ראיון כלכליסט: "צריך מדד ביומד, והוא יכול להיות סולידי יותר מהנדל"ן"

איתן עקיבא, סמנכ"ל כלל פיננסים חיתום, לא מרגיש צורך לעשות חשבון נפש על הנפקות שהוביל בתחום הביומד ושהסבו למשקיעים הפסדים כבדים. עליות של מאות אחוזים במניות הביומד מתחילת השנה סידרו לו סוג של שקט נפשי.

"אני לא מצטער על הנפקות שעשינו, כי הן היו נכונות לתקופה שבה ביצענו אותן", הוא אומר. "ישנן הנפקות שבדיעבד הצליחו פחות. חשוב לזכור שבתעשייה הזו יש סיכונים. אנחנו פוגשים מאות חברות עד שאנחנו מוצאים חברה אחת שהיא ראויה להנפקה בבורסה. מה שכן, מאז המשבר שינינו את הקריטריונים בקשר לחברות שאנחנו מנפיקים".

מהם הקריטריונים החדשים?

"כיום, השוק מעוניין בחברות שהן הרבה יותר בשלות ושהסיכוי שלהן להצליח בניסויים קליניים הוא גבוה מאוד. ישנן הנפקות שעשינו ובדיעבד אני חושב שחבל שלא חיכינו עוד קצת. אם הייתי מנפיק היום, אולי הייתי מחכה. זה הניסיון שצברנו עם השנים".

אבוג'ן הקלאסית

המשבר של 2008 פגע, כאמור, בחברות הביומד שנאלצו להתמודד בעת ובעונה אחת עם צניחה בערך מניותיהן ועם מחנק אשראי - בשעה שלרובן קופות מזומנים דלילות למדי. ב־2009, כשהשוק החל להתאושש, הנפקת המניות הראשונה בתל אביב היתה של חברת הביומד די־פארם בחודש שעבר. מאז גם לייפוייב השלימה גיוס מניות, וחברת מדיגוסמתכננת גיוס גם כן.

כלל פיננסים היתה זו שהובילה את ההנפקה של די־פארם, ועקיבא טוען כי לא הופתע מהעובדה שזו היתה חלוצת ההנפקות בעידן שלאחר המשבר. "אנחנו נפגשים עם נציגי חברות כל הזמן, וכשמצאנו חברה שעמדה בכל הקריטריונים המחמירים שהצבנו - הן מבחינת התוצאות הקליניות, הן מבחינת הפוטנציאל, והן מבחינת רמת ההנהלה והחוקרים - הבנו שהיא ראויה להיכנס לשוק ההון. אנחנו לא פוחדים מהנפקות. עם זאת, אני לא חושב שיהיה עכשיו מבול של חברות ביומד שייצאו להנפקות אקוויטי. עדיין צריך למצוא חברות ראויות.

"היו הרבה חברות שאמרו לנו בהתחלה 'אותנו לא מעניין השוק בישראל', אבל כשהן ראו שאפשר להנפיק פה בשווי גבוה, השוק הזה נפתח", הוא אומר תוך שהוא אינו מסתיר את אמונו בחברות הללו ובכדאיות ההשקעה בהן. "חובבי הסיכונים", אומר עקיבא, "משקיעים בחברות שנמצאות בשלבי הניסוי הראשונים. לעומתם, המשקיעים הסולידיים נכנסים להשקעה בשלב מאוחר יותר, גם אם שווי החברה קפץ בינתיים פי חמישה - וזה מה שקורה עכשיו.

"ישנן חברות בתחום הביומד שמתקדמות בטכנולוגיה שלהן ושמשיגות תוצאות יפות. משקיעים שלא נכנסו אליהן בתחילת הדרך, נכנסים בדיוק בשלבים האלה, ואבוג'ן היא דוגמה קלאסית לכך. כאשר הנפקנו אותה, כולם היו סקפטיים. אני זוכר ששאלו אותנו 'מה זו חברה שמפתחת גנים לחקלאות?'.

"בינתיים", ממשיך עקיבא, "ראו שהטכנולוגיה שלה חזקה, ושהיא יצרה שיתופי פעולה מדהימים. עצם העובדה שחברות בינלאומיות שמות עין על חברה קטנה מרחובות זה בפני עצמו דבר מדהים. ה'הייפ' עכשיו בבורסה סביב מניות הביומד הוא חלק מזה. עדיין לא כולם הבינו את מלוא העוצמה. יש מניות שעדיין שוות הרבה יותר משוויין בבורסה".

אולי הסיבה לכך היא שישנם אנשים שמפחדים להשקיע בענף הזה.

"זה מכיוון שלא כולם מכירים אותו. מניות ביומד הן לא כמו מניות של חברות קמעונאיות, למשל, שלהן כל בית השקעות מקצה חמישה אנליסטים שתפקידם להכיר את התחום ולבחון אותו - הרי כל סטודנט ביום הראשון באוניברסיטה כבר יודע לעשות מודלים כמה שווה חברה כמו שופרסל, למשל. את ענף הביומד, לעומת זאת, לוקח זמן להבין. גם בעולם לקח הרבה זמן עד שהבינו את החשיבות של הענף, אבל בארצות הברית אין היום גוף שלא מתעסק בביומד. זה גם לא נחשב שם לתחום מסוכן. גם השוק המקומי יגיע לזה, אבל זה ייקח זמן. עם זאת, אפשר לראות שעוד ועוד בתי השקעות ואנליסטים מתחילים לסקר את הענף".

אבל עדיין לא רואים אנליסטים שמשקיעים את כל זמנם בחברות ביומד.

"נכון, ואחת הסיבות לכך היא שהחברות הללו הונפקו בסכומים נמוכים יחסית, ואף אחד לא יושיב אנליסט לסקר חברה שאולי ישקיעו בה ואולי לא. אבל כבר היום ישנן חברות שמגיעות לשווי של מיליארד שקל, ומהן כבר אי אפשר להתעלם".

"החלטה ציונית"

מדוע כלל פיננסים נכנסה לתחום?

"קיבלנו החלטה אסטרטגית, לאחר שהבנו שמדובר בתחום מעניין עם פוטנציאל גדול. אולי זה ירים גבה, אבל באמת האמנו שנכון לקדם את התחום הזה מתוך השקפה ציונית. מבחינתנו, הנפקה של חברת ביומד אינה עוד הנפקה 'על הדרך'. חשבנו שנכון להשקיע בתחום והקמנו צוות שמתמחה בו. מדובר בתחום מורכב, עם הנפקות קשות וייחודיות".

עקיבא אומר כי מבחינתם, ליווי החברה אינו מסתיים בעת ההנפקה. "לחברות הביומד יש עולם משלהן, וגופי ההשקעה לא תמיד מבינים את התחום לעומק. זו גם הסיבה לחוסר התקשורת ביניהם", הוא מסביר. "אנחנו נהפכנו להיות הגוף המקשר. לאט לאט יצרנו שיח בין המשקיעים לבין החברות. הרבה פעמים גופים מוסדיים מתקשרים אלינו ושואלים האם ההודעה לבורסה מסמלת משהו טוב או רע. מצד שני, אנחנו עוזרים לחברות להוציא את המידע החוצה ומנסים ליצור רמת שקיפות. ברגע שהמשקיעים מרגישים שהם יודעים מה קורה בחברה, נפתחת בפניהם האפשרות להשקיע בה. לאט לאט העולם הזה מתבהר".

"אם יש משהו שאני גאה בו בחברות הביומד", אומר עקיבא, "זו איכות ההנהלה. בהתחלה אמנם היתה בעיה של חוסר ידיעה והבנה מצד ההנהלות לצורכי המשקיעים. היתה גם בעיה של חוסר פתיחות, הרי לא ייתכן שמשקיעים לא ישמעו כלום מהחברה במשך חצי שנה".

אתה חושב שצריך להנפיק מדד ביומד בבורסה?

"יש לי קובץ אקסל עם מדד ביומד שאני מחשב לבד. כל יום המדד הזה עולה. גם הבורסה צריכה להשיק מדד שכזה, חייב להיות מדד ביומד. זו תעשייה גדולה וככה יידעו לעקוב אחריה. כבר זמן רב שהמדד הזה מפגין סולידיות גדולה יותר ממדד הנדל"ן, ולנדל"ן יש מדד. כולם צריכים להיות דרוכים לקראת הרבה תוצאות שחברות ביומד ישראליות יחלו לפרסם בטווח של כמה חודשים עד שנתיים".