אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם בני שטיינמץ יכניס את היד לכיס להצלת סקורפיו?

האם בני שטיינמץ יכניס את היד לכיס להצלת סקורפיו?

בדומה לטייקונים אחרים, המשבר העולמי פגע גם בבטן הרכה של עסקיו של שטיינמץ. אמנם רוב עסקיו פרטיים, אך התמונה שעולה מהחברות הציבוריות שבשליטתו עגומה למדי

13.09.2009, 11:46 | ענת ציפקין

שטיינמץ שטיינמץ שטיינמץ

בלילה של ה־28 בחודש יצטרכו בכירי סקורפיו, זרוע הנדל"ן של קבוצת בני שטיינמץ, לישון טוב בלילה. השניים, המנכ"ל שמעון מנחם והיו"ר דוד גרנות, יזדקקו להרבה אנרגיה כדי להסביר למחרת באסיפת האג"ח של החברה כיצד הם מתכננים לשלם בינואר הקרוב לבעלי איגרות החוב של סקורפיו 111 מיליון שקל. זאת לצד הלוואה של 380 מיליון שקל שעל סקורפיו לפרוע בשנה הקרובה לבנק הפועלים, אם תמשיך לא לעמוד בהתניות הפיננסיות שלה מולו. בשנה הקרובה, על סקורפיו לשרת חובות של 955 מיליון שקל, ובטווח הארוך שמעל שנה - חובות של 997 מיליון שקל, מתוכם הלוואת בעלים של 400 מיליון שקל שנתנה קבוצת שטיינמץ לסקורפיו. ברור שהכסף שנמצא כרגע בקופת החברה (97 מיליון שקל) לא יספיק.

נראה שבחודשים הקרובים לא תהיה לשטיינמץ ברירה, אלא להתמודד עם מצבים שעד היום לא הכיר. בדומה לטייקונים אחרים, המשבר העולמי פגע גם בבטן הרכה של עסקיו חובקי העולם. אמנם רוב העסקים של שטיינמץ פרטיים ולא ברור עד כמה נפגעו מהמשבר, אך התמונה שעולה מהחברות הציבוריות שבשליטתו עגומה למדי. השאלה המהותית שעולה לנוכח מצבן של החברות הציבוריות היא האם יבחר שטיינמץ להכניס את היד לכיסיו הפרטיים כדי לספק לחברות אורך נשימה כלכלי, כפי שעשה בשנה האחרונה בחברה־הבת בייטמן ליטווין, כשהעמיד לרשותה 17 מיליון דולר באמצעות הלוואת בעלים כדי שתעמוד בהתחייבויותיה לבנקים. במקרה אחר את החברה־האחות בייטמן הנדסה כבר מחק שטיינמץ מהמסחר בלונדון, לאור החשש שההידרדרות במצבה הפיננסי תקשה עליה לקבל אשראי להמשך פעילותה. כך נמנע ממנו הצורך לחשוף את מצבה הכספי של החברה, שעל פי הדו"חות האחרונים שפרסמה לא היה מזהיר במיוחד.

שוקי ההון האמינו ביכולות

עד לא מזמן הכל עוד נראה אחרת. הרומן של שטיינמץ עם שוק ההון הישראלי התחיל בראשית 2007. הוא פנה אז לגופים המוסדיים בארץ וגייס מהם 516 מיליון שקל עבור סקורפיו - זרוע הנדל"ן של הקבוצה שבבעלותו. הסיבוב הבא שלו בשוק המקומי היה בסוף 2007, כש־TMI שבבעלותו גייסה 1.4 מיליארד שקל מהמוסדיים בתל אביב במסגרת הנפקה פרטית נושאת ריבית של 5.8%. בשלב זה דובר גם על הנפקת סקורפיו בלונדון, לפי שווי שוק של מאות מיליוני דולרים. ב־2007, בשיא הגאות בשווקים, גייס שטיינמץ לשורותיו את דוד גרנות, לשעבר מנכ"ל הבנק הבינלאומי ומנכ"ל בנק לאומי בריטניה, כיו"ר הדירקטוריון של סקורפיו. שוקי ההון האמינו ביכולות של שטיינמץ, וגם חברת הדירוג מעלות, שנתנה לאג"ח של סקורפיו דירוג ראשוני גבוה (A יציב), וציינה שהיא פועלת בשווקים מעניינים ומתפתחים. במעלות, בדומה לגופים המוסדיים שקנו את איגרות החוב של שטיינמץ, העריכו שמצבה העסקי של סקורפיו גבוה מהממוצע, בעיקר בגלל הקשרים העסקיים של הבעלים. עם זאת, כבר אז היה ידוע שמרבית הפרויקטים של סקורפיו מצויים ברובם בשלבי האישורים וההיתרים הראשוניים ורחוקים משלב הבנייה.

סקורפיו עוסקת בפיתוח ובייזום נדל"ן למגורים במזרח ובמרכז אירופה, בעיקר ברומניה, אוקראינה ורוסיה. גורמים בתחום הנדל"ן שפועלים במזרח אירופה מעריכים שעסקיו של שטיינמץ הסתבכו שם מאוד, בעיקר בגלל עיכובים בהפשרת קרקעות, שינויי ייעוד וקשיים הנוגעים לאישורי בנייה. "שטיינמץ השקיע שם עשרות מיליוני דולרים שעדיין לא נתנו פרי, ועסקיו שם מאוד ממונפים", אומר אחד הגורמים. לפי ההערכות, סקורפיו אף בנתה באוקראינה מאות יחידות דיור שטרם נמכרו.

המצב הקשה בשווקים קטע בחדות את רצף ההנפקות וגיוסי ההון של קבוצת שטיינמץ וחיסל גם את סיכוייה של סקורפיו לגייס בלונדון כמתוכנן. ככל שמשבר האשראי החריף, כך איבדו המניות של שטיינמץ גובה. לקוחות ביטלו חוזים קיימים או הקפיאו חתימה על פרויקטים חדשים, והחברות רשמו הפסדים כבדים, שגררו שחיקה בהון העצמי או אי־עמידה בהתניות פיננסיות מול הבנקים. המצב בשווקים גרם לשטיינמץ לבצע מהלכים לרכישה עצמית של האג"ח של TMI. הרכישה התבצעה במחיר נמוך משוויין המלא, וסיבך אותו עוד יותר עם שוק ההון הישראלי.

לעומת מחזיקי האג"ח של TMI שגורלם שפר עליהם, נראה שהבעיה הגדולה ביותר שרובצת לפתחו של שטיינמץ היא חובותיה של סקורפיו. החברה הנפיקה למשקיעים המוסדיים בינואר 2007 את אג"ח סדרה א' בהיקף כולל של 516 מיליון שקל. האיגרות נושאות ריבית שנתית של 6.25% ועומדות לפירעון בין השנים 2010 ל־2014. אג"ח אלה נסחרות בתשואה לפדיון של 80% - שיעור המגלם חשש אמיתי של המשקיעים בדבר יכולתה של סקורפיו לעמוד בהתחייבויותיה. לפי נתוני משרד האוצר מסוף 2008, חמשת המשקיעים הגדולים באיגרות החוב של סקורפיו הם מנורה מבטחים (19.2%), מגדל (12.4%), כלל (7%), הראל (6.3%) ופסגות (5.3%).

"קשה לנו להאמין שסקורפיו תוכל לשרת את החוב שלה", אמר ל"כלכליסט" אחד הגופים המוסדיים שמחזיקים באיגרות החוב של החברה. לדבריו, "בגלל הפגיעה האנושה במזרח אירופה, סקורפיו סובלת מבעיות תזרימיות וחוסר יכולת לממש במידת הצורך את נכסיה באופן מיידי, או ליהנות מפירותיהם". אותם גופים מוסדיים מציינים שאין לשכוח "שמאחורי סקורפיו עומד בעל בית חזק, שעשוי לעזור לחברה ולתת לה אוויר. אם יצטרך ויסכים לשנס מותניים, החברה עשויה לצלוח בשלום את המצוקות שלה".

סקורפיו נמצאת במצב לא פשוט. את הרבעון השני של 2009 סיכמה החברה בהפסד של 73 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 98 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה הסתכמו בתקופה זו ב־31 מיליון שקל בלבד, שנבעו כולם ממקור אחד - פרויקט West Park ברומניה. עבור 100 יחידות בפרויקט זה לא התקבלה תמורה, משום שהקונים התקשו לקבל משכנתא. חלק מהקונים צפויים לדרוש החזרה של המקדמות ששילמו. את ששת החודשים הראשונים של 2009 סיימה סקורפיו עם הפסד של 195 מיליון שקל, גירעון של 443 מיליון שקל בהון החוזר (הפער בין התחייבויות שוטפות לנכסים שוטפים), וגירעון של 117 מיליון שקל בהון העצמי.

ההפסד שרשמה סקורפיו נגרם בחלקו מירידה בשווי השוק של נדל"ן להשקעה בסכום של 137 מיליון שקל, בעיקר בפרויקטים באוקראינה, רומניה ורוסיה. נוסף על כך נאלצה החברה להכיר בהפסד של 48 מיליון שקל מירידת ערך מלאי קרקעות, רכוש קבוע ומוניטין. לסקורפיו מזומנים ושווי מזומנים בקופה של 97 מיליון שקל בלבד, ואת הרבעון השני היא סיכמה עם תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בהיקף של 40 מיליון שקל.

חלק מהמוסדיים כבר שמו לאחרונה את שטיינמץ על הכוונת ואותתו לו בצורה ברורה על כוונותיהם. בית ההשקעות פסגות הקדים בחודש שעבר תרופה למכה והזהיר את החברה שכל ניסיון שלה להגיע להסדר עם בנק הפועלים, שממנו קיבלה מסגרת אשראי של 100 מיליון דולר, עלול להוות העדפת נושים אסורה. החששות בפסגות התעוררו על רקע אי־עמידתה של סקורפיו בתנאים הפיננסיים שהציב הפועלים. סקורפיו התחייבה בפני הבנק ששיעור ההון העצמי מסך המאזן שלה לא יפחת מ־25%, אך נכון לסוף הרבעון עמד היחס על 18%. בדו"חות הרבעון השני סקורפיו מציינת כי קיבלה את הסכמת הבנק לא לנקוט נגדה צעדים עד 30 בספטמבר, בכפוף לכך שתממש נכסים, תאריך את תוקפן של הלוואות קיימות או תמחזר אותן.

ההסתבכות במזרח אירופה

 

מהם המקורות שעומדים בפני סקורפיו כדי לממש את התחייבויותיה כלפי בעלי איגרות החוב שלה והבנק? סך המקורות עבור המחצית השנייה של 2009 כוללים בעיקר תקבולים ממכירה עתידית של שתי קרקעות בסכום של 57 מיליון שקל ברומניה ובולגריה, ומימוש של שני נכסים מניבים בפולין וצ'כיה בהיקף של 42 מיליון שקל. סך המקורות ל־2010 נובעים מתקבולים עתידיים של 157 מיליון שקל ממכירת יחידות דיור, מימוש נכסים עתידי בגובה של 88 מיליון שקל ו־33 מיליון שקל ממימוש קרקע. ב־2011 כותבת סקורפיו שיהיו ברשותה תקבולים בגובה של 125 מיליון שקל מדמי שכירות וממימוש נכסים עתידי.

גורם בכיר בחברת ייזום נדל"ן ישראלית שפועלת במזרח אירופה מעריך שסקורפיו הסתבכה שם לחלוטין. לדבריו, "יש חשיבות עצומה לניסיון שצוברת חברת נדל"ן בניהול פרויקטים במדינות האלה, והתזמון שם הוא מהותי. סקורפיו החלה לפעול במזרח אירופה עם פרוץ המשבר העולמי, שתפס אותה חזק מאוד". בדו"חות הרבעון השני מציינת סקורפיו כי "השעתה התחלות בנייה חדשות והיא מתרכזת בעיקר בהשלמת ביצוע של פרויקטים שבנייתם כבר החלה".

תגיות