אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
צביקה שרף הוא המאמן בעל השכר הנמוך ביותר ביורובאסקט צילום: ראובן שוורץ

צביקה שרף הוא המאמן בעל השכר הנמוך ביותר ביורובאסקט

איך משלמים למאמני הנבחרות באירופה? איך הם עובדים? וכמה הם מרוויחים? ואיך זה שמאמן נבחרת ישראל, למרות שהוא המאמן המנוסה ביותר ביורובאסקט, הוא בעל המשכורת הנמוכה ביותר מבין כל המאמנים בטורניר?

07.09.2009, 09:27 | ירון ארבל

שנת 2009 וגם שחקני NBA ענקיים וכוכבי כדורסל ששווים 90 מיליון יורו עדיין מגיעים ומשקיעים מזמנם ומזיעתם בנבחרת הכדורסל של מדינתם - זאת אף שכמעט אין שום תמורה כספית לכך. כן, מספיק שחקנים הצליחו לשדרג את הקריירה בזכות הופעות עם הנבחרת, אבל עדיין מדובר באירוע ספורט מרכזי שבו האנשים המרכזיים, שגם אחראים לסירקולציה לא קטנה של כסף סביב האירוע עצמו, מופיעים כמעט בהתנדבות גם בלי שיגידו להם ש"זה השירות הצבאי שלהם".

ואי שם ליד הספסל - היכן שאפשר למצוא אנשים זעופים, מתוסכלים ולעתים קופצניים, שגם מרוויחים בדרך כלל על מה שהם עושים. שוק מאמני הנבחרות הוא הפורה ביותר בכל הנוגע לאליפות המדוברת, ועם בוא היורובאסקט 2009 שמתחיל היום בפוזנן שבפולין ויימשך עד 20 בספטמבר, אותם מאמנים יצטרכו להוכיח שהם שווים את הכסף.

מודלים שונים ומשונים

כמה התאחדויות כדורסל באירופה צריכות להכניס לתקציב ביטוחים בסכומים לא קטנים, כדי להביא את הכוכבים מה־NBA. אבל חוץ מחברות הביטוח, אם יש אנשים שמכניסים כסף מהאליפויות הללו, הם אך ורק המאמנים.

מספרים רשמיים אין במקרה של אף מאמן ואם במועדונים עוד אפשר להעריך את המשכורות לפי ההיסטוריה, תקציב הקבוצה ושווי השוק של אותו מאמן, במקרה של מאמני נבחרות ההערכות הן הרבה יותר בגדר ניחוש. ודאי כאשר לא ברור כמה עשירה או ענייה היא כל התאחדות, ומה אורכו של החוזה.

המודלים שונים ומשונים. רוב המדינות מעסיקות מאמן רק לתקופת הקיץ, בעוד השאר, על פי חוזה, אוסרות על המאמן לאמן קבוצה במהלך העונה, והוא מחויב לנבחרת לאורך כל העונה. בחלק מאותן מקומות הוא מתווה דרך ושיטה לכדורסל כולו. במקומות אחרים הוא בעיקר מנהל מעקב אחר השחקנים המועמדים. ברוב הקבוצות השכר הוא לא גבוה במיוחד ועדיין יש כמה מקומות שבהם המאמנים מרוויחים בנבחרת הרבה יותר ממה שהיו מביאים הביתה מהמועדונים.

גרמניה, יוון וסרביה הן הנבחרות היחידות שבהן המאמנים מחויבים לנבחרת לאורך כל השנה ומתוגמלים בהתאם בשכר נטו של מאות אלפי יורו — בין 200 אלף ל־500 אלף יורו. אצל שתי הראשונות רוב השחקנים משחקים בגבולות ארצם, ועבודת המעקב של המאמנים היא פשוטה למדי. בסרביה המצב מסובך יותר, ומעט מאוד שחקנים משחקים בארצם. חלקם משחקים כמובן גם מעבר לאוקיינוס.

צביקה שרף (משמאל) ועוזרו ארז אדלשטיין. מקבלים פחות מתקציב הנסיעות של מאמן סרביה, צילום: יוסי רוט צביקה שרף (משמאל) ועוזרו ארז אדלשטיין. מקבלים פחות מתקציב הנסיעות של מאמן סרביה | צילום: יוסי רוט צביקה שרף (משמאל) ועוזרו ארז אדלשטיין. מקבלים פחות מתקציב הנסיעות של מאמן סרביה, צילום: יוסי רוט

מטפח אגו מקצועי

במקרה של דודה איבקוביץ', מאמן נבחרת סרביה, המסעות מגיעים לא בהכרח כדי לגלות מי בכושר טוב יותר או פחות. בסופו של יום רוב הכדורסלנים הסרבים, מעצם היותם כוכבים, בעלי אגו שמצריך לעתים מסעות שכנוע כדי שיצטרפו לנבחרת. זה שווה להתאחדות הסרבית תקציב נסיעות של לא פחות מ־50 אלף יורו, כדי שהמאמן הלאומי ייסע לראות ולפגוש את השחקנים במהלך העונה. סכום שלא מעט התאחדויות אחרות אינן מוציאות על השכר של המאמן עצמו.

עד לא מזמן גם ספרד אסרה על המאמן הלאומי לעסוק במקביל בקבוצות, אבל כשיש לך סוללת כוכבים דוגמת האחים פאו ומארק גאסול, חואן קרלוס נבארו, רודי פרננדס ואחרים, קשה למנות לנבחרת מאמן עם רזומה חיוור. רזומה עולה כסף שיש בקבוצות ולא בהתאחדות הספרדית, וכך הבינו שכדי להצמיד לכוכבים מאמנים מהקליבר של סרג'יו סקריולו, צריך להסתגל למצב החדש בשוק ולשנות חוקים.

העובדה שהכדורסל הספרדי מתעלה על כל מקום אחר ביבשת ברובד הניהולי ויודע מהר יותר מכולם לקרוא את המפה - זה ודאי לא חדש. התהליך הזה בספרד הופך אותה לחוט המקשר בין ההתאחדויות שמחזיקות את המאמן כל השנה לבין אלו שמאפשרות לו לאמן במהלך העונה אבל עדיין משלמות שכר יפה.

צרפת, רוסיה וטורקיה גם הן משלמות למאמנים שלהן שכר של שש ספרות, ובאופן לא מפתיע במיוחד, אף שאצל שתי האחרונות מדובר במאמן זר, הוא גם מאמן קבוצה באותה מדינה.

מה פיני עושה בבולגריה?

זה משאיר תשע נבחרות בעלות סטנדרטים שונים. אם נוציא את פיני גרשון ובולגריה מהמשוואה (גרשון הצהיר שהוא מאמן את הנבחרת בהתנדבות וסיבותיו עמו), נשארו חצי מהנבחרות שמשלמות שכר נמוך יותר. פולין, בריטניה וקרואטיה נמצאות בדרג הבא, שבו שכר המאמן ראוי אבל לא מרקיע שחקים. פולין מארחת את האליפות הזו והסיבות ברורות.  בריטניה רוצה להעמיד קבוצה ראויה לאולימפיאדה הבאה שהיא מארחת ב־2012 והתחילה כבר לפני שלוש שנים במסע ארוך טווח עם המאמן האמריקאי כריס פינץ'. גם אצלה ישנה חובה להביא תוצאות לפי מידת ההשקעה.

ליטא ולטביה סובלות ממשבר כלכלי חריף. את שתיהן מאמן ליטאי, אבל בשני המקרים לא מדובר במאמן מהדרג הראשון והשכר בהתאם. סלובניה ומקדוניה נחשבות התאחדויות שאין להן יותר מדי כסף, וההערכות עדיין מדברות על שכר של 4,000–5,000 יורו נטו לכל חודש עבודה.

אין כבוד לאומי

כל זה מוביל אותנו לכבוד הלאומי, שבמקרה הזה הוא מעט מפוקפק. לצביקה שרף, למרות היותו המאמן הכי ותיק והכי מנוסה, תהיה זו האליפות השמינית, הרבה יותר מהשני בדירוג - אבל הוא המאמן בעל השכר החודשי הנמוך ביותר מבין כל 16 המאמנים שישתתפו באליפות.

לפי ההערכות, מדובר בשכר של 20 אלף שקל ברוטו לחודש, פחות מ־3,800 יורו. וגם זה אחרי העלאה.

אז כן, איגוד הכדורסל הישראלי אינו מהעשירים באירופה ובכל זאת - נראה שהזלזול בעמדת המאמן, זלזול שמשתקף היטב במשכורתו - לא ראוי לשנת 2009.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות