שוק אופנת הגברים נערך לכניסת H&M

מתלבשים זארה | צילום: רמון דלבדו

אלפי מלים נכתבו בשנה האחרונה על עולם האופנה הישראלי ועל המשבר שהוא שרוי בו. רשתות נקלעו לקשיים תזרימיים, ג'אמפ בהקפאת הליכים, אירית הולכת לפירוק וילדותי מצאה אחרי הרבה זמן ודיונים בבית משפט קונה. אבל למרות כל אלו ישנו תחום אחד שמצליח יותר מאחרים לשמור את הראש מעל המים - אופנת הגברים.

לפי נתוני חברת ריס, שבודקת את הפדיון בקופות חנויות האופנה, השוואה בין החציון הראשון של שנת 2009 לחציון הראשון של 2008 מראה שבחנויות לא זהות גדל הפדיון של אופנת גברים ב־2.6%, לעומת ירידה של 1.5% בכלל תחום האופנה. בחנויות הזהות באותה תקופה ירד הפדיון של אופנת גברים ב־3.2% - נמוך באופן ניכר לעומת ירידה של 7.7% לכלל האופנה. הפדיון למ"ר של חנויות הגברים גבוה ב־20% מפדיון האופנה. ההבדל בעיקרו נובע מכך שחנויות הגברים מתפרסות על שטחי מכירה קטנים יותר בשל תחרות שוק קטנה יותר לעומת אופנת הנשים.

נוסף על כך, נתוני חברת ריס מגלים שמכירות אופנת רשתות הגברים, ללא חנויות גברים פרטיות וללא הנעלה, נאמדות ב־800 מיליון שקל בשנה. כלל רשתות האופנה, לשם השוואה, מגלגלות 3.4 מיליארד שקל לשנה. כלומר רשתות הגברים הן 23% מהשוק הכללי. מדובר כאמור רק ברשתות ולא בחנויות פרטיות. נתון זה גם אינו כולל את החנויות שמשלבות אופנות נשים וגברים, שכן אלה נמדדות עם החנויות הלא זהות (לדוגמה חנות פוקס נשים וגברים תימדד לעומת לי קופר). הנתונים שלפיהם קצב הצמיחה של אופנת הגברים גדול מכלל שוק האופנה מסבירים מדוע תחום זה זוכה לתשומת לב מצד מנהלי הרשתות. הם אולי גם מסבירים מדוע החלה אופנת מנגו להכניס בחודש האחרון קולקציית גברים לסניפים בעזריאלי ובדיזנגוף בתל אביב, ובמקביל נכנסה לארץ אופנת הגברים של גאפ.

גם הוניגמן הודיעה בשבוע האחרון כי בכוונתה להשיק רשת לבגדי גברים תחת השם הוניגמן מן, ומתכננת לפרוס בתוך חמש שנים את הרשת ב־40 חנויות שחלקן יהיו חנויות משולבות לגברים ולנשים. במרץ הקרוב נזכה ליהנות גם מחברת H&M שתפתח סניפים בישראל, ואף בסניף הרשת השבדית תהיה כמובן חנות של בגדי גברים. אלה יצטרפו לקסטרו מן, רנואר מן, ml men, פוקס מן, זארה מן, גולף, מסימו דוטי וג'י סטאר, שרובן פעילות בתחום כבר כמה שנים.

נועם טור ובר רפאלי מדגמנים פוקס

זארה היתה הזרז

אפשר לומר שעד כניסתן של רשתות האופנה זארה ופול אנד בר לארץ ב־1997, היה השוק בישראל מעט רדום. פעלו בו שחקנים ותיקים דוגמת פולגת, גולף והמשביר לצרכן, שמכרו בגדי גברים, אבל כניסת המתחרה הבינלאומית גרמה לסוג של רעידת אדמה. משוק סולידי ושקט התפתחה אופנת הגברים בארץ לרשתות שמתמחות לגברים. קסטרו היתה החלוצה להקים רשת לגברים תחת השם קסטרו מן בשנת 2000.

אופנת גולף | צילום: יריב פיין וגיא כושי

"מצאנו שיש צמא גדול מאוד של גברים לאופנה", מתארת רשל אבן חיים, מנהלת מסחרית של תחום הגברים בזארה. "קסטרו מן הוקמה לאחר שזארה פעלה בארץ שלוש שנים עם מותג גברים, והיא היתה הראשונה להקים רשת מתמחה. מאז בכל שנה מצטרף שחקן ישראלי חדש לשוק. עד כניסתה של זארה, אופנה בארץ היתה עניין של נשים בלבד".

"בשוק הישראלי יש חסך רציני של אופנת גברים", אומר אריק בן זינו, מנכ"ל אלביט קמעונאות, בעלת הזיכיון למנגו, לגאפ ולג'י סטאר בישראל. "רק בשנים האחרונות החלו לקום רשתות אופנה ישראליות לגברים, אבל עדיין ההיצע של הנשים רב יותר". לדברי בן זינו, בעוד בעבר היה יחס של 60% מול 40% לטובת קולקציית הנשים בחנויות, כיום קולקציית הגברים כבר כמעט משתווה בשטח המסחרי ובמגוון לזו של הנשים.

הנתונים הפתיעו גם אותנו"

איתן פולק, מנכ"ל ומבעלי רשת ונדום, יבואנית מותגי גברים בינלאומיים כגון הוגו בוס, לקוסט, ג'ורג'יו ארמני וארמני ג'ינס, אומר כי דווקא בני נוער מודעים מאוד לשוק הזה. "בלקוסט, למשל, המידות שנמכרות הכי הרבה בארץ הן XS, S ו־M - מידות של בני נוער שהמודעות שלהם גבוהה. כמה הם מוכנים להוציא על לבוש? זה כבר סיפור אחר. פחות ממה שמוציאות נשים ופחות מגובה ההוצאה בעולם".

גבי רוטר, מנכ"ל משותף בקסטרו, אומר שהשוק עבר תהליך של התמתנות. "בשנה האחרונה ישנה ירידה בביקושים או ליתר דיוק התמתנות בביקושים בעקבות המיתון. אני לא בטוח שדווקא בקרב גברים יש עלייה בביקושים. קסטרו מן תפס באופן יחסי מעמד של מותג מוביל by far, אבל כל השוק נפגע. כאשר אני פתחתי את אופנת הגברים, לא הצלחתי לשים יד על נתוני עוצמת השוק, אבל מי שקנה בחו"ל כיום קונה בארץ ובעקבותינו פתחו עוד חברות".

לדבריו, זה שוק שבפירוש נפגע. "אבל אם יש תחזית של צמיחה, אני מניח שזה יגיע גם לאופנה. בעקבות המותגים הבינלאומיים שנכנסים כל אחד עושה לביתו. לנו יש מחויבות להתגבר על כל תחרות. כמותג מוביל אנו נוכיח שיש לנו מוצרים טובים יותר ברמת התחרות".

גם סרג' דרעי, מנכ"ל רנואר, חושב כמו רוטר. "השמועות על המיתון האטו את קצב פתיחת החנויות שלנו, אבל צמחנו במכירות באופנת גברים ב־4% לעומת שנה שעברה. הנתונים הפתיעו גם אותנו". דרעי אומר שמכירות הגברים בחברה שוות למכירות אופנת הנשים, ונמצאות בעלייה בשנתיים האחרונות.

רשתות האופנה אינן מתקשות להקים רשת לגברים גם בתקופה כזו, כיוון שהן משתיתות את הרשת החדשה על הבסיס הלוגיסטי ועבודת המטה של רשת הנשים הקיימת. כך מסביר אבי מלכה, הבעלים של ml men שהוקמה ב־2006, את העובדה שהרשת רווחית מיומה הראשון. "זו לא רשת שדרשה תוספת כוח אדם מלבד מוכרים בחנויות". לדבריו, קשה להוציא כיום רווח בענף וזה אפילו על סף הבלתי אפשרי. "אם הרשת לגברים לא היתה מתבססת על רשת הנשים, לא היתה לה זכות קיום". בעוד שב־ml נשים אין צמיחה, באופנת הגברים יש עלייה עקבית במכירות והיא 35% מכלל מכירות החברה. "בגברים יש עלייה של 7% לעומת 2008 וזה כאשר שוק האופנה הכללי קטן", אומר מלכה.

הרשתות נערכות לבואה של H&M ועוקבות אחרי גאפ, אבל משתדלות לשדר עסקים כרגיל. "זה לא כמו לפני עשר שנים שזארה נכנסה לישראל ואף אחד לא הכיר את המותג", אומרת בן חיים מזארה. "כיום הישראלים מכירים את המותגים הבינלאומיים, ולכן אני לא צופה רעידת אדמה".