אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מייסד ג'אמפ שקרסה: "הערצתי את רמי שביט. זו הטעות שלי" צילום: אוראל כהן

מייסד ג'אמפ שקרסה: "הערצתי את רמי שביט. זו הטעות שלי"

אחרי שנת שתיקה, מנחם קופיץ תוקף בפומבי את רמי שביט, שותפו ברשתות ג'אמפ ואירית: "איך החברה קרסה? זו עבודה למחקר באוניברסיטה. הרגשתי שהורגים לי את הבייבי, הכל נעשה באגרסיביות ובצורה לא שקולה"

21.09.2009, 09:35 | אורנה יפת

בתחילת החודש עלה מדרגה הסכסוך בין מנחם קופיץ לבין רמי שביט. קופיץ, מייסד רשת האופנה ג'אמפ, זעם על שביט, המחזיק באמצעות המשביר לצרכןב־50% מהחברה, שאמר עליו: "הוא יושב בחוף הים בסי אנד סאן לאחר שזרק את העובדים שלו לכלבים, ואנחנו אוכלים את הלב". שביט אמר זאת לאחר שבית המשפט אישר פסק בורר בין הצדדים וחייב אותו לרכוש ב־7.5 מיליון שקל את יתרת מניות ג'אמפ שבידי קופיץ, כפי שסוכם בין הצדדים בהסכם הרכישה.

קופיץ, ששמר על שתיקה מאז פרץ המשבר עם שביט, מגיב לראשונה: "איך רמי יכול להגיד שזרקתי את העובדים לכלבים? לא לקחתי אגורה מהפיצויים שמגיעים לי. אני עדיין ערב ערבות מלאה בבנק לאומי של כ־13 מיליון שקל ובדיסקונט של כ־6 מיליון שקל. אני ערב גם לקניונים ולספקים. גם הבן שלי, שעבד איתי בחברה, לא קיבל פיצויים. בחרתי עובדים שכל אחד מהם יקר לי".

בינתיים ג'אמפ, שנמצאת בהקפאת הליכים עד 22 באוקטובר, מופעלת באופן זמני בידי אבי מלכה, בעלי רשת ml. מלכה מצפה לאישור בית המשפט והנושים לבקשתו לרכוש את ג'אמפ, שחובותיה הגיעו ל־50 מיליון שקל.

"בניתי על המשביר"

את ג'אמפ ייסד קופיץ ב־1981. ממפעל קטן שמכר בגדי נשים בסיטונאות לחנויות היא נהפכה לחברה בעלת מוניטין, צברה קהל לקוחות והציגה צמיחה משנה לשנה. "ב־2006 הגענו למכירות של כ־120 מיליון שקל, 56 חנויות ויותר מ־300 עובדים", אומר קופיץ.

איך נוצר השת"פ עם המשביר?

"ב־2007 עמדנו לצאת להנפקה, שבוטלה לבסוף. המשביר הצליח באותה עת להנפיק, ושביט פנה אליי ביוני והציע לי למכור לו 50% מג'אמפ. לאחר משא ומתן קצר נכנסה המשביר לצרכן כשותפה (50%). אני בניתי על ההצלחה שלה והבנתי שעם המשביר ג'אמפ יכולה להתפתח ולהפוך לפלטפורמה שתכיל את כל מותגי האופנה של המשביר. תוך כדי המו"מ יצרתי קשר עם הבעלים של רשת האופנה אירית, כי הבנתי שהם מעוניינים למכור. בסופו של דבר קנינו שני שלישים מהחברה ב־5.5 מיליון שקל, כי השותף השלישי באירית לא רצה למכור את חלקו. הרכישה נעשתה לפי שווי חברה של 2.1 מיליון דולר. בשלב הסופי גיליתי לשביט שאני מנהל מו"מ לרכישת אירית והוא התלהב".

משלב זה היתה מערכת היחסים עם המשביר "קצרה ועצובה", כפי שמתאר קופיץ. ביולי 2007 נסגרה העסקה עם אירית, ובתחילת אוקטובר נסגר ההסכם לרכישת ג'אמפ בידי המשביר. "לפני שנסגרה העסקה, המשביר נתן לנו הלוואת ביניים של 5.5 מיליון שקל כדי שנקנה את אירית, ואני התחייבתי להחזירה, אם העסקה עם ג'אמפ לא תיסגר. אבל העסקה נחתמה, והמשביר הזרים 22 מיליון שקל עבור ג'אמפ, קיבל 50% ממניות החברה והכסף הוזרם לתוך החברה. ג'אמפ חילקה דיבידנד מרווחים קודמים, וסוכם שאני אמשוך 2 מיליון שקל על הרווחים עד ספטמבר 2007. בסופו של דבר משכתי רק מיליון שקל. את החלק הנותר ג'אמפ עדיין חייבת לי, מלבד חובות אחרים.

"אף שתליתי תקוות רבות בשותפות, עד מהרה התגלעו חילוקי דעות ניהוליים קשים בין שביט לביני. עקב ההבנה ההדדית שהשותפות עלתה על שרטון, מכרתי את יתרת אחזקותיי בג'אמפ למשביר לצרכן באוקטובר 2008 ונאלצתי להיפרד ממפעל חיי".

לאחר שהמשביר רכש מחצית מהחברה, מה היה תפקידך בפועל?

"הפכתי ליו"ר פעיל, וסוכם שיגויס מנכ"ל חדש לחברה. בדצמבר 2008 התחלתי לראיין מועמדים, ובסופו של דבר הכנסתי את לילי איילון, שהיתה סמנכ"לית כספים של שביט. בדיעבד זו לא היתה בחירה טובה, אבל שביט רצה אותה, אחרי שעזרה לו עם ההנפקה".

לטענת קופיץ, "בחירת איילון היתה כישלון חרוץ. נוצרו בינינו חיכוכים ולא ראינו את הניהול עין בעין, אבל היא קיבלה גיבוי מלא משביט. מהר מאוד היחסים עלו על שרטון וביקשתי להשתחרר ממנה. ואז התחילו הבעיות: פיטרתי אותה ורמי יצא לתקשורת ואמר שהוא חושב למכור את חלקו בג'אמפ. זו היתה הסיבה להידרדרות.

"הדבר הקשה ביותר בכל הסיפור היה שרשת אירית נהפכה לבור שסופג כסף ולא מניב פירות. למעשה, אפשר לומר שהנפילה הכספית של הקבוצה החלה באירית - שחייבת היום 19 מיליון שקל לג'אמפ מסחורה שסיפקנו לה".

מה היה הפתרון שלך למצב הזה?

"רציתי להעביר את הניהול והלוגיסטיקה של אירית לג'אמפ. אם היינו עושים זאת לפני שנתיים, יכולנו לחסוך 400 אלף שקל בחודש. אבל שביט טען שאירית יכולה להפסיד שנתיים־שלוש, ואחר כך נתאזן והיא תהיה חלק מהפלטפורמה של ג'אמפ עבור חברות אופנה אחרות. הרעיון להפוך את ג'אמפ לפלטפורמה לעוד חברות לא צלח, כי החברות שהוא רצה לקנות לא רצו להימכר".

לאחר הפיטורים של איילון מניהול ג'אמפ נכנס אריאל חייט לחברה כמנכ"ל מלווה וכדירקטור מטעם המשביר. "בשלב זה נכנסה לתמונה ml ובסביבות אוגוסט 2008 ניסיתי למכור לבעלים אבי מלכה את החלק שלי. רמי כעס והגיש הצעה נגדית לרכישת 50% ממניות ג'אמפ שעדיין היו בידי בסכום של כ־10 מיליון שקל".

קופיץ טוען כי מרגע שנכנס חייט לתפקיד מנכ"ל ג'אמפ, הוא לקח לידיו את כל ניהול החברה, "כך שאי אפשר לטעון שאני עשיתי משהו בלי שהם ידעו עליו. בעצם ויתרתי על זכויות החתימה בחברה". לדברי קופיץ, "ההסכם היה ברור. כאשר נהפך חייט למנכ"ל יחיד של החברה, לי היה אסור להתערב. בשלב הזה אירית כבר צברה הפסדים ולג'אמפ היתה תוכנית הבראה. חייט הוביל את זה ולי היה אסור להתערב. המוטו שלהם היה שמנחם קופיץ מפריע והוא צריך לשבת בבית. אז היום הוא מתלונן שאני משתזף בחוף?.

"המשביר לא עמד במלוא ההסכם לקניית 50% הנותרים ממניות החברה שהיו ברשותי", טוען קופיץ. "לכן פנינו לבורר המוסכם, עו"ד רובי בכר, מבכירי הפרקליטים בישראל. בינואר 2009 קבע הבורר שההסכם תקף.

"למרות פסק הבורר המשביר הגישה בקשה לביטולו בבית המשפט, ששב ואישר את פסק הבורר. אני מקווה שעכשיו המשביר תכבד את החלטת בית המשפט".

בזמן שהתנהלה בוררות, היתה אמורה ג'אמפ לשחרר סחורה מהמכס לעונת החורף הקודמת, אך זו נשארה תקועה במכס. "הגיעו סחורות במאות אלפי דולרים אבל לא שילמו על שחרורן. הבנקים צמצמו לנו את האשראים וכך הסחורה נשארה במכס ונוצר מחסור בחנויות. פה נולדה הבעיה הגדולה של ג'אמפ".

ניסית ללבן את העניין עם שביט? היה לכם אינטרס משותף שהחברה תצליח.

מנחם קופיץ. "ניסיתי, אבל לא הגענו להסכמות", צילום:  אוראל כהן מנחם קופיץ. "ניסיתי, אבל לא הגענו להסכמות" | צילום: אוראל כהן מנחם קופיץ. "ניסיתי, אבל לא הגענו להסכמות", צילום:  אוראל כהן

החברה נכנסה להפסדים עצומים והמכירות ירדו ב־50%. רק בינואר התחילו לשחרר סחורה חורפית, אבל אז כבר היה סוף עונה. זה היה סיפור של אגו. הרגשתי שהורגים לי את הבייבי.

"הכל נעשה באגרסיביות ובצורה לא שקולה ולא מתאימה לבעל חברת ענק. אמרתי לו, 'הרסת את המפעל וזו לא אשמתי'. אפשר היה להבריא את העסק. הרגשתי שאני רוצה לצאת בזמן, אבל זה כמו אמא מול התינוק שלה במשפט שלמה. רציתי שג'אמפ תמשיך להתקיים גם אם תימכר לאבי מלכה. לא רציתי שתימחק. הבנתי שאני לא יכול להמשיך עם שביט ועשיתי אקזיט נמוך יחסית, אף ששווי החברה היה יותר מ־31 מיליון שקל".

קופיץ טוען שלשביט היתה בקרה על כל מה שהתרחש בחברה עוד לפני שרכש אותה. לדבריו, שביט בדק את מצבה הכספי באמצעות חברה חיצונית, שלה שילם 120 אלף שקל. "כאשר ישבתי בבית מחוסר מעש, החברה קרסה. איך עושים זאת? זו עבודה למחקר באוניברסיטה. כיום הוא טוען שלא ידע מה מצב החברה".

מה אתה עושה כיום?

"אני עוסק בתחביביי. ברגע שאקבל את כספי ויהיו לי האמצעים, יש לי תוכניות לעתיד. אני צריך לשנות פאזה, אין לי כוונה להקים חברה בתחום האופנה".

מתי הפסקת לקבל משכורת?

"בספטמבר 2008. רמי אמר שאשב בבית ואקבל משכורת, אך שלא אתערב בניהול. המשביר חייב לי יותר מ־10 מיליון שקל".

אתה חושב שתקבל את הכסף?

"אני בטוח. בהתנהלות שונה של המשביר, היה מצבה של ג'אמפ היום שונה לחלוטין. הערצתי את שביט, האמנתי בו והלכתי איתו כסומא. זו היתה הטעות שלי".

 

תגובת אריאל חייט, מנכ"ל ג'אמפ:

 

  • מרבית הטענות של מנחם קופיץ הן בבחינת הקוזק הנגזל. אם הניהול של ג'אמפ טרם כניסת המשביר היה כה איכותי, והחברה שגשגה, כיצד זה שהיא לא יכלה לממן את רכישת אירית? הרי טרם כניסת המשביר לג'אמפ ניהלה זו מגעים למכירתה שלא עלו יפה, וכן כשלה בניסיון הנפקה.

  • הרעיון של המשביר היה הזרמה של 22 מליון שקל להון של ג'אמפ כדי לשפר את איתנותה הפיננסית ולאפשר פיתוח ושיפוץ חנויות.

  • רכישת אירית היתה טעות. המשביר קיבלה את טיעוניו של קופיץ כי רכישת אירית היא הזדמנות חד פעמית. בפועל, נכשל קופיץ בהבנת הדנ"א של המותג אירית והעניק מעט מאוד מרווח תמרון למנהלות הרשת.

  • באפריל 2008, שישה חודשים בלבד לאחר העברת 22 מיליון השקלים, העבירה ג'אמפ כ־15 מיליון לאירית, תחת הנהגתו של קופיץ.

  • לאור הבנה כי רכישת אירית גוררת את ג'אמפ לחדלות פירעון, הוחלט לנסות ולמכור את החברה כמעט בכל מחיר. הבעיה היתה חוסר היכולת של קופיץ והמערכת של ג'אמפ לנהל מותג כמו אירית. זו הסיבה המרכזית להתגדות המשביר למיזוג תפעולי, שהיה בחזקת עזרה ראשונה לגוסס.

  • במאי 2008 הבין קופיץ את הטעות ברכישת אירית והחליט למכור את חלקו בחברה לכל דורש, במחיר מימוש נמוך, ובכך לגרום לשותפו החדש הפסד ניכר ולזנוח את עובדיו.

  • קופיץ ניהל את החברה בצורה בלתי תקינה והדברים יתבהרו בקרוב בבית המשפט. המשביר הפסיד תוך פחות משנתיים 30 מיליון שקל ונשאר להתמודד עם החובות.

  • לא לחינם מציין קופיץ בכתבה נתונים משנת 2006. ב־2007 הפסידה ג'אמפ תחת ניהולו כ־5.9 מליון שקל, ובחודשים שבהם ניהל אותה ב־2008 היא הפסידה כ־7 מיליון שקל. תחילת הסוף של ג'אמפ ואירית מקורה בתקופה זו.

תגיות

21 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

21.
מכתב תודה למנחם
אני מכירה את רשת האופנה גאמפ כארבעים שנה, ממש מהיוסדה עוד כשחנות המפעל היתה בתוך המתפרה. תמידדדדדדד התקבלו שם הלקוחות על ידי מנחם בסבר פנים יפות ותמיד מצאתי שם את מבוקשי באיכות נהדרת ובמחירים נוחים. ככל שהתבגרתי מצאתי שאתם מיצרים אופנה שמתאימה לכל גיל ולכל מידה. אני מקווה שבסופו של תהליך תמצא מנחם את הדרך ליצר ללקוחותיך את שאהבו.
אריאלי דבורה , בית דגן  |  28.12.11
19.
התנהלות כושלת
מנחם קופיץ שכח לציין כי גם חייט התגלה "כבלון נפוח" . אנשי שלומו של שביט לא השכילו לנצל את חוזק המותג ומעמדו בשוק האופנה . הם ניפחו את המערכת באנשי שלומם ועם משכורות עתק , זילזלו בקופיץ והתייחסו אליו בצורה מחפירה. כל זה נבע מניסיון לנפח ולטפח אגו מנופח, של רמי שביט כמובן . וכל זה על גבם של עהעובדים .
אאא , מרכז  |  24.09.09
18.
תגובה ל8
"שמעון" היקר מתגובה 8, בית המשפט חייב גם חייב את המשביר למלא אחר פסק הבורר. המשמעויות ברורות ואין לזה שום קשר להקפאת ההליכים (שהמשביר ברוב תבונתה העסקית יצרה). המשביר אינה בהקפאת הליכים ולכן את חובותיה עליה לשלם. החיובים הם אכן של המשביר ולא של רמי פרסונאלית - שהרי מדובר בחברה בע"מ. רמי יהנה רק מזכויות היוצרים על המהלך וכנראה גם ממוניטין משודרג.  ומי באמת נפגע - העובדים (אם כי לפחות יקבלו את מלוא פיצוייהם) וכמו שכבר נכתב פה - בעיקר הזכיינים וגם הספקים שרמי השאיר אותם עם חובות אדירים ויקבלו אולי 30% מהם. עצוב.
ענת  |  23.09.09
לכל התגובות