קולנוע סמדר בירושלים לא יימכר עד אוקטובר 2010

קולנוע סמדר יוכנס לרשימת השימור ולא תאושר בנייה במתחם עד להכנת תוכנית האב של המושבות, כך החליטה היום (ב') הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית ירושלים. המשמעות העיקרית הנובעת מהחלטה זו היא שקולנוע סמדר, שהמכרז למכירתו כבר יצא לפועל, לא יוכל להימכר עד אוקטובר 2010, המועד הצפוי להשלמת תוכנית האב למושבות בירושלים.

מעיריית ירושלים נמסר שהוועדה המקומית אישרה כי עד להכנסת המבנה לרשימה יופעלו סעיפים 77-78 לחוק הבנייה, אשר לא מאפשרים כל שינוי במבנה עד שתושלם הכנת תוכנית האב של המושבות, הצפויה להסתיים באוקטובר 2010. כמו כן, קבעה הוועדה כי ייעוד המקום כקולנוע יישמר. משמעות ההחלטה היא כי כל יזם שירצה לרכוש את הקרקע יידע מראש שמדובר באתר לשימור ושלא תתאפשר בו הקמת פרויקט בעל אופי שונה מהקיים בפועל.

"הכנת תוכנית השימור על מתחם הקולנוע תכלול בין היתר הוראות שימור מחמירות למתחם הן מההיבט הפיזי-אדריכלי והן מההיבט של השימושים המותרים במתחם" נמסר מהעירייה. נעמי צור, סגנית ראש העיר לתכנון וסביבה, ציינה כי: "מדובר בנקודת מפגש בין השימור לתרבות, קולנוע סמדר הוא מוסד ירושלמי ותיק ואחד מעוגני התרבות שלה, זו היא דוגמא לשימור חשוב, הרלוונטי לצעירים ומבוגרים בעיר כאחד".

דבר מכירתו הצפוייה של קולנוע סמדר עורר גל התנגדות עז ברחבי ירושלים, כאשר רבים מאוהבי המקום סירבו לאפשר את סגירתו. כחלק מניסיון זה אף פורסמה עצומה שקראה לכל מי שהקולנוע יקר לליבו להצטרף לקבוצת רכישה שתרכוש את המבנה ותמשיך להפעיל את הקולנוע, בית הקפה והמלונית. לצורך הרכישה התבקשו המצטרפים להשקיע סכום של בין 3,000 ל-5,000 שקל ולקבל בתמורה את חלקם היחסי במתחם.

מבנה קולנוע סמדר, או בשמו הקודם - אוריינט - ממוקם ברחוב לויד ג'ורג' 4 במושבה הגרמנית, והוקם באמצע שנות ה- 20 של המאה הקודמת. בשנים 1940-1947 הופעל בית הקולנוע על ידי ערבי-נוצרי ששינה את שמו לקולנוע ריג'נסי. בתום מלחמת העצמאות קיבלו לידיהם ארבעה חיילים משוחררים, ביניהם אריה צ'צ'יק, את ניהול בית הקולנוע. את שמו – סמדר – קיבל הקולנוע בתחרות בין קוראי עיתון בשנת 1949. בשנת 1950 קנה צ'צ'יק את חלקם של שותפיו ועד לימים אלה מנהלת משפחתו את בית הקולנוע.