אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
במת כלכליסט: היזהרו מקוסמים פיננסיים צילום: מאיר אזולאי

במת כלכליסט: היזהרו מקוסמים פיננסיים

בישראל, לבייב לא נאלץ לשלם ריבית גבוהה יותר על החוב שלו, כך שתשקף את הסיכון הברור בהשקעה בנדל"ן בחו"ל

08.09.2009, 07:25 | אביה ספיבק

איך זה שמצאנו את עצמנו, כל הציבור בעלי החיסכון הפנסיוני בקופות הגמל, בביטוחי המנהלים ובקרנות הפנסיה, עם חוב של מר לב לבייב המצוי בקשיים? במה טעינו? ברור למה לבייב לקח את כספנו כהלוואה - כי הוא היה יכול. מר לבייב תמיד אהב ללוות כסף בזול ולקנות בו נכסים. כל עוד הערך של הנכסים עלה, זו היתה מדיניות עסקית טובה. הבעיה היא שהאסטרטגיה הזאת נמשכה גם לתוך המשבר הגדול האחרון, כשהנכסים היו מסוכנים: נדל"ן ברוסיה, במזרח אירופה וגם בארה"ב. כשערך השוק של הנכסים הללו צנח והחובות עלו בערכם על הנכסים, הודיעה אפריקה ישראל על אי־יכולתה להחזיר את החוב.

מדוע הלווינו לו את כספי הפנסיה שלנו? האמת היא שלא שאלו אותנו. אנחנו אמנם בוחרים בערוץ ביטוח פנסיוני במקום עבודתנו, אך לרוב אין לנו שליטה על ניהול הכסף - אפילו לא על הסיכון הרצוי לנו. מי שמנהל את הכסף עבורנו הן קופות הגמל, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח, והן שהלוו לו (נוסף על הבנקים, שהלוו ללבייב סכומים גדולים מאוד). ניהול כסף זה נמצא תחת פיקוח קפדני ופרטני של משרד האוצר, ולכן התשובה לשאלה נמצאת שם - והיא האמונה בשוק החופשי.

משרד האוצר ובנק ישראל טענו במשך שנים בזכות שחרור שוק ההון הישראלי מכבלי הממשלה והפיכתו לשוק חופשי, והטיפול בחיסכון לפנסיה הוא אבן יסוד בתוכנית. מקרה לבייב וטייקונים אחרים הוא תוצאה ישירה של המדיניות הזאת.

עוברים לקונצרניות

רגע של היסטוריה: לפני 1987 היה שוק ההון מולאם; הממשלה שאבה את רוב החיסכון במשק וחילקה אותו לפי שיקול דעתה כאשראי לגופים עסקיים וכמשכנתאות לזוגות צעירים ועולים, וגם מימנה את הגירעונות הממשלתיים העצומים שהחלו במלחמת יום כיפור ב־1973. לגופים הפנסיוניים הנפיקה הממשלה אג"ח מיועדות - איגרות חוב ממשלתיות מיוחדות, שהבטיחו תשואה טובה לאורך שנים והבטיחו את עתידו של הפנסיונר. ב־1987 בוטלו האג"ח המיועדות לקופות הגמל, ב־1991 הן בוטלו לתוכניות ביטוח מנהלים חדשות, וב־2003 הן בוטלו ברובן עבור קרנות הפנסיה.

הגופים הפנסיוניים גובים מדי חודש יותר מ־3 מיליארד שקל מהעמיתים, והם חייבים למצוא אפיק השקעה לסכומים אלו. בעקבות ביטול האג"ח המיועדות מצאו הקרנות את האג"ח הקונצרניות - אג"ח שמנפיקות חברות גדולות ונראות כהשקעה סולידית, מכיוון שזו הלוואה שנותן קונה האג"ח למנפיק שלה, הכוללת התחייבות לשלם ריבית ותשלומים על חשבון החוב במועדים קבועים מראש. אג"חים אלו גם זכו לדירוג גבוה של חברות הדירוג הישראליות.

לקח יקר

משרד האוצר, בנק ישראל ורשות ני"ע עודדו את פיתוח האג"ח הקונצרניות והפעילו מעט פיקוח על השוק הזה. הם האמינו ששוק ההון יפקח על עצמו (self regulating), יידע לתמחר נכון את הסיכונים, ולא ילווה ללווה מסוכן בזול, ואולי לא ילווה לו בכלל.

אמונה זו בחוכמתו של השוק הפיננסי נופצה לרסיסים במשבר הפיננסי העולמי. הרי סוכנויות הדירוג העולמיות הן שנתנו את הדירוג המקסימלי AAA (גבוה מזה של אג"ח של מדינת ישראל, שהוא -A) לניירות ערך שמאחוריהם היו משכנתאות שלא שוות כלום, שהולוו למובטלים על נכסים ירודים. גם בישראל, לבייב לא נאלץ לשלם ריבית גבוהה יותר על החוב שלו, כך שתשקף את הסיכון הברור בהשקעה בנדל"ן בחו"ל.

אם כן, מה שאפשר להפיק מהפרשייה הזאת, שעולה לנו ביוקר רב, הוא לקח יקר מפז: אם קוסם פיננסי מבטיח לנו נסים ונפלאות, כדאי לבדוק בכיסים אם כספנו לא נעלם לפתע. נקווה שהעליות האחרונות בשוקי המניות לא ישכיחו מאיתנו את הלקח הזה. אנחנו כל כך רוצים להשאיר את המשבר מאחורינו, ולחזור ולהאמין באשליות!

הכותב הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטת בן־גוריון, עמית בכיר במכון ון ליר בירושלים ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
לבייב עצמו, לא אשם שפרץ משבר כלכלי עולמי ופגע בהשקעות הנדל"ן של חברת אפריקה,
לפני פרוץ המשבר, דורגו האג"ח של אפריקה בדרוג -AA+ ודי בצדק לתקופה ולכן הקופות והקרנות השקיעו באג"ח הנ"ל. רק להזכיר שגם ה"גאונים" הפיננסים של הבנקים בארץ (בעיקר בבנק הפועלים) כלכלנים בכירים ומנוסים, השקיעו מילארדים באג"ח מגובות משכנתאות בארה"ב וגרמו להפסדים אדירים ויכלו בקלות גם לגרום להתמוטטות של בנק גדול בישראל (אלמלא התערב הנגיד)... אז אולי באותה מידה, היה כדאי להתרחק גם מהאג"חים של הבנקים ...
1  |  09.09.09
1.
זה בכלל לא עולה לנו ביוקר רב.
גם בפסגות שהשקיעה מעל 400 מיליון שקל מדובר על פחות מ 1 אחוז מכספי המשקיעים כך שגם אם אפריקה תתמוטט לגמרי התיק יאבד אחוז אחד(כן 1% ) מהערך. אם מסתכלים על הירידות של 30% בתחילת המשבר או לתנודות השבועיות הרי שזה זניח לגמרי. אם לוקחים בחשבון את הרווחים שנצברו מההשקעה בחברה ושגם אם החברה תפשוט רגל עדיין יוחזרו לפחות 50% מהחוב (במצב הגרוע ביותר) הרי שהמשקיעים לא חחשופים באופן חריג. תוסיפו לכך את הריבית בשיעור 0.25% בבנק שבתוספת עמלות מניבה תשואה שלילית(עמלת קנייה ומכירה ודמי משמרת עולים יותר מהריבית) תבינו שההשקעה בחברה הייתה סבירה לגמרי.
בעז , צפון  |  08.09.09