שנה למשבר הפיננסי: קפיצה ענקית לגלובליזציה?

בקיץ הזה צוין יום השנה ה-40 לצעד הראשון של האסטרונאוט ניל ארמסטרונג על הירח. ב-21 ביולי, 1969, הוא תבע את הביטוי, "זה הוא צעד קטן לאדם וצעד גדול לאנושות".

דיונים של שעות על גבי שעות נערכו בעניין שינוי אות אחת קטנה מפני שהיוותה ניגוד דקדוקי. ארמסטרונג אמר שהוא מקווה כי ההיסטוריה תאפשר לו קצת מרחב תמרון ובדיקות נוספות של העניין מראות כי יכול להיות שהייתה הפרעה בקשר במהלך פסיעתו ההיסטורית.

אני מזכיר את המסע בן השעתיים וחצי הזה לאדמת הירח מפני שכיום מתקיים דיון אינטלקטואלי נמרץ בשאלה האם המשבר הפיננסי בשנה האחרונה ישנה באופן יסודי את גישתנו לעסקים או יהיה בבחינת הפרעה בדרך לגלובליזציה.

במהלך החודש הנוכחי, כמעט כל אספקט של המשבר נידון שוב כדי להבין איפה היינו ואיזה צעדים רגולטורים אמורים לצוץ מוועדת ה-ג'י 20 בפיטסבורג. אך אולי אנחנו מחמיצים את התמונה הגדולה. האזנתי לאסטרונאוטים המספרים על בבואתו המרגשת של כדור הארץ ממבט מהחלל.

נאמר לי שהפרספקטיבה של האדם משתנה באופן דרמטי אחרי חוויה כזאת ואולי זה מה שאנחנו צריכים לעשות בעצמנו כעת; לא להסתכל על מה שקרה בשנה האחרונה או על העשור שהוביל לבועת הנכסים, אלא על הפזל הגלובלי שחלקיו מתחברים.

המוחות החכמים עושים את שניהם, מביטים אחורה וקדימה. כל שנה אני מבלה ימים אחדים בהרי האלפים עם קבוצה של תעשיינים ואנשי עסקים גרמנים כדי לעשות קצת סדר בעולמנו כיום. בשנה שעברה, התקיימו השיחות יומיים לפני נפילת ליהמן ברדרס. חזרתי להביט במה שנאמר אז והניתוח היה מדויק להפליא.

הקהילה העסקית הייתה עדה להצלה של הבנקים מקריסה בשיעור שלא ראינו קודם, עוד רגולציות של מכשירים פיננסיים על-ידי בנקים מרכזיים שהפכו לחוקים גלובליים ולבסוף ניסיון לסלק את המדופים של העולם. קצת קשה לשלוט בפעולה האחרונה אחרי דוגמאות ידועות מן הזמן האחרון של אנרון, וורלדקום וטייקו.

המציאות היא כזו שאף אחד מעולם לא חלם על גירעון של 1.5 טריליון דולר בארה"ב שוושינגטון תגרור אחריה כמו כדור ושרשרת במשך שנים על גבי שנים. אירופה וארה"ב, בדומה לעשור האבוד של יפן בשנות ה-90, לומדות שקיימות השלכות לטווח ארוך של שוק פיננסי כזה על המערכת.

הבנק ג'יי.פי. מורגן צ'ייס פרסם מחקר העוסק בהורדה משמעותית של ההחזר הקלאסי על הון עצמי עבור בנקים מ-15% ל-11% עם דרישות הון גבוהות יותר ורגולציות מחמירות יותר. ללא ספק, יישארו הבנקים תחת זכוכית מגדלת.

מנהל הכספים של סימנס, ג'ו קייזר, מציע משהו קצת שונה. עם יותר מ-400 אלף עובדים ברחבי העולם ואחרי התאוששות ממשבר אישי בסימנס הקשור בנהלי ציות ועמלות ב-2006, קייזר רואה במשבר זה את הצעד הגדול הבא לקראת גלובליזציה.

בעוד המערב חי על זמן וכסף שאול, כלכלות המזרח התאפסו על עצמן מהר. רבים ניסו להסגיר את ההפרדה של המערב מהמזרח אבל עם הצמיחה המגוונת שאנו עדים לה כיום, אי אפשר שלא להאמין במטרה הגבוהה יותר של הפרדה והצעידה הגדולה יותר לקראת גלובליזציה נוספת.

שמונה, חמש וחמש, אלה שיעורי הצמיחה באחוזים הצפויים בסין, הודו ואינדונזיה ל-2009 וראש ממשלת אינדונזיה וון ג'יאבאו בטוח שתוכנית התמריצים שלו בסך 9 טריליון דולר תתחזק את ההתרחבות הזאת עד 2015. נפט בטווח מחיר של 70-60 דולר אמור לספק שיעור צמיחה גבוה מהממוצע עבור המזרח התיכון. גם סין וגם המזרח התיכון נותרים תלויים באירופה ובארה"ב לצמיחה אבל בוודאי פחות מאשר קודם.

הצעד הגדול הבא בגלובליזציה עבור חברות תעשיות גדולות הוא ללכת בעקבות ההזדמנות. ג'נרל אלקטריק, לדוגמה, סגרה לאחרונה עסקה בסך 2.5 מיליארד דולר לבניית תחנות כוח בכווית. סימנס הבטיחה חוזה בסדר גודל דומה לתפעול מים וחשמל בערב הסעודית לפני כמה שנים.

זה אולי מרגיש כאילו כולנו קפצנו מהצוק בספטמבר 2008 כשנאלצנו לשאול את עצמנו האם הבנק שלנו בטוח. במקום להחזיר את מחוגי השעון לאחור בשנה, בואו נשאב השראה ממייג'ור ג'נרל ארמסטרונג ומלותיו ההיסטוריות לפני ארבעה עשורים.

הכותב הוא מגיש התכנית Market Place Middle East , המשודרת מדי יום שישי ב-CNN