מידה של היסטוריה

בתקופה זו של השנה ניתן לראות תיירים רבים בקיימברידג', בייחוד ממדינות מתפתחות כגון סין, הודו, והמזה"ת.

מעטים התלמידים שכבר חזרו, אך תנועת הסירות בנהר הקאם ערה והסיורים המודרכים במרכז העיר, ליד Kings College, עדיין הומי אדם.

באמצע ספטמבר כל זה ישתנה ואחוז גבוה יותר מיושבי ספסל הלימודים יהיו מהמזה"ת. אוניברסיטת קיימברידג' הודיעה שמספר התלמידים מהאזור צמח ב-15% בעשור האחרון. אין התופעה ייחודית לאוניברסיטה אחת. לפי UCAS, שירות הרישום של אנגליה, מספר הגשות המועמדות ללימודים שמקורן במזה"ת הכפילו עצמן פי חמש מאז 2001.

דומה כי זוהי הסערה המושלמת שתשקה את ההשכלה הבריטית. מספר גורמים חברו יחד ליצור את התעבורה החד סתרית הזו. נכנה את הגורם הראשון גורם ה"ה" – על שם ההיסטוריה ארוכת השנים של מוסדות בריטיים, בייחוד אוקספורד או קיימברידג', הידועים פשוט כאוקסברידג'.

"איני צריכה לספר לך את ההיסטוריה", אומרת טאלה ג'רג'ור הלומדת לקראת הדוקטורט באתנו-מוסיקולוגיה בטריניטי קולג', קיימברידג'. "האוניברסיטה חוגגת עתה את שנתה ה-800 והמילה 'מצוינות' היא זו שחוזרת על עצמה. הדבר בהחלט ניכר וחווים זאת כתלמיד במוסד האקדמי. כך שזה תמיד יתרון גדול".

ג'רג'ור עוצרת רגע ומוסיפה גורם חשוב נוסף, היעדר הקיבולת במדינתה (סוריה) או מדינות שכנות באזור. לא קיים דוקטורט במוסיקה במזה"ת, היא אומרת, לפחות בשלב זה.

מנהיגים בממשלה מודים שהאיכות והקיבולת של האוניברסיטה הם מכשולים קשים על אף סכומי העתק המושקעים בהם – ובחלקם הניכר להשכלה גבוהה. אי אפשר לצפות שהמתג יורם והאורות יהבהבו מיידית.

נלקחתי לסיור ב-Jesus College בקיימברידג'. המדריך שלי היה סמיר מחמוד, תלמיד לימודי איסלאם ממוצא לבנוני. בגלל תחום המחקר שלו וארבע השנים אותן בילה בקמפוס המפורסם, הוא מקבל פניות רבות ממועמדים מהאזור.

"אם אני שואל אותם מדוע הם רוצים להתקבל, התשובה תמיד היא היוקרה", אומר מחמוד, "הם רוצים להבטיח לעצמם מקום עבודה לכשיחזרו. השם עצמו מביא עמו מעמד חברתי במזה"ת, שם יש דגש על מעמד חברתי ויוקרה".

הדבר אולי מסביר מדוע תלמידים מהאזור (הוריהם) וממדינות אחרות שאינן באירופה מוכנים לשלם שכ"ל שגבוה פי שלושה משכר הלימוד למקומיים. בעוד יש מיעוט של מקומות עבור תלמידים בריטיים בשנה הקרבה, מועמדים בינלאומיים מתקבלים בברכה.

"זהו שוק של צמיחה", אומר ד"ר שון קרטיס מ-Universities UK, "אוניברסיטאות בריטיות מתרחבות סביב העולם מבחינת מאמצי הגיוס שלהן. אנו צריכים מגוון של שווקים ולכן לא יכולים לסמוך על סין ועל הודו שיספקו את מרבית שוק התלמידים. אנו רוצים מדינות נוספות. לכן נרצה תלמידים נוספים מהמזה"ת".

מאמצים אלה של האוניברסיטאות הוגברו בתקופה שלאחר 9.11, כאשר הרשויות האמריקאיות החמירו את דרישות האשרה והמוניטין של ארה"ב צנח. המגמה הנוכחית, עקב התחרות על מקומות בלימודים לתואר הראשון, היא להדגיש את תוכניות התארים המתקדמים.

ספרתי לפחות שמונה מוסדות בריטיים אשר הקימו קמפוסים, בתי ספר, או סניפים ייצוגיים באזור. המניע הוא כפול: הם רוצים לעודד תלמידים ללמוד בבריטניה וגם להקים תוכניות לימוד באזור. הדבר ודאי יצור מעבר חיובי של טכנולוגיה לאזור.

אוניברסיטאות אמריקאיות אינן טומנות ידן בצלחת והנשיא החדש רואה בהשכלה ובתוכניות יזמות מפתח חיוני לבנייה מחדש של המוניטין האמריקאי באזור. הנשיא אובמה התייחס לכך בנאומו בקהיר.

התלמידים אומרים שחשוב שהאוניברסיטאות תהיינה עצמאיות מבחינת ניהולן ושתוכניות הלימוד יתאימו לאלה המצויות בארה"ב או בריטניה. המאמץ ליצור קמפוסים לווייניים ייכשל אלא אם כן תהיה עצמאות זו.

בסופו של דבר, כאשר יתפתחו קמפוסים אמריקאיים ובריטיים במזה"ת, בסין ובהודו, האוניברסיטאות יהפכו למוסדות עולמיים כאשר לא רק המשרדים, אלא הקמפוסים עצמם, יהיו קרובים יותר למוקדי הצמיחה.

כדי לעשות כן, הם זקוקים למותגים חזקים כדי להיות עולמיים אך להתנהג כמקומיים, והם צריכים את גורם ה"ה" – ההיסטוריה – כתמיכה.

הכותב הוא מגיש התכנית Market Place Middle East המשודרת מדי יום שישי ב-CNN.