צילום: גיא אסיאג
"סטארק זו בדיחה"
אדריכל־העל האיטלקי פיירו ליסוני מגדיר את תפיסת העיצוב שלו כשילוב של ניגודים, ואת התאורה שלו הוא אוהב חמה, גם אם היא לא חסכונית. הוא בא לירושלים לבקר במלון ממילא החדש, אחד משורת מלונות שעיצב, ואת החותם שישאירו העיצובים של פיליפ סטארק הוא מציע לבדוק שוב בעוד 25 שנה
האדריכל האיטלקי פיירו ליסוני (Piero Lissoni) הוא, אמנם, אחד מהמעצבים המובילים בעולם, אבל המשרד שלו לא השתתף בחגיגות העיצוב הראוותניות שסחפו את דובאי בשנים האחרונות. כל הפנטזיות האדריכליות שהתממשו במדבריות הנפט - וגם התרסקו עם בוא המשבר העולמי - פסחו עליו. במקום החלום הערבי העדיף ליסוני, כדבריו, את ירושלים העברית.
אחרי שתכנן בעבור חברת אלרוב בתי מלון בוונציה, בטוקיו ובאמסטרדם, הגיע השבוע לארץ לחנוך מלון נוסף לאלרוב, הפעם בשכונת ממילא בירושלים, שבו היה הוא האחראי לעיצוב הפנים ומשה ספדיה לאדריכלות החוץ. "ישבתי והתרשמתי מדעותיו של אקירוב (אלפרד) הבעלים, ולכן הסכמתי לקבל את עבודת התכנון. אני קודם כל בוחר קליינט, ורק אחר כך את העבודה. תמיד הייתי חופשי בבחירות שלי".
זה סוג של לוקסוס ששמור רק לאדריכל במעמדך.
"תתפלא. אחרי שסיימתי את הלימודים בפוליטכניקום של מילאנו ב־1985, פתחתי את המשרד העצמאי שלי עם ניקולטה קנסי ועבדנו על שולחן המטבח בבית. לא היה לנו כסף באותו זמן, ולמרות זאת ידענו לסרב במשך שנתיים לכל מיני עבודות, עד שהגיעה הצעת העבודה הראשונה מחברת בופי".
מאז משמש ליסוני כמעצב ראשי ומעצב גרפי של בופי, נוסף על עיצוב תעשייתי לחברות מובילות רבות, בהן חברות הרהיטים Kartell ו־Capellini וחברת התאורה Flos, שמוצריה מיובאים לישראל בידי חברת קרני תכלת.
מכיוון שליסוני משלב אדריכלות, גרפיקה ועיצוב תעשייתי, עבודתו טוטאלית. במלון הירושלמי הוא מעורב עד הפרט האחרון, כולל כוונון זוויות התאורה ועיצוב השילוט והגרפיקה.
סולד מהטרנד האקולוגי
בניגוד למעצבים רבים שדוהרים על טרנד העיצוב האקולוגי, שנהפך כמעט לדת, נדמה שליסוני סולד ממנו. זה אולי מסביר את ההחלטות שקיבל בנוגע לעיצוב התאורה בממילא - כולה בעיצוב יחידאי שלו לחברת Flos. נורות פלורסנט, למשל, תמצאו רק בתוך ארונות הבגדים, וגם אלה נמצאות שם רק כי הארונות נקנו מוכנים מראש. אף שבעלים של בתי מלון מעדיפים, בדרך כלל, את החיסכון הגלום בתאורה הפלורסנטית הזולה ומאריכת הימים, הרי שליסוני אינו מוכן לוותר על האור החם של נורות הליבון בגופי התאורה ובנברשות הפזורים ברחבי המלון. גם נורות ההלוגן שהוא משתמש בהן להארת השטחים הציבוריים - לדוגמה, במסדרונות ובחדר האוכל - הן מהסוג שמפיץ אור ממוקד, אך עם זאת חם. כדי לשבור עוד יותר את המיקוד והסנוור השתמש ליסוני בתאורת חדר האוכל במסננת שחורה. באזורי החדרים, לעומת זאת, העדיף אור הלוגני, שממקד אלומת אור על מספרי החדרים, המוטבעים ברצפת העץ שבמבואה של כל חדר.
מיטה מצבא נפוליאון
ליסוני מגדיר את סגנונו כ"פשוט אבל אלגנטי, הכולל מורכבות בצל מינימליזם. אני לא לגמרי מינימליסטי, כי אני משלב ניגודים של מודרני ועתיק, או של עיצוב גבוה ו־Objet Trouve, ואני אומר את זה בכוונה בצרפתית, כי אני לא מכיר אף מילה באנגלית שתיטיב להסביר זאת. זה לקחת את הזבל הקיים ברחוב ולעשות ממנו עיצוב".
בעיצוב של מלון ממילא מתממש העירוב שבין המודרני, המינימליסטי והקלאסיקה המסורתית בכל פרט: בלובי יש קירות אבן לצד רצפת טראצו אפורה, מנורות לדים שמחליפות שלושה גוונים על אדני חלונות קשתיים קלאסיים - וכל זאת בבניין לשימור, שמקושר למבנה חדש באמצעות תקרת זכוכית וגרם מדרגות שחור מברזל. אפילו מיטת אפיריון מקורית מברזל ששימשה את אחד הקצינים הבכירים בצבא נפוליאון, מוצבת בפינת הסבה בלובי, עליה מזרן כחול ולצדה שולחן נמוך ולבן במינימליזם טהור.
למרות השילובים הללו אין בעבודותיו של מיסוני הברקות של צורות, צבעים או חומרים שנועדו להמם את הצופים ולגרור שפע קריאות התפעלות. כוכב נוצץ ומוחצן כמו פיליפ סטארק, פרנק גרי או זאהא חאדיד - הוא פשוט לא.
"סטארק זו בדיחה", קובע ליסוני. "אי אפשר להיות העתק של פרנק גרי, וזאהא חאדיד יש רק אחת, ואם אתה מנסה להיות כמוה אתה הורס את העולם. והאמת היא שגם חאדיד הורסת לפעמים עולמות, אבל בוא נשאיר את זה בצד. אני מעדיף להיות יותר בנאלי ופשוט, להיעלם בתוך הנורמליות בלי שואו אוף".
למה שאנשים יקנו את הפשטות? האם לא נכון לומר שמשלמים לאדריכלי־העל כדי שאנשים יבואו למלון ויחוו עיצוב יוצא דופן - כזה שמרביתם לא יזכו לראות בביתם?
"לא, זו טעות אידיאולוגית. אנחנו מאמינים שנצליח למכור יותר אם על העיצוב יהיה חתום אדריכל ששייך למועדון מצומצם של כוכבים, אבל בוא ניפגש בעוד 25 שנה, נפתח את הדיון הזה שוב ונראה מה נשאר מכל זה".
לאן אתה חושב שעולם העיצוב והאדריכלות צריכים לשאוף?
"אני רק אדם אחד בודד שמנסה להיות הומני, מאוזן והוגן. אני לא רוצה ללמד אף אחד דרך שונה מזו שהוא הולך בה, גם אם לדעתי דרכי היא הנכונה. לכן אני נגד דתיות".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה