סיטיגרופ: "עם השיפור בנתונים הכלכליים בנק ישראל יתחיל 'להרגיש בנוח' עם התחזקות השקל"

העודף בחשבון השוטף של ישראל הסתכם ברבעון השני ב-2.1 מיליארד דולר, או 4.5% מהתמ"ג. למרות זאת העודף נמוך מזה שהיה ברבעון הראשון של השנה שעמד על 2.3 מיליארד דולר, או 5% מהתמ"ג, הנתונים ממשיכים לתרום להתחזקות השקל, כך אומרים הבוקר כלכלני סיטיגרופ.

העודף יוצא הדופן בחשבון השוטף ברבעון הראשון נוצר כתוצאה מחריגות סחר, זאת הודות לירידה החדה שנרשמה בייבוא הסחורות שנראה שלא עלה במהלך הרבעון השני. בסיטי מדגישים כי ייצוא השירותים רשם עלייה משמעותית ברבעון השני מה שתמך מאוד בעודפי הסחר. העוצמה הזו מגיעה להערכת דיוויד לובין, כלכלן סיטי מעוצמתו של סקטור הטכנולוגיה הישראלי.

"לא זו בלבד, חלק מהשיפור מגיע הודות למגזר העסקי (הכולל תוכנה); יחד עם זאת ענף ההייטק הישראלי נראה שנפגע מעט מאוד מהמיתון העולמי. חשבון ההון מחזק את ההשקפה כי מאזן התשלומים של ישראל נמצא במצב טוב. זרימת ההון לישראל (FDI) הסתכמה ב-2 מיליארד דולר במהלך הרבעון השני, כך גם תנועות ההון נטו של השקעות זרים. זרימות ההון הללו אומרים הביטי, סייעו לממן תשלומים של ישראלים לבנקים זרים בחו"ל בגובה של 4 מיליארד דולר.

הנתונים שהתפרסמו אתמול על ידי הלשכה המרכזית לססטיסיטקה חיזקו את ההערכות כי העודף בחשבון השוטף צפוי להסתכם השנה ב-7 מיליארד דולר.

"עכשיו כשבנק ישראל נעדר משוק המט"ח, ומקטין את התערבותו, יכול השקל להתחזק עוד ועוד מול הדולר. ומאחר והנתונים האחרונים מלמדים כי הפעילות הכלכלית בישראל מתחזקת - לדוגמא, שני חודשים רצופים של עלייה בתקבולי הממשלה ממסים (בחודשים יולי ואוגוסט) - ייתכן ובנק ישראל ירגיש יותר בנוח עם התחזקות השקל", כך כתבו כלכלני סיטיגרופ בסקירתם.

"כעת, בנק ישראל הופך פחות מודאג מהתחזקות השקל היות ויותר נתונים כלכליים מלמדים שההתאוששות הגלובלית קורמת עור וגידים; מטרתו של בנק ישראל היא ליצור שביל מתון ולא תלול להתחזקות השקל, כמו גם להגביל את אטרקטיביות השקל לפעולות של ספקולנטים. בשורה התחתונה גורסים בסיטי כי הסיכונים למחיר היעד שלנו עבור הצמד דולר שקל (כרגע על 3.73 שקלים לדולר) נוטים לצד החיובי, קרי התחזקות של השקל מעבר לרמה זו", כך סיכמו בסיטי את סקירתם.