רבותיי, ההיסטריה חוזרת

מספר ימים חלפו מהצהרתה של אפריקה-ישראל כי החברה הולכת להסדר חובות עם נושיה והרוחות עדיין סוערות. הכתובת על אי יכולתה של חברת אפריקה לשלם את חובותיה הייתה על הקיר, הבעיה היחידה הייתה שהכתובת הייתה מכוסה בבד.

כל מי שעקב אחר מצבה של החברה ידע כי על פי מצבה הנוכחי של החברה אין ביכולתה לשלם את חובותיה בשנים של 2011 ואילך. יחד עם זאת, התחושה בציבור הייתה כאילו נתפסו מנהלי ההשקעות (בשנית) עם המכנסיים למטה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שרק בשבוע שעבר, הסירה אפריקה את הלוט מעל הכתובת. החברה החליטה שבמקום לצפות לנס או למכור נכסים בנזיד עדשים, היא הולכת להסדר כבר היום.

המקרה של אפריקה מורכב מכיוון שזהות בעל הבית האמיתית איננה ידועה. מצד אחד, קיים מר לב לבייב הבעלים המקורי של החברה. לבייב הינו ללא ספק מנהל מוכשר אבל על טעויות, גם אם התרחשו ללא שליטתך המלאה, משלמים. מצד שני, מניותיו של בעל הבית משועבדות לבנקים בישראל. משמעות הדבר היא שעל פי רצונם של הבנקים בישראל יש באפשרותם לממש את השעבוד ולהפוך לבעלי הבית שכן אפריקה איננה עומדת ביחסים הפיננסיים עליהן התחייבה בעת לקיחת ההלוואות.

מצד שלישי קיימים בעלי אגרות החוב שהינם הציבור הרחב באמצעות הגופים המוסדיים. המוסדיים, בהיותם בעלי החוב הגדולים יכולים הלכה למעשה לחרוץ את דינה של החברה האם לפירוק או להסדר. במקרה כזה בעל החוב הוא בעל הדעה ולא בעל המאה. הסדר טוב יהיה כזה אשר ישאיר בידי לבייב כמות מספיק נאה של מניות ואופציות כך שתשמר לו המוטיבציה להמשיך לנהל את החברה, והיתרה תחולק בין הבנקים למוסדיים על בסיס יחס החוב. יש לזכור כי לבייב איש אמיד גם כיום עם יכולות בעלות קשיחות של יהלומים לעמוד מאחורי החברה. כמו-כן, יש לוודא כי החוב לציבור לא יקוצץ אלא ייפרס מחדש בכל הסדרות בצורה פרופורציונלית כך שהפגיעה בין בעלי החוב תהיה זהה.

גבירותיי ורבותי, ההיסטריה חוזרת

המהלך המפתיע של אפריקה טרף את הקלפים עבור שאר בעלי החוב הסחיר בישראל.

בכל הקשור למסחר באגרות חוב high yield אנו עדים בימים האחרונים ל"מיני מפולת" בשוק. למיטב ידיעתי, לא כלכלית ירושלים ולא דלק נדל"ןהוציאו הודעה לציבור בדבר הרעה במצב עסקיהן או שינוי התייחסותן למצב החוב שלהן.

בשתי החברות הללו, בדומה לאפריקה ניצב בעל בית שעד היום עמד במילה שלו מול ציבור המשקיעים. יחד עם זאת, אגרות החוב של החברות הללו צנחו בעשרות אחוזים בשלושת ימי המסחר האחרונים.

צריך לזכור כי אגרות החוב של החברות הללו מזמן נסחרות כאג"ח "זבל" ולכן המחיר שלהן בשוק היה אמור לשקף את צפי השווי הכלכלי המצרפי במקרה של פירוק. כתוצאה מחדוות הפאניקה שאוחזת בציבור "נזרקות" אגרות חוב בירידה של עשרות אחוזים בדיוק כפי שקרה ברבעון הרביעי של 2008. גם כיום, כמו לפני פחות משנה יש מי שמוכן לאסוף את הסחורה (אחרת לא הייתה מתרחשת עסקה). 

מי שיאסוף את הסחורה בפיזור רחב, תוך הפעלת שיקול דעת ובחינה רצינית הן של תזרים המזומנים של החברות והן של שוויין במקרה של פירוק, יעשה תשואה יפה בטווח של שנתיים-שלוש. למי שלא מאמין, שיבחן את התשואות שהניבו השקעות בתחום אג"ח ה-high yield מתחילת השנה.

דן הלמן הינו מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות.

הניתוח הכלול בדוח זה הינו למטרת אינפורמציה בלבד. ניתוח זה משקף את דעת הכותב לפי מיטב הבנתו ביום עריכת הניתוח. הניתוח אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב ומי מטעמו לא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרם משימוש בניתוח זה.