אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מיהו דוד פורר האיש שרוצה לרכוש את חברת התרופות גולדשילד צילום: יובל חן

מיהו דוד פורר האיש שרוצה לרכוש את חברת התרופות גולדשילד

בשקט בשקט הפך דוד פורר את חברת ניאופרם, שהקים חותנו, לאימפריה שמגלגלת 1.2 מיליארד שקל בשנה. מה גרם לאיש העסקים המסתורי לדחוף את החברה אל מעבר לים וללטוש עיניים לעבר חברת התרופות הבריטית גולדשילד

16.09.2009, 07:22 | גלי ברגר

בינואר האחרון החלה ענקית התרופות פייזר במו"מ לרכישת חברת התרופות Wyeth, עסקה שהושלמה באחרונה תמורת 68 מיליון דולר. עסקאות מיזוג ורכישה בענף התרופות אינן דבר נדיר, זאת יודע כל ישראלי שמשקיע בטבע. אבל הרכישה הזאת, מספרים בשוק, הדליקה - או לפחות אמורה היתה להדליק - נורה אדומה במיוחד לאיש אחד בישראל.

מדובר בדוד פורר, יו"ר ובעלים של חברת ניאופרם, בעלת הזיכיון לשיווק התרופות של חברת Wyeth ובהן אדוויל להורדת חום וטיפול בכאבים, תרופות מרשם ובהן אפקסור נגד דיכאון, וגלולות למניעת היריון כמו מינס, הרמונט ופמינט שבאמצעותן שולטת ניאופרם בכ־30% משוק הגלולות בישראל, לפי הערכות.

פייזר פועלת בישראל באמצעות נציגות עצמאית ומי שמפיצה אותה היא נובולוג. המיזוג בין Wyeth לפייזר עשוי, בטווח הבינוני, לגרום לניאופרם לאבד את אחד הזיכיונות החשובים שלה, וזו אחת הסיבות - להערכת גורמים בשוק - שדחפו את החברה לחפש השקעות גם מעבר לים ולהתעניין ברכישת חברת גולדשילד הבריטית, כפי שפורסם השבוע.

גם ללא עסקת פייזר, בניאופרם - שכל אזרח ישראלי מוציא בממוצע 45 דולר בשנה על תרופות שהיא משווקת - מתחילים להרגיש את תקרת הזכוכית, ומחפשים את מנועי הצמיחה הבאים וטריטוריות חדשות להיכנס אליהן.

החל כמנהל חטיבת הווטרינריה

העסקה עם גולדשילד המימון לעסקה כבר סגור ההצעה לרכישת החברה הבריטית הוגשה על ידי המנכ"ל לשעבר של גולדשילד, אג'יט פאטל, יחד עם ניאופרם. השותפות הודיעה כי היא בוחנת את רכישת גולדשילד במזומן ובקרוב תתקבל החלטה אולגה ויניאר וגלי ברגרלכתבה המלאה

הידיעה על האפשרות שניאופרם תרכוש את גולדשילד עוררה מיד עניין בנוגע לאיש שעומד מאחורי ניאופרם, הכוללת שורה של חברות, כולן בבעלות פרטית של דוד ומיכל פורר. דוד פורר הצטרף בשנת 1980 לחברת ניאופרם, שהוקמה ב־1941 בתל אביב על ידי אביה של אשתו, מיכל. הוא החל כמנהל חטיבת הווטרינריה ולאחר מכן ניהל את חטיבת הכימיקלים של הקבוצה.

גורמים בשוק מספרים כי עם מותו של אבי המשפחה, בתו מיכל ואחיה ירשו את העסק, ובהמשך פנה האח לעסוק בציוד רפואי, ומיכל ודוד פורר הפכו להיות בעלים בלעדיים של החברה. משנת 1986 הם רשומים ברשם החברות כבעלי החברה. באתר החברה נכתב כי ב־1986 מונה דוד פורר למנכ"ל החברה ומ־1998 הוא מכהן במנהל עסקים ראשי וכנשיא. ב־2007 מונה ליו"ר.

בעוד שפורר מקפיד להישאר רחוק מעיני התקשורת, אינו מתראיין ואינו חושף את פעילות החברה, אשתו מיכל היא אשת חברה המרבה להופיע במדורי רכילות שונים. היא מכהנת כדירקטורית בחברה, ולדברי מקורבים לחברה אינה מעורבת בניהול השוטף. בנם הבכור של הזוג, טל, עובד גם הוא בחברה בתפקיד מנהל הפיתוח העסקי של הקבוצה.

פורר נחשב לאיש חזק מאוד במערכת הבריאות הישראלית. הוא מתואר כאיש עסקים ממולח, שלא מהסס לצאת למלחמות, כמו למשל כאשר חברת התרופות נוברטיס הפסיקה לעבוד עם פרומדיקו שבבעלותו, ושתי החברות נגררו לבית המשפט. "הוא אחד משלושת האנשים היחידים שבאמת מבינים בתחום התרופות והבריאות בישראל לצד מורי ארקין שהקים את אגיס ודן אורן, הבעלים של דקסון", אומר גורם בשוק הבריאות. "אני מעריך את השווי שלו ב־200 מיליון דולר לפחות". פורר, אגב, הוא חבר טוב של ארקין והם אף משחקים גולף ביחד.

החברה מתוארת על ידי רשתות הפארם כרצינית וחזקה. עם זאת היא ספגה לא מעט מכות בשנים האחרונות, בעקבות אובדן של זיכיונות שונים. ניאופרם, שמגלגלת היום מכירות בסדר גודל של כ־1.2 מיליארד שקל בשנה, היא חברה שגדלה באמצעות מיזוגים ורכישות, שהמשמעותית ביותר היתה רכישת פרומדיקו ב־2005. פרומדיקו מכרה אז בהיקף של 900 מיליון שקל בשנה, ניאופארם בערך שליש מזה, ובכל זאת מצא פורר את המימון לרכוש ממשפחת יסלזון את החברה שידועה היתה בעיקר הודות למותג סימילאק שאותו שיווקה והפיצה. מלבד זאת פועלת פרומדיקו בתחום הציוד הרפואי, דיאליזות, ואף היתה משווקת של נוברטיס ועוד. שווי העסקה הוערך בזמנו ב־45 מיליון דולר.

כיום קבוצת ניאופרם כוללת את חברת ניאופרם ישראל העוסקת בשיווק ובסחר של תרופות ומוצרי צריכה, את חברת אלדן העוסקת בשיווק ובסחר של ציוד רפואי וציוד בתחום מדעי החיים, את חברת פרומדיקו המתמחה במתן פתרונות שרשרת ההפצה ושירותי ערך מוסף בתחום התרופות ומוצרי הצריכה, וכן את חברת קיור מדיקל העוסקת במתן פתרונות טיפול ביתי וייצור תמיסות רפואיות.

רכישת פרומדיקו הקפיצה את החברה

הרכישה של חברת פרומדיקו אמנם נתנה קפיצה משמעותית לחברה, אבל לדברי מקורב לפרומדיקו חלק גדול מהנכסים שלה כבר לא עמה. נוברטיס עזבה ב־2005 מיד עם הרכישה ופתחה שלוחה עצמית, ואת ההפצה עושה בעבורה חברת נובולוג. עניין זה גרם, לדברי גורמים בשוק, לאובדן הכנסות של מאות מיליוני שקלים, וגרר את שתי החברות לסאגה של תביעות הדדיות בבית המשפט. עם זאת החברה עדיין ממשיכה להפיץ את החיסונים של נוברטיס, בהם חיסונים לשפעת, עסקה שחתמה עליה באחרונה.

את סימילאק, מותג הדגל של פרומדיקו המיוצר על ידי חברת אבוט, ממשיכה פרומדיקו להפיץ וגם לנהל את הסכמי הסחר, אך החברה העולמית הקימה פה נציגות שמטפלת בשיווק. את הפצת התרופות העבירה אבוט לפני כשנה וחצי מניאופרם לנובולוג, את הסחר של המזון הרפואי (אנשור וכו') הם עושים בעצמם, וגם ההפצה של סימילאק, מספרים בשוק, תעבור בשלב מסוים מפרומדיקו.

"היחסים בין אבוט לניאופרם הם בבחינת כבדהו וחשדהו. סביר להניח שאבוט היו מאוד שמחים להיפטר מהם", מספר גורם מקורב לאבוט ישראל. "הפלוס שלהם הוא השם החזק. הם מאוד מוכרים. המינוסים הם שהם יודעים לפעול בעיקר מול רשתות הפארם, שם הם חזקים, אבל פחות מול רשתות השיווק. כשאסם נכנסת למטרנה, ושסטוביץ' משווקת את אופטימיל, בהחלט מדובר בחיסרון", אומר אותו גורם. "באופן כללי הם מסתכלים על סימילאק בתור תרופה, אף על פי שמסתכלים כיום על תחליפי חלב לתינוקות כעל מוצרי צריכה על כל המשתמע מכך". ההסכם בין אבוט לפרומדיקו אמור להסתיים ב־2012. לדברי אותו גורם, קשה לראות את אבוט נערכת עם חברת הפצה משלה עד אז, אך כלל לא בטוח כי שתי החברות ימשיכו לשתף פעולה. "בתחום של תרופות מרשם אבוט פשוט לא היו מרוצים".

עם רכישת פרומדיקו איבדה החברה גם את הזיכיונות לתכשירים ההומופאתיים בוארון ולמוצרים של סנופי פסטר, שבהם מטפלת חברת מדיצ'י שהוקמה על ידי שרגא ברוורמן, מנכ"ל פרומדיקו לשעבר שפרש עם רכישת החברה על ידי ניאופרם. במקביל הצליחה ניאופרם לקבל זיכיונות ובהם של חברת התרופות השבדית אורקסו. אם אכן העסקה לרכישת גולדשילד תעלה יפה, ניתן יהיה לומר בוודאות שכוחה בשוק התרופות הישראלי יגדל במידה משמעותית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות