אריאב נגד פישר: "לא כל הגורמים בבנק ישראל מודעים לצורך בשיתוף פעולה"

"אני לא מרגיש שכל הגורמים, כולל בנק ישראל, מודעים לצורך להגיע לשיתוף פעולה הדוק להעברת אינפורמציה בין הרגולטורים. אי אפשר שכל רגולטור יתחפר בדלת אמותיו שאצלו הכל בסדר, זה מסכן יציבות מערכתית" - כך אמר היום מנכ"ל האוצר היוצא, ירום אריאב, בכנס של אגף שוק ההון.

לדברי אריאב, "יש לבדוק עד כמה מנוצל הזמן הנוכחי לטיפול בכשלים שהתגלו בעיקר בתחומי הרגולציה. צריך לבחון יציבות של כל המערכת הפיננסית ולא רק יציבות של גוף אחד. צריכה להיעשות בנושא הזה עבודה עולמית ובארץ. צריך לשאול כמה שאלות על פרדיגמות קיימות, עד כמה צריך להחזיק או לשנות אותן. האם צריך להסתכל ולהגביל מינופים של גופים שעלולים להוות סיכון למערכת כולה, ליציבות המערכתית.

"על פי חוק בנק ישראל החדש, אחד מתפקידיו זה לדאוג לשמור על היציבות הפיננסית. אם בנק ישראל מופקד על היציבות הסיסטמית, המערכתית, הוא חייב לעשות דברים בכיוון הזה. אני לא בטוח שאנחנו שם. בשביל שבנק ישראל יוכל להיות מופקד על היציבות המערכתית הוא חייב לבנות דפוסים של שיתוף פעולה עם הרגולטורים האחרים, דפוסים של העברת אינפורמציה. דפוסים של נוהלים למשברים עתידיים".

סגן שר האוצר, יצחק כהן, אמר בכנס כי "יש לבחון בזהירות המחייבת את הסדרי החוב המתגבשים, הסדרי חוב צריכים להיעשות בראיה כוללת שדואגת לחוסכים. אין לנוח על זרי הדפנה, יש לאתר כשלי שוק ולדאוג להסדרתם".

רו"ח גד סומך צפה בכנס את הבועה הבאה: "בשנים שקדמו לתחילת המשבר היתה מגמה לקנות נכסים כמו בנייני משרדים על בסיס ההנחה העתידית של התזרים שיבוא מהם, התחזית הזו לה התקיימה. יש אזהרות למשבר נוסף שיכול לבוא שקשור בזה. גם גודל הבנקים וריכוזיות הבנקים בארצות הברית הוא סכנה וגם נושא ה'גדול מכדי ליפול מאיים' על המערכת".

סומך הסביר כיצד יצאה ישראל מהסחרור הפיננסי בשלום: "בשנות ה-80 היה לנו משבר דומה עם פרשת ויסות המניות, היה תהליך של יצירת כסף מהאויר ויצירת כוח קניה אדיר על ידי העלאת מחירי המניות, שבסופו של דבר הסתיים בקריסת המערכת הבנקאית והתערבות ממשלתית. הסקנו את הלקחים שנבעו מהמשבר ההוא ולכן באנו מחוזקים למשבר הנוכחי. הרגולציה שלנו פיקחה בצורה יעילה מאד על המשבר הנוכחי".

סומך התייחס גם לרפורמת בכר: "באנו בשורה של רעיונות מצויינים ולהפתעת חברי הוועדה התהליך של יישום הרפורמה היה כהרף עין. לא ציפו שזה יקרה כל כך מהר והמהירות היתה בעוכרנו. לה היו לנו כלים לקלוט את השינוי ולעכל אותו. לא הפנמנו את כל המסקנות מהשינוי וזה היה תהליך של חולשה, היה צריך לעשות את הרפורמה יותר לאט, הכשלים שאנחנו מגלים דומים לאלו של המשק האמריקאי, נטילת סיכוני יתר, קושי בפיקוח על הנעשה, אני סקפטי מאד בלתת לכלכלות להתנהל בצורה חופשית ולתת לשוק לתקן את עצמו. ניסיון השנתיים האחרונות מוכיח אחרת".