סגן יו"ר נאסד"ק: "לפחות עשר חברות ישראליות מתכוננות להנפקה בנאסד"ק"

לצד הדיבורים על סיומו של המשבר העולמי מתחילים לדבר גם על התחלתה של תקופת ההנפקות. לכולם ברור שהיא תגיע, רק לא ברור מתי ובאיזה קצב. להערכת סנדי פרוכר, סגן יו"ר בורסת נאסד"ק, שנמצא בישראל לרגל כנס ג'ורני השנתי של תעשיית קרנות ההון סיכון הישראלית, שוק ההנפקות הציבוריות יתחיל להתאושש בשנת 2010.

"אין לי ספק שהחמצן לשוקי ההון יחזור, ונראה גם הנפקות מצד החברות הישראליות", אומר פרוכר. "לפחות עשר חברות ישראליות נמצאות בשלבים שונים של הכנה להנפקה ציבורית ראשונה בנאסד"ק. החברות הישראליות רוצות מאוד להגיע להנפקה, אך לפני כן הן צריכות להוכיח שהן רווחיות, בעלות אופק צמיחה ובעלות פוטנציאל עתידי לגידול ברווחים כי השוק הולך להיות תחרותי מאוד".

לדברי פרוכר, החברות הישראליות שהונפקו בנאסד"ק תמיד היו איכותיות וטובות. "נאסד"ק תמיד תהיה עבורן בית חם. אחרי סין, ישראל היא המדינה שהכי הרבה חברות ממנה נסחרות בנאסד"ק וההבדל בין שתי המדינות הוא קטן מאוד. ישראל מאוד חשובה לנו. בארבע־חמש השנים האחרונות הנפיקו בנאסד"ק בממוצע כחמש חברות ישראליות מדי שנה".

שוק המיזוגים רדום

לדברי פרוכר, שוק ההנפקות הראשוניות היה רדום בשנתיים האחרונות, והחברות יודעות שאם הן רוצות לקבל הערכת שווי גבוהה, כדאי להן לחכות. המכפילים והערכות השווי היום נמוכים לדעתו וגם שוק המיזוגים והרכישות רדום יחסית. "הנפקה ראשונית לציבור היא סוג של אקזיט", הוא אומר.

באילו סקטורים יהיו רוב ההנפקות הראשוניות?

"נאסד"ק היא לא בורסת בוטיק לסקטור מסוים ויש לנו ענין רב במגוון רחב של סקטורים. הנקודה החשובה היא שבתקופה הנוכחית יש יותר משמעות לאיכות של החברה מאשר לסקטור שממנו היא מגיעה".

מהם מבחינתך הסימנים להתאוששות השוק?

"המשקיעים רואים שהשווקים הפיננסיים התאוששו, אמנם לא לרמות שהכירו טרם המשבר, אבל יש סוג מסוים של צמיחה עקבית כלפי מעלה".

פרוכר נכנס לתפקידו בנאסד"ק ביולי 2008, חודשיים לפני התאריך הרשמי של תחילת המשבר העולמי. בדיוק שנה לאחר קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס מסביר פרוכר מה הלקחים העיקריים שאותם הפיק בעקבות אותו לילה גורלי בסוף ספטמבר. "השוק מתפקד בשיאו רק כאשר המוצרים נמכרים למשקיעים בצורה שקופה, כלומר רשומים למסחר בבורסות. נפילת ליהמן והמשבר העולמי מספרים בתמציתיות את הצורך ברגולציה. ליהמן נפל בגלל שלמשקיעים לא היתה יכולת לאמוד סיכון, וזה השיעור הכי גדול שקיבלנו מהקריסה שלו. זאת היתה קריסה הדרגתית במשך כמה ימים בסוף השבוע. אלו היו ימים מאוד מפחידים, כי גם סיטיגרופ ומריל לינץ' היו במצב מאוד גרוע אז".

לדעתו של סגן יו"ר נאסד"ק, בשל עומק המשבר הכלכלי עדיין קשה לרוב האנשים להפריד בין הגורמים שהביאו למשבר לאלו שהושפעו ממנו. "כאשר מדברים על השווקים הפיננסיים, צריך להפריד בין המוצרים הפיננסיים שרשומים למסחר ובין הנגזרים ודומיהם שאינם רשומים למסחר", אומר פרוכר. "ליהמן ברדרס, מריל לינץ' ומוסדות פיננסיים אחרים שנפלו, סחרו במוצרים האלה".

לדבריו, המוצרים שגרמו לעולם לרדת על ברכיו הם אלה שלא היו בפיקוח רגולטורי. "אי אפשר לזרוק את כל השווקים לתוך סיר רותח גדול ולייצר מכולם תבשיל אחד. השווקים שייצרו את המשבר הם השווקים הלא בורסאיים, שבהם פועלים מוצרים שאינם שקופים".

כולם מדברים על הצורך בשינוייים רגולטוריים, אך נדמה שבפועל לא נעשו הרבה שינויים בשווקים הפיננסיים מאז קריסת ליהמן ברדרס.

"אני מסכים עם הקביעה שהמערכת הרגולטורית עדיין לא עברה את כל הרפורמות שהיא צריכה לעבור. אבל אני לא מסכים עם המינוח, כי אי אפשר להתייחס ל'שווקים הפיננסיים' כאל מקשה אחת. אין שום סיכוי בעולם שלשווקים הבורסאיים היתה יכולת לייצר קטסרטופה כל כך גדולה. הבורסות מתנהלות באופן ברור, המסחר שקוף והבורסות נמצאות תחת פיקוח רגולטורי".

בזמן האחרון נוצרה בציבור תחושה כאילו כספי תוכנית התמריצים של הממשל האמריקאי זורמת לוול סטריט, ולא לכלכלה הריאלית. כאילו דבר לא השתנה מאז פרוץ המשבר.

"אני לא מסכים. הכסף זרם למיין סטריט וגם לוול סטריט ששילמה מחיר כבד מאוד, הרי ליהמן ברדרס ודומיו כבר לא קיימים. AIG היא כבר לא אותו הדבר. הכסף נועד בשביל לספק נזילות ואשראי לשווקים. הבעיה הבוערת שלא נפתרה עדיין היא כיצד לספק אשראי לעסקים הקטנים".

רחובות וול סטריט ריקים

פרוכר מספר איך נראית וול סטריט לאור המשבר העולמי. "כשמסתובבים בוול סטריט, רואים הרבה פחות אנשים שהולכים ברחובות שם, גם בגלל שהרבה מוסדות פיננסיים נסגרו, וגם בגלל הפיטורים שעברו אלה שנשארו.

המשבר בוול סטריט הוא חוויה מאוד טראומטית. אני חושש שהמשבר הזה יקבל אופי של תחתית כפולה, כלומר נפלנו, עלינו, וניפול בשנית. עם זאת, אני חושב שיש מספיק סיבות לאופטימיות ולהניח שכבר הגענו לתחתית וממנה אנחנו עולים למעלה. אבל בכל מקרה, השאלה היא, גם אם עולים למעלה, כמה זמן נישאר שם ובאיזה גובה".