אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יובל בארץ הצבעים

יובל בארץ הצבעים

אם שטייניץ לא רוצה למצוא את עצמו בלחצים בלתי נסבלים של התעשייה והחברים במרכז הליכוד, הוא צריך להכריז כי למשרדו אין שום דרך לחולל תמורות בשערו של המטבע האמריקאי

09.09.2009, 07:36 | עידן גרינבאום

לחץ רב שורר במשרד האוצר בשבועות האחרונים על רקע רכבת ההרים הנמשכת בשערו של הדולר האמריקאי - ויותר מזה חוסר אונים. לנוכח המתקפות הפרועות מצד בכירי התעשייה המקומית, המגובות בהצהרות ובשלל עצות של כמה מבכירי האוצר לשעבר, התקיימה השבוע עוד פגישה בנושא בראשות השר יובל שטייניץ.

שוב עלו לדיון הנושאים המוכרים: הטלת מס על ספקולנטים, חזרה לשער חליפין הנע בתוך רצועה, ועוד שלל רעיונות היכולים להעלות יש מאין את שער הדולר. שוב נפרסו הנתונים על השולחן, ושוב הגיעו המשתתפים למסקנה חדה וברורה - למדינה אין שום יכולת להשפיע על שער הדולר, ולא יעזרו גם צעדים מרחיקי לכת, שספק בכלל אם אפשר להשתמש בהם בכלכלה הגלובלית.

עכשיו רק צריך להכריז על כך בראש חוצות. אחרי שסיים את תקופת ההתלמדות שלו במשרד האוצר, הגיע העת שהשר יעשה מעשה ומהר. אם שטייניץ לא רוצה למצוא את עצמו בלחצים בלתי נסבלים של התעשייה, הפוליטיקה והחברים במרכז הליכוד, הוא צריך להכריז כי למשרדו אין שום דרך לחולל תמורות בשערו של המטבע האמריקאי.

אם הדולר ימשיך להתרסק בעולם, הוא יתרסק גם אצלנו. אם ליצואנים הישראלים יהיה קשה, מצבם של עמיתיהם בסין, בברזיל, ובהודו יורע בדיוק באותה מידה.

כששער הדולר יגיע, חלילה, לרמה של 3.50 שקלים או כפי שראינו לפני שנה וחצי גם לרמה של 3.20 שקלים, הלחצים על שטייניץ כבר יהיו בלתי נסבלים ואיתם תגדל גם האפשרות לקבל החלטות פזיזות ושגויות. ביום שבו יוציאו התעשיינים את עובדיהם להפגנות בקריית שמונה, בבית שאן, בירוחם ובשדרות, החיים של שר האוצר יהיו קשים בהרבה, ואז גם יהיה הרבה יותר קשה לעשות את הדבר הנכון.

פואד התבלבל

ואם לא די בזעקות השבר הנשמעות על רקע שער הדולר, הרי שבשבועות האחרונים מתנהל במקביל גם קמפיין אגריסיבי במיוחד מבית מדרשו של משרד התמ"ת, הקורא לציבור לקנות מוצרים כחול־לבן. שר התמ"ת בנימין בן אליעזר עם אנשי משרדו ושורה של חברי כנסת קולניים מסבירים מעל כל במה למה כל כך חשוב לרכוש תוצרת ישראלית. הנה דוגמה אחת מתוך השאלות והתשובות שהשיק התמ"ת לרגל הקמפיין:

 

שאלה: "מדוע חשוב לקנות מוצרים המיוצרים בארץ?".

תשובה: "קניית מוצרים ישראליים מחזקת את הכלכלה ויוצרת מקומות עבודה נוספים. לפי בדיקה שנערכה בתמ"ת, תוספת קניות מתוצרת הארץ במיליארד שקל מוסיפה 2,750 מקומות עבודה. נוסף על כך - הקפדה על קניית מוצרים ושירותים מקומיים תורמת להרגשת הגאווה הלאומית ומגבירה את ההזדהות עם התעשייה והשירותים המקומיים".

אשר לחלק השני של התשובה המלומדת אין לנו בעיה. גם אנחנו בעד גאווה לאומית והזדהות עם התעשייה המקומית. הבעיה היא עם החלק הראשון. אם המשק הישראלי חפץ חיים וצמיחה, מן הראוי שמשאביו, הן של המגזר הציבורי והן של הפרטי, יוזרמו לתעשיות שבהן יש לנו יתרון יחסי - מהייטק עד קלינטק, מביוטכנולוגיה עד אבטחה ושימור מים.

כל שקל שמועבר למקום לא יעיל ולא תחרותי, הוא בבחינת בזבוז של משאבים. אין שום יתרון בכך שצה"ל רוכש חולצה מתוצרת ישראל לחייליו. הטקסטיל הישראלי יקר יותר, המפעל שמייצר אותו אינו יכול להתחרות במקביליו מסין, ובשלב מסוים הוא לא יוכל לחיות בלי הזרמת חמצן קבועה מהמדינה. אם נקנה היום את הסחורה שלו רק כי הגאווה הלאומית מתחזקת, נבזבז כסף שיכול להיות מופנה לצרכים אחרים, למשל הכשרה מקצועית של עובדים או סיוע בהקמת מפעלים תחרותיים יותר.

אבירי הכחול־לבן שוכחים עוד פרט אחד - ככל שיזרום יותר יבוא לישראל, כך יידרשו יותר דולרים כדי לממנו. ככל שיירכשו יותר דולרים, שער החליפין של השקל יעלה, וזה בדיוק מה שרוצים התעשיינים בסוף היום. העדפה של התוצרת ישראלית במקום יבוא עושה בדיוק את ההפך: פחות ביקוש לדולרים, ומחיר נמוך יותר לדולר, שפוגע עוד יותר ביצואנים.

תגיות