"אתם יודעים מעט מאוד על העסקים שלנו"

לפויו זבלודוביץ' יש כל המאפיינים של טייקון. הונו מוערך ב־2 מיליארד ליש"ט, לקבוצת טמרס שבבעלותו עסקים חובקי עולם, הוא פילנתרופ בולט וחובב אמנות מושבע, שדורג רק לאחרונה כאחד משלושת אספני האמנות המודרנית הגדולים בעולם. למרות זאת, אבק הכוכבים לא דבק בזבלודוביץ'. על אף היותו יהודי בעל זיקה הדוקה לישראל, פעילותו בזירה המקומית נחשבה עד היום לסוד שמור בעולם העסקי.

יודפת הראל (37) קורצה מאותו חומר. ממשרד קטן במרכז תל אביב היא חולשת על עסקיו של זבלודוביץ' בישראל. אף על פי שהיא האדריכלית, היוזמת והמוציאה לפועל של עסקאות במאות מיליוני דולרים, הראל - כמו זבלודוביץ' - התנהלה עד כה הרחק מהעין הציבורית. כעת היא מספקת הצצה ראשונה לאימפריה הנחבאת שהקים פה.

"ציונות, וגם עסקים רווחיים"

השנה האחרונה תיזכר לזבלודוביץ' ולהראל הודות לשני מהלכים משמעותיים. לפני כחצי שנה הפתיע המיליארדר בעסקת מיזוג ענקית בתחום הנדל"ן המניב, שנולדה וגובשה בצוות המצומצם של הראל. הוא מיזג שני פארקי הייטק שהיו בבעלותו לתוך חברת בריטיש ישראל הנמצאת בבעלות מיליארדר בריטי אחר, ליאו נואי, ובכך נהפך לשותפו של נואי בבריטיש, החולשת בין היתר על 17 קניונים בישראל. במקביל החליט זבלודוביץ' להגביר את מעורבותו באל על והראל מונתה לדירקטורית במוביל הלאומי.

לדברי הראל, שני המהלכים הבשילו הודות לעבודת מטה מאומצת שנעשתה כאן בשנתיים האחרונות. "משפחת זבלודוביץ' פעילה בישראל מאז קום המדינה", מספרת הראל על פויו, אזרח פיני המתגורר רוב ימות השנה בלונדון. "אביו של פויו, שלמה, היה ממייסדי התעשייה הביטחונית והקים את חברת התחמושת סולתם. הפעילות הביטחונית של המשפחה נמכרה ב־1988 לכור, ומאז התמקד פויו בנדל"ן, מלונאות וטכנולוגיה". הראל פגשה את זבלודוביץ' לראשונה כשעבדה באורבוטק, לשם עברה לאחר עשור של עבודה בחברה המשפחתית הראל־הרץ. זבלודוביץ' הציעה לה להצטרף אליו כיועצת, אורבוטק אישרה, והיא החלה לייצג אותו בכמה דירקטוריונים. ב־2004 עברה לחצי משרה בטמרס ושנתיים לאחר מכן נהפכה למנהלת החברה.

במקביל החליט זבלודוביץ' שהוא רוצה להגביר את קצב ההשקעות בארץ. "בהנחייתו של פויו בנינו את האסטרטגיה של טמרס בישראל לשנים הקרובות", היא מספרת, "שינינו את מבנה ההשקעות ויצרנו לחברה שלושה תחומי פעילות - נדל"ן, מלונאות ופרייבט אקוויטי (השקעה בחברות פרטיות). אנחנו מנסים ליצור איזון בתמהיל ההשקעות של הקבוצה. כל המהלכים הם חלק מתוכנית מאוד מסודרת, שנוצרה מתוך ההשקפה שישראל היא מקום מרכזי בפורטפוליו של טמרס העולמית.

"פויו פועל בישראל בגלל ציונות, אבל בעיקר כי הוא מאמין שיש הרבה מה לעשות כאן ברמה העסקית. הנדל"ן צומח, הבנקים מחזיקים מעמד יפה מאוד, ויש כאן אנשים שיודעים מה הם עושים".

פויו זבלודוביץ'. "בוחן בעצמו כל השקעה" | צילום: יותם פרום

"לא נפסיד באל על"

החלק העלום ביותר בהשקעות של טמרס הוא תחום הפרייבט אקוויטי. "אתם יודעים על מעט מאוד דברים שאנו מושקעים בהם", אומרת הראל בחיוך. "אנחנו מושקעים בכמה עשרות חברות בצורה ישירה ועקיפה, ולא נוהגים לפרסם את השקעותינו בתחום. האם אנחנו שחקן גדול בשוק הזה? אולי. כשכל החברות שאליהן נכנסנו יצליחו נהיה גדולים באמת".

בנוגע לפרופיל החברות שטמרס מחפשת אומרת הראל: "אנחנו משתדלים להיכנס לחברות שבהן אנחנו יכולים לקבל כ־10%, להיות מעורבים בדירקטוריון ולתרום מהידע והניסיון הבינלאומי שיש לפויו ומהקשרים שלו. אנחנו משקיעים בחברות שכבר עברו את שלב ה'סיד' (שלב הרעיון) בסכום שנע בין 3 ל־20 מיליון דולר, אבל יש גם השקעות משמעותיות יותר".

אחת ההשקעות שהראל משייכת לתחום הפרייבט אקוויטי היא ההשקעה בחברת כנפיים של משפחת בורוביץ'. זבלודוביץ' מחזיק ב־17% מכנפיים, בעלת השליטה באל על, ובינתיים הוא מופסד על ההשקעה. לדברי הראל, למרות ההפסדים, זבלודוביץ' לא התייאש מההשקעה.

"פויו לא טירון בישראל, רגולציה היא משהו שהוא מבין", היא אומרת. "הוא לא מרים ידיים. אל על אמנם הציגה הפסד בדו"חות שלה (כ־20 מיליון דולר ברבעון השני של 2009), אבל אין לנו כוונה לצאת מההשקעה בהפסד, ולא רק ממניעים כלכליים. יש לנו אחריות עצומה כלפי העובדים וההנהלה, ובעיקר כלפי כנפיים. יש מרכיב ציוני בהשקעה שלנו באל על, אף על פי שזו השקעה פיננסית והציונות היא בונוס. אנחנו גאים להיות שותפים בחברה שדגל ישראל מתנוסס על המטוסים שלה, גם אם בינתיים זה עולה לנו הרבה כסף.

"כנפיים היא חברה מצוינת. החברות־הבנות מחלקות דיבידנדים, יש לה הנהלה טובה. האמת היא שכנפיים עושה יופי של תוצאות, כל הנכסים האחרים שלה רווחיים. נכון שעל ההשקעה באל על אנחנו מופסדים, אבל זו חברה שבעבודה נכונה אפשר להביא למקומות מדהימים".

את רומזת שהעבודה שנעשתה עד היום באל על לא היתה נכונה?

"הנהלת אל על עשתה כמיטב יכולתה. צריך לזכור שמאז ההפרטה אל על עברה שתי מלחמות, משבר כלכלי ותנודתיות חריפה במחירי הדלק. מאחר שבישראל אין עוד חברות תעופה שנסחרות בבורסה, אין לשוק יכולת לקבוע בנצ'מרק שיאפשר השוואה בין החברות. לאל על יש טייסים טובים, הנהלה טובה, צי מטוסים ועובדים טובים. אין סיבה שלא תצליח".

איזה מנהל אל על צריכה לאחר פרישתו של חיים רומנו?

"מעל לכל, המנכ"ל צריך להיות וירטואוז ניהולי. הוא צריך להבין ביחסים עם העובדים ובעל יכולות פיננסיות ושיווקיות, כמו גם הבנה ברגולציה".

רומנו. "צריך וירטואוז ניהולי" | צילום: עמית שעל

"כסף פנוי בהחלט עוזר"

אם הראל מתארת את ההשקעה באל על ככזו שנובעת מקצת מניעים של כסף ומהרבה ציונות, הרי שמאחורי המיזוג עם בריטיש ישראל מסתתרות שאיפות עסקיות לחלוטין. "המיזוג עם בריטיש היה קפיצת דרך משמעותית עבורנו", היא מודה, "נגענו בלחם ובחמאה של הנדל"ן בישראל. אמרנו לעצמנו שאנחנו רוצים להיות שחקן משמעותי פה ושאלנו את עצמנו איך עושים את זה הכי טוב ומהר. בריטיש ישראל היא חברה שנמצאת כל הזמן בתנועה - קונה, מוכרת, גדלה, מחלקת דיבידנדים. זה בדיוק מה שרצינו ליצור בכל הפעילות הישראלית שלנו, תנועה.

"לפני שנה וחצי נפגשתי עם מנכ"ל בריטיש עמיר בירם", היא מספרת, "הקשר נוצר על ידי מכר משותף ולא יצא ממנו הרבה בהתחלה, חוץ מזה שאמרנו אחד לשני שעוד נעשה משהו ביחד. באוקטובר 2008 נפגשנו שוב, והתחלנו לגלגל את רעיון הפעילות המשותפת. החלטנו לשלב כוחות. המשא ומתן היה מאוד הוגן והתבצע מהר - העסקה נחתמה בסוף דצמבר ונסגרה ביוני".

דווקא כשענף הנדל"ן היה במשבר.

"המשבר בשוק הנדל"ן לא עשה לנו רע בכלל. הנכסים שלנו לא ברמת מינוף גבוהה ואנחנו לא בודקים את ערכם באופן שוטף, לכן ירידות הערך לא השפיעו עלינו. הכסף הפנוי, לעומת זאת, אפשר לנו לתפוס פוזיציות טובות יותר בשוק".

במקביל מחזיקה טמרס גם ברשת מלונות דניאל ובתוכניות גדולות להתרחבות בתחום. "יש כיום הרבה הזדמנויות בארץ", אומרת הראל. "אנחנו מחפשים עוד מלונות לפורטפוליו שלנו, תוך התמקדות ברצועת החוף שבין קיסריה לאשדוד. לפי התוכנית האסטרטגית שלנו עד 2014 ננהל כ־10 בתי מלון בישראל".

בעבר הועלה שמו של זבלודוביץ' כאחד הרוכשים הפוטנציאליים של בזק.

"העבודה שנעשתה בבזק מדהימה", אומרת הראל, "אבל היום אנחנו לא מסתכלים על שוק התקשורת. שאלו אותנו אם אנחנו מתעניינים בפרטנר, למשל, אבל גם היא וגם בזק הן חברות שמתמקדות בשוק הישראלי. בפריבט אקוויטי אנחנו מסתכלים בעיקר על עסקים עם אופק בינלאומי, שיוכלו לקבל ערך מוסף מהפורטפוליו הבינלאומי של פויו. אנחנו כן מחפשים השקעות בתחום האנרגיה ונמצאים בהליך למידה אינטנסיבי של התחום".

"אנחנו כמו קופת חולים"

למרות הפרופיל התקשורתי הנמוך, ההצעות העסקיות זורמות לפתחה של טמרס בתדירות גבוהה. "אנחנו כמו קופת חולים, אבל קופת חולים רווחית", אומרת הראל, שלה שני בנים. "הצעות זורמות כל הזמן, גם שניכנס כמשקיעים בעצמנו וגם שנביא איתנו משקיעים נוספים, אבל את זה אנחנו ממעטים לעשות. אני לא אוהבת לעשות דברים על הדרך, אנחנו לא משרד תיווך. אנחנו חברת השקעות לכל דבר. בצד האנושי הדברים מתנהלים בהרמוניה מוחלטת. אנחנו גרעין של ארבע בנות שעושות הכל ביחד, החל בקפה וסלט וכלה בניתוח עסקאות. העבודה היא מבוקר עד לילה".

זבלודוביץ', לדברי הראל, מעורב מאוד בפעילות הישראלית. "פויו הוא זה שמחליט בסוף על כל השקעה, אבל עד היום הוא יותר קיבל המלצות שלנו מאשר לא קיבל. אנחנו מדברים לפחות 10 פעמים ביום, והוא מגיע לישראל לפחות ארבע פעמים בשנה". זבלודוביץ' מחזיק עד היום בבית שהיה שייך לאביו בקיסריה, אך כשהוא מגיע לישראל הוא מתגורר במלון דניאל בהרצליה.

"תענוג לעבוד איתו כי הוא מאוד סקרן, בעל זיכרון פנומנלי", מספרת הראל. "הוא מכיר את כל המנכ"לים וכל העסקאות בפורטפוליו ומאוד נעים ונוח לתקשר איתו. אנחנו מחפשים לעשות עסקים עם אנשים שנעים לנו איתם, ופויו מחליט במה להשקיע על סמך בדיקה מעמיקה ופגישה אישית עם הצד השני. זה קורה בכל סדר גודל של השקעה. השקעה של מיליון דולר או השקעה של 100 מיליון דולר - התהליך הוא אותו תהליך".

ומה לגבי הנפקה?

"מבחינה ניהולית אנחנו כבר חברת אחזקות. לגבי הנפקה עוד מוקדם להגיד. פויו אוהב את הפרטיות שלו, אבל אנחנו לא פוסלים שום דבר. אם ניצור מאסה מספיק גדולה של נכסים בישראל זה בהחלט אפשרי, אבל אנחנו עדיין בתחילת הדרך".

איפה תהיי עוד כמה שנים?

"בטמרס, כחברת אחזקות גדולה ומובילה בישראל".

יודפת הראל

גיל: 37, אמא לגל ועידן

השכלה: תואר שני במינהל עסקים

תפקידים קודמים: מנהלת התחום הרפואי באורבוטק (2004–2006) ודירקטורית מנהלת בהראל הרץ (1994–2003)

עוד משהו: היא בעלת אזרחות הולנדית