי העבר החמורים שלה. על פי הדין הקיים כיום, הרשות מוסמכת, יכולה, צריכה וחייבת לפקח על שוק הפורקס הפרוץ. על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה־1995, רשות ני"ע אמורה לפקח על "מנהלי השקעות" או "יועצי השקעות" העוסקים בנכסים הפיננסיים שבהם עוסק שוק הפורקס.

פיקוח זה כולל, בין היתר, בדיקה כי כל מי שעוסק בתחום הוא בעל רישיון מתאים, שעמד במבחנים שקבעה הרשות ושפועל בהתאם לסעיפים הקבועים בחוק. לו רשות ני"ע היתה אוכפת תחום זה, כפי שהחוק מחייב אותה כבר יותר מעשור, סביר להניח שהנזקים שנגרמו לאלפי אזרחים היו נמנעים, לפחות בחלקם.

לידתן של ה"פלטפורמות"

בעקבות התפתחות הטכנולוגיה, האינטרנט ושוקי ההון, צצו בשנים האחרונות חברות פורקס רבות, המגלגלות, בהערכה זהירה, "מחזורי מסחר" של מאות מיליוני שקלים בשנה. "פיננסיירים יצירתיים", מהסוג שנפוץ במדינתנו, פיתחו "פלטפורמות מסחר", כך הם אוהבים לכנות אותן, שמאפשרות לאנשים "להשקיע" בשוק המטבעות.

בבסיסו, ובהיעדר מינוף, שוק המטבעות הוא שוק יציב יחסית, שהרי מדינות, לפחות בעולם המערבי, לא מתמוטטות, והתנודות ביניהן, באופן יחסי, אינן קיצוניות. אלא שגאוני המט"ח באותן פלטפורמות המציאו את שיטת המינוף שבה לקוח יכול למנף בעידוד הפלטפורמות את השקעתו פי 100, 200 ולעתים אף 400. במקרה כזה, גם אם המטבע שבו השקיע הלקוח יורד ב־1%, או בפחות, כספו מתאדה ונעלם בכיסיה התפוחים של "פלטפורמת המסחר".

מבחינתה של "פלטפורמת המסחר", מדובר במבנה עסקי ופסיכולוגי מבריק: הלקוח נותן את כספו לפלטפורמה ומתחיל "להשקיע". אם הפסיד, נופל כספו כפרי בשל ל"פלטפורמת המסחר". אם הלקוח הצליח איכשהו להרוויח, מופעלים עליו לחצים אדירים מצד "פלטפורמת המסחר" להמשיך ולהשקיע, להמשיך ו"להרוויח".

ניגוד עניינים חריף

חמור מכך, פעמים רבות "פלטפורמת המסחר" מעניקה שירותי ניהול או ייעוץ למשקיע הסקרן. היעלה על הדעת ניגוד עניינים חריף מזה? נציגיה לא מסבירים למשקיע הצמא לעצות שהם מרוויחים את כספו, או, חלילה מבחינתם, מפסידים לו.

מניסיון בטיפול במקרים של נפגעי אתרי פורקס למיניהם, ברוב המקרים הכסף עובר לפלטפורמות עלומות אלו. בשוק הפרוע והאכזרי הזה, כשהסוכנים צדו את הלקוח וגרמו לו להעביר את כספו ל"פלטפורמת המסחר", ה"דיל" נגמר. הסוכן יקבל נתח נאה מההפקדה (לפחות 10% במזומן), כשברור לכל המעורבים (פרט ללקוחות, כמובן) שיתרת ההפקדה תישאר ב"פלטפורמת המסחר".

תעשיית הפורקס רוויה בהפרות חוק דרמטיות בהיבטים רבים ושונים: עבירות ברורות על חוקי ניירות ערך, אבל גם עבירות על חוקי הלבנת הון, עבירות על חוקים פליליים של הונאה, עבירות מס ועוד. אולם עד עתה, באורח פלא ממש, קולותיהן של רשויות האכיפה לא נשמעו. גורמים בקיאים בשוק הפורקס טוענים כי מתח הרווחים העצום, מצד אחד, והיעדר הפיקוח, מצד שני, גרמו כמובן לכניסת גורמים פליליים לענף - הן כמתווכים וכסוכנים, ולאחרונה אף כבעלים של "פלטפורמות מסחר".

מדוע אפשרו רשויות האכיפה בכל השנים האלה לתעשייה הרקובה הזאת לצמוח ולהרעיל את שוק ההון? ההתעוררות המאוחרת והצינית של רשות ני"ע עכשיו, שנועדה "להסדיר" את התחום, לא יכולה לרפא את מחדליה בכל העשור האחרון. האכיפה חייבת להתבצע כאן ועכשיו, וללא קשר לתוספות תקציב שוודאי יידרשו לתפעול החוק החדש, אם יעבור.

מתפרנסים מגרימת נזק

לסיכום, אמחיש את טענתי בדוגמה (דמיונית, כמובן). בשנת 2002 נפתח בית חולים מהודר בתל אביב. החולים מקבלים טיפולים על ידי צוותי "רופאים ורופאות", "אחים ואחיות". החולים לא יודעים שבית החולים לא קיבל רישיון ממשרד הבריאות. החולים לא יודעים שכל "הרופאים והרופאות" אינם מוסמכים לטפל בהם, והם כלל לא רופאים ורופאות. החולים לא יודעים שבית החולים (והצוות הרפואי, כמובן) מתפרנס מהנזק שהוא גורם לחולים, לא מהתועלת, למשל באמצעות מכירת גופות החולים (הניזוקים, רצוי המתים) לחברות תרופות ברווח אדיר. אנחנו בשנת 2009, ובעקבות הרווחים העצומים שרשמו בעלי המניות של בית החולים נפתחו באזור המרכז, וברחבי הארץ, עשרות בתי חולים נוספים, המעסיקים צוותים רפואיים, שכולם פועלים מחוץ לחוק, ללא הסמכה, ללא רישיון וללא רשות, ומתפרנסים מהנזק שהם גורמים לחולים. הגופות נערמות.

האם זה ייתכן? כאן בישראל? מתברר שכן, אמנם לא ברפואה, אך יתר הנתונים דומים.

זהו, בתמצית, סיפורו החולני והמעוות של "שוק הפורקס" במדינת ישראל, תוצאה של שילוב אופייני של חוצפה, חמדנות, זלזול בחוק, עזות מצח, יחד עם רשלנות מחרידה של רשויות הפיקוח במדינה.

הכותב הוא שותף במשרד ברם, דחוח ושות' ומרצה לדיני ני"ע במסלול האקדמי של המכללה למנהל. משרד ברם, דחוח ושות' מייצג בכמה תביעות משקיעים נגד חברות פורקס