אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
במת כלכליסט: ההזדמנות של המגזר השלישי צילום: מאיר פרטוש

במת כלכליסט: ההזדמנות של המגזר השלישי

חובת הממשלה היא לסייע לארגונים חברתיים, תוך שמירה על עצמאותם וכמענה למצב חירום בלבד

09.09.2009, 07:36 | נחום איצקוביץ

בימים אלו יצאה לדרך הקרן הממשלתית לסיוע לארגונים חברתיים. באמצעי התקשורת ובאתרי האינטרנט של משרדי הרווחה, הבריאות, הקליטה והחינוך פורסם קול קורא מקצועי ומפורט בנושא. לראשונה החליטה ממשלת ישראל על מתן סיוע חירום לעמותות ולארגונים חברתיים בהיקף חסר תקדים של 200 מיליון שקל בשנים 2009–2010.

בהזדמנות זו ראוי להעלות כמה עובדות ונתונים שליקטנו לצורך הבנת המגזר השלישי. יצוין כי אין נתונים ממוסדים ואין בסיס מידע מקיף ועדכני, ממשלתי או אחר, בנוגע לפעילות המגזר. לפי הנתונים הקיימים, בישראל רשומים 25 אלף ארגוני מגזר שלישי, מהם כעשרת אלפים מחזיקים באישורי ניהול תקין וכ־3,000 עוסקים בעיקר בתחומים החברתיים.

היקף הפעילות השנתית של משרדי הממשלה החברתיים עומד על 125 מיליארד שקל, כ־20 מיליארד שקל מהם מופעלים על ידי המגזר השלישי. היקף המימון העצמי של הארגונים החברתיים מוערך ב־4 מיליארד שקל, מהם כ־2.5 מיליארד שקל כספי תרומות. ההערכה היא שבכלל הארגונים מועסקים כ־350 אלף איש.

השפעת המשבר

הארגונים החברתיים מתאפיינים בהתאם למהותם ולפעילותם, כגון מתן שירותים, סיוע משפטי וארגונים מעורבים. רבים מהם פועלים בשיתוף הממשלה או השלטון המקומי. חלקם אינם קשורים בפעילותם לכל גורם ממסדי. נוסף על כך, ניתן לציין שקיים מיעוט של התארגנויות בפריפריה ובמגזר הערבי, ומנגד ישנם הרבה ארגונים מקומיים קטנים, ובכללם עמותות המזון. מספר הארגונים בקרב המגזר החרדי גדול לאין שיעור מחלקם באוכלוסייה.

המשבר הכלכלי יצר מצב מורכב וקשה עבור ארגונים חברתיים רבים. מצאנו כי קיימת ירידה בהכנסות העצמיות שלהם עקב ההאטה במשק ויש ירידה משמעותית בהיקף התרומות שהם מגייסים - בעיקר בגלל תלותן הרבה של העמותות בתרומות עולם הפילנתרופיה היהודי בעולם ובפרט בארה"ב. גם הירידה והשחיקה המתמשכת בשער הדולר פגעו בעמותות. תוצאת המשבר מבחינה חברתית היא פגיעה בפריפריה, במגזרים חלשים ובמגזר הערבי.

בעבודת הצוות הבין־משרדי שעסק בנושא עלו שאלות רבות שנוגעות לעקרון הסיוע למגזר השלישי, למהותו ולדרכים ליישומו. בין היתר הועלו סוגיות ניהוליות, ארגוניות, משפטיות וכן סוגיות של צדק חלוקתי. נערך הליך של התייעצות ושימוע עם גורמים רבים, וממנו עלו בעוצמה כמה שאלות: האם נכון לממשלה ולארגונים להיכנס לתהליך של סיוע כזה? האם הסיוע לא יסכן את עצמאות המגזר השלישי ואת זהותו הארגונית? האם לא תהיה היחלשות במוטיבציה לגייס תרומות ומשאבים חיצוניים אחרים? והאם לא תיפגע יכולתו של המגזר השלישי לקיים את תפקידי הסינגור והסיוע המשפטי שלו ולהתעמת עם הממשלה?

סיכונים וסיכויים

תמיכה משמעותית בזמן משבר יוצרת סיכון מסוים להלאמה חלקית של המגזר השלישי. עלול להיווצר מצב של חוסר איזון, שיחליש את החברה האזרחית, דבר שאינו רצוי ואינו נכון בדמוקרטיה פעילה. למרות כל אלו, אני סבור שחובת הממשלה לסייע לארגונים חברתיים, תוך שמירה על עצמאותם וכמענה למצב החירום הכלכלי בלבד. צריך לשאוף לשימור יכולתם לפעול ולצמצם ככל האפשר פיטורי עובדים, שגורמים גם לאובדן ידע מקצועי חשוב. זה יהיה פסק זמן להיערכות הארגונים החברתיים ולגיוון מקורות המימון, לרבות הרחבת בסיס התרומות בארץ.

בטווח הארוך יש כאן הזדמנות אמיתית לטפל במגוון רחב של סוגיות: להסדיר את הדיאלוג בין הממשלה למגזר; לתת מענה לסוגיית הסיווג הארגוני; לספק שירותים על בסיס אוניברסלי; לטפח ניהול תקין, שקוף ודמוקרטי; ליצור דרכים לניהול הידע המקצועי ולהשבחתו. בקיומה של קרן הסיוע הממשלתית יש סיכון, אולם יש בה גם לא מעט הזדמנויות וסיכויים.

 

הכותב הוא מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
הלוואי ויהיו עוד מנכ"לים כמו נחום איצקוביץ'
מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים היטיב לתאר את המורכבות שבהקמת הקרן לסיוע לארגוני החברה האזרחית. מצד אחד, לדמוקרטיה יש אינטרס בקיומה של חברה אזרחית חזקה, שתוכל לאזן את שאר מרכיבי החברה והמדינה, ובמיוחד את החלקים הממסדיים שבה. לשם כך על החברה האזרחית להיות עצמאית ומשוחררת ממחויבויות, כספיות ואחרות, כלפי מוסדות המדינה. מצד שני, כאשר נשקפת למגזר הזה סכנת החלשות אמיתית כתוצאה מהמשבר הכלכלי, היא נזקקת לתמיכת התמדינה כיד לצלוח את המשבר ולהמשיך לתפקד ולמלא את תפקידה האזרחי, שכולל, לעיתים, ביקורת ואף מאבק נגד אותם מוסדות מדינה שמסייעים למימונה החלקי. במצב כה עדין, מרגיע מאד לדעת שמנכ"ל כמו נחום איצקוביץ' מבין היטב את המורכבות ולא יעלה על דעתו לנצל לרעה את המצב הקשה של הארגונים, אלא להפך, הוא ישמור היטב על איזון האינטרסים והתפקידים של כל הגורמים המעורבים. ארגוני החברה האזרחית זקוקים למנכ"לים ובעלי תפקידי מפתח נוספים בשרות הציבורי כמו נחום איצקוביץ'.
שלומית אשרי , ירושלים  |  10.09.09
1.
הקמת עיר כמו מיאמי שבפלורידה תשחרר לצעירים מאות אלפי דירות בת"א ר"ג וגבעתיים
פיתרון מהיר וטוב שיפתור את הצוקת הצעירים באזור הביקוש ... המדינה תקצה שטחים חקלאיים באזור החוף של קיסריה, זיכרון יעקוב ועתלית עבור עיר חוף לקשישים במתכונת של מיאמי, מאות אלפי דירות יתפנו באזור ת"א רמ גן וגבעתיים, דירות שחלקם יהרס לטובת הקמת מגדלים וחלקם ישופץ, וכך נפתור את בעיית מצוקת הדיור של הצעירים בבאזורי הביקוש, הסיפור יחסוך מיליארדי דולרים למדינה ... ובעניין השטחים החקלאיים האמורים ... מדובר בשטחים המוחזקים ע"י קיבוצים בהסכמי חכירה לשימוש חקלאי בלבד שטחים בהם הקיבוצים עושים מעשים של ספקולטים בנדל"ן וזאת בניגוד להסכמי החכירה
יורם  |  09.09.09