באסיה כבר לא בונים על ארה"ב

המיתון הגדול ומחנק האשראי היו הדבר האחרון שהתומכים בסחר חופשי היו זקוקים לו. ממשלות רבות נכנעו ללחץ הציבורי שתבע מהן, בעקבות העלייה באבטלה והיחלשות הביקוש הצרכני ברחבי העולם, להגן על התעשיות והעובדים המקומיים. נוסף על כך הדהימה ארצות הברית, בדרך כלל תומכת נלהבת בסחר חופשי, את העולם לאחר שכללה סעיף "רכשו תוצרת אמריקאית" בחבילת התמריצים, ואף הזרימה לתעשיית הרכב המידלדלת שלה כספים שבתקופות אחרות היו נחשבים סובסידיות לא חוקיות.

ואולם בניגוד למגמת ההסתגרות, השבוע עתידים להתכנס בג'נבה נציגי המדינות חברות ארגון הסחר העולמי (WTO) כדי לנסות ולהתניע את הדיונים (הידועים גם כ"סבב דוחא") המיועדים להביא לגיבושו של הסכם סחר בינלאומי חדש ומקיף. למרות הפערים הגדולים בין הצדדים - במיוחד אמור הדבר בכל הנוגע למחלוקת הנצחית בין המדינות המפותחות למתפתחות - התקווה קיימת ותגיע, להערכת מומחים, מאסיה.

-

דווקא בחלק זה של העולם, שספג את הפגיעה הקשה ביותר מקריסת הסחר הבינלאומי, החלו מדינות לפתוח באחרונה באופן פעיל את השווקים שלהן. לפי נתוני בנק אסיה לפיתוח, מספר הסכמי הסחר החופשי שנחתמו בקרב מדינות אסייתיות עלה משלושה בלבד ב־2000 ל־56 בסוף אוגוסט האחרון. עשרה מבין אותם ההסכמים נכרתו בין 16 כלכלות מרכזיות, מגמה שעשויה לסייע לאסיה להיהפך לגוש סחר חזק, העומד בשורה אחת עם גוש הסחר אדיר הממדים של צפון אמריקה (שמקורו בהסכם NAFTA).

"האינטגרציה האסייתית היא סוג של חלום, שכיום הוא הרבה יותר מציאותי מכפי שהיה קודם לכן", אומר גאנשן וויגנאראג'ה, כלכלן בבנק אסיה לפיתוח. "באזור הולכת ונרקמת סביבה עסקית טובה יותר".

מי יושיע את הכלכלה הגלובלית רוביני: "סין לא תוציא את העולם מהמיתון" נוריאל רוביני, שזכה לכינוי "דוקטור דום" כשחזה את המשבר הפיננסי האחרון: הצריכה הכוללת של סין עומדת על טריליון דולר, לעומת 10 טריליון דולר של ארה"ב סוכנויות הידיעות, 6 תגובותלכתבה המלאה

אפשר להבחין במגמה בבירור באמצעות זרם ההסכמים המתמשך, הקושר מעצמות אזוריות זו לזו. בחודש שעבר לדוגמה חתמה הודו, בשבוע אחד, על שני הסכמי סחר אזוריים: האחד עם דרום קוריאה והשני עם ארגון מדינות דרום־מזרח אסיה (ASEAN), שבו עשר חברות. במקביל מתכנן ASEAN להוציא לפועל שורה של הפחתות מכסים במסגרת הסחר שבין חברותיו לעוד מעצמה אזורית - סין. הסרתם של המכסים נעשית לפי עקרונות הסכם סחר חופשי שעליו חתמו הצדדים ב־2004. עוד עסקאות אמורות להתגבש בהמשך.

"מגרש משחקים לא אחיד"

אף שהמגמה קיימת זה כמה שנים, הסרתם של חסמי סחר קיבלה חשיבות מיוחדת מאז פרוץ המשבר הכלכלי. החששות מפני האטה מתמשכת בהוצאות הצרכנים בארה"ב - הרוכשים העיקריים של המוצרים האסייתים - דרבנו את קובעי המדיניות להפנות את מבטם לסין, להודו ולעוד מדינות באזור, בתקווה שיתפסו את מקומם של הלקוחות האמריקאים. "אני לא חושב שהרעיון של יצוא נרחב לשוק האמריקאי, בציפייה שהדבר יביא להתאוששות, עוד מעשי", אמר בראיון לרשת CNN ראש ממשלת מלזיה נג'יב רזאק. "לכן עלינו לעצב דגם כלכלי חדש".

ככל שרשתות הייצור באזור משתלבות אלה באלה - וככל שהצרכנים האסייתים נעשים אמידים יותר, ובעקבות כך בזבנים יותר - המסחר הפנים־אסייתי נראה חיוני יותר ויותר לצמיחה הכלכלית הגלובלית. המסחר הפנים־אזורי באסיה היה בשנה שעברה 57% מכלל הסחר של כל היבשת, לעומת 37% בלבד ב־1980. "עד לא מזמן ייצרה אסיה עבור אמריקה ואירופה", אמרה לאחרונה נשיאת הפיליפינים גלוריה ארויו בראיון ל־CNBC. "כעת אסיה מייצרת עבור עצמה".

ואולם, חסרון בולט של הקמת גוש סחר אזורי באסיה הוא ההשפעה העשויה להיות לכך על עסקים זרים. חברות מסחריות במדינות שייוותרו מחוץ לבריתות הסחר, מארה"ב למשל, עשויות למצוא את עצמן בעמדה תחרותית נחותה יותר כשינסו להיכנס בעצמן לשווקים אסייתיים. לכך עשויה להיות השפעה שלילית על המאמצים לאזן את החוב והגירעונות העצומים של ארה"ב ואת החסכונות העודפים באסיה. הסכמי סחר דו־צדדיים "יוצרים מגרש משחקים בלתי אחיד לטובת אסיה", אומר אסוואר פראסאד, מרצה למדיניות סחר באוניברסיטת קורנל.

ר

יצ'רד בולדווין, מרצה לכלכלה מ-Graduate Institute בג'נבה מאמין שאסיה תמשיך להיות תלויה מאוד בביקוש מהמערב בשנים הבאות. לדבריו, בשנים האחרונות בוצעו באסיה הפחתות מכסים מהותיות, כך שההטבות הנוספות מהסכמי הסחר העולמי לא יקנו לחברות האסייתיות יתרון כה גדול על פני היריבות הזרות. "עד כה שולי ההעדפה נמוכים, ועל כן מידת האפליה נמוכה", הוא אומר. "הרעיון שעומד לקום 'מבצר אסייתי' אינו נכון בשלב זה", אומר וינוד אגארוואל, מנהל מרכז המחקר APEC באוניברסיטת ברקלי.