אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
במת כלכליסט: החשדות נעלמו? צילום: מאיר אזולאי

במת כלכליסט: החשדות נעלמו?

האם האמריקאים מוכנים ורוצים ממשלה דומיננטית בכלכלה, בדומה לארצות צפון אירופה או מערב אירופה? כנראה שלא

22.09.2009, 07:40 | אביה ספיבק

בסיכומי השנה יש שטענו כי ההתייחסות לתפקיד הממשלה במשק תשתנה באופן רדיקלי בזכות הצלחתה בהתגברות על המשבר הכלכלי. הנה, טענו הפרשנים, הוכח כי אי אפשר בלי הממשלה: כאשר הממשל האמריקאי נמנע מלהציל את בנק ההשקעות ליהמן, התרסק האמון במערכת הפיננסית. הלקח נלמד ומיד אחרי כן חולצו חברות הענק AIG, סיטיגרופ, בנק אוף אמריקה וגם ג'נרל מוטורס.

מאות רבות של מיליארדים נשפכו על המשק האמריקאי (וסכומים דומים בשאר העולם), והאמון חזר. לפי גרסה זו, הלקח שנלמד יגרום לשינוי אידיאולוגי: תהיה חזרה לקיינס שהטיף למעורבות ממשלתית ולאי־הסתמכות על שוקי ההון.

שינוי אידיאולוגי לא מובטח

ייתכן. אולם יש סימנים רבים לכך ששינוי אידיאולוגי כזה אינו מובטח כלל וכלל. בצד הפיננסי יהיה כנראה שינוי מסוים, כי המשבר הוכיח שוב שאין מערכת פיננסית יציבה שהממשלה לא עומדת מאחוריה. הרי מערכת הבנקים היא באופן מהותי לא יציבה - אם כל הציבור מנסה למשוך ממנה את כספו אז היא נופלת. ולכן צריך ביטוח ממשלתי לפיקדונות. ביטוח כזה קיים - באופן פורמלי או לא פורמלי (בישראל הביטוח אינו פורמלי, אבל הוא הופעל בכל פעם כשבנק קרס) - במדינות רבות כאחד מלקחי המשבר של 1929.

המשבר הנוכחי חמור פחות מזה של 1929, בין השאר בזכות ביטוח הפיקדונות בבנקים. מה שהוכח במשבר האחרון הוא, שהממשלה חייבת לעמוד מאחורי כל הגופים הפיננסיים ולא רק מאחורי הבנקים - הרי AIG היא חברת ביטוח, ולא בנק - כי כל הגופים שלובים זה בזה באופן הדוק ביותר.

סגירת חורים בפיקוח על מוסדות פיננסיים עדיין אינה משנה את ההתייחסות הכוללת לתפקיד הממשלה. האם האמריקאים מוכנים ורוצים ממשלה דומיננטית בכלכלה, בדומה לארצות צפון אירופה או מערב אירופה? כנראה שלא. בפועל, הממשלה מאוד פעילה במשק: הוצאות הממשלה (הפדרלית) מהוות 26% מהתוצר, והן הגבוהות ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.

הממשלה היא הבעלים של 60% מג'נרל מוטורס וכמעט 80% מענק הביטוח AIG, אבל היא בעלים בעל כורחו, שאינו מעוניין לנהל את החברות ורוצה למכור אותן ברגע שיוכל. כך, למשל, צוות ממשלתי שפיקח על הרפורמות ב־GM יצא לחופשה בקיץ האחרון ומעולם לא שב לעבודה. המנכ"ל והיו"ר החדש של AIG אומר על הבעלים שלו שהם מטורפים, ומודיע שהוא לא ימכור נכסים של החברה במכירת חיסול, למרות לחצים של האוצר והפדרל ריזרב להתחיל להחזיר חלק מהסיוע הממשלתי של 180 מיליארד דולר שחברתו קיבלה. ואין מי שקורא את המנכ"ל לסדר.

יחס אנגלו־סקסי של חשדנות וחוסר אמון

חולשת הממשלה נובעת מהיחס האנגלו־סקסי הבסיסי כלפיה, שהוא של חשדנות וחוסר אמון. זהו עניין כלל תרבותי. כך בסדרות הטלוויזיה ובסרטים, סוכן ה־FBI לעולם לא יעזור לגיבור, אלא הגיבור צריך להילחם גם בפושעים וגם בממשלה. באנגליה פותר הפשעים הגאון הוא בלש פרטי – שרלוק הולמס – שעושה חוכא ואטלולא מהמפקח לסטרייד מהסקוטלנד יארד הממשלתי. לעומת זאת, בצרפת הפותר הגאון הוא שוטר, המפקח מייגרה.

האם המשבר יביא לשינוי בתרבות הזו? באופן פרדוקסלי, דווקא ההצלחה המהירה של הממשלה היא שתאפשר לסנטימנט האנטי־ממשלתי לשרוד ולשגשג. המשבר של 1929 הצליח לגרום לשינויים מבניים עמוקים דווקא בגלל שהיה עמוק מאוד (25% אבטלה) וממושך (עד 1939). ומה עם ההצלחה ביציאה מהמשבר? כאן יש לצפות לוויכוח עז לגבי מה שקרה, כשמתנגדי הממשלה הגדולה יביאו טיעונים המוכיחים שלולא הצעדים הממשלתיים, המיתון היה נגמר עוד קודם. הרי אפילו במדעים המדויקים יש ויכוחים שמתמשכים עשרות שנים על נושאי יסוד, וכלכלה עדיין שייכת למדעי החברה ולא למדעי הטבע.

הכותב הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטת בן־גוריון, עמית בכיר במכון ון ליר בירושלים ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
התגובה הקודמת המשך חשוב למאמר מצוין
למאמר חסרה היתה רק דוגמא איך ניתן לנצל את הצלחות הממשלות בריסון המשבר בכדי לתקוף את מעורבות הממשלה במשק. והנה בא כותב התגובה הקודמת ונתן לנו את הדוגמא. השיטה היא מלל רב הנשמע מקצועי אך ללא תוכן ממשי, הצגת בעלי הסמכות והידע הבכירים ביותר כבורים (בעילום שם כמובן) - השיטה הידועה של עמידה על הרגליים הקדמיות והתזת חול לעיניים ברגליים האחוריות. זה תמיד עובד מצוין.
דוד , ירושליים  |  27.09.09
1.
מדהים איך הכותב תמיד מצליח לראות את המציאות עקום
זה בגלל שהרקדן עקום או כי משלמים לו לא להבין ולזרוע דיס-אינפורמציה? הממשלה היא הסיבה שמערכת הבנקאות היא לא יציבה. למה צריך fractional reserve? התשובה- לא צריך! שהבנקים יחזיקו 100% מהפקדונות במזומן ורק מה שהלוו לבנקים הם יוכלו להלוות הלאה. זה הסיבה לאי יציבות זו המדינה והחוקים שלה. הלאה, ריבית. למישהו נראה שהשוק החופשי יוצר תנודות? מה אתה חושב? שאפשר לשים קומיסר סובייטי על המחיר הכי חשוב בכלכלה (ריבית) ושלא יווצרו עודפים או חוסרים? אם היו מקבעים את המחיר של העגבניות ל 5 ש"ח, מיד היו נוצרים עודפים\חוסרים והיינו יודעים למה. למה כשמדובר בריבית אף אחד לא יוצא לעשות את ההקשר הזה??? איך אפשר לנהל "מדיניות מוניטרית" ועוד אח"כ להפיל את המשבר על השוק החופשי??? אין גבול לבושה? הלאה, ביטוח פקדונות. אחרי שהסתרת את הסיבה האמיתית לביטוח פקדונות (והיא שהממשלה נותנת לבנקים רשות, בניגוד לכל ענף תעשיה אחר, להחזיק רק 10%+\- מהכסף שמופקד אצלם במזומן ואת השאר להלוות - כלומר להכפיל את כמות הכסף בשוק פי 10) אתה גם לא מבין את ההשפעות של הביטוח הזה. אם יש ביטוח פקדונות אז מבחינת הלקוח, המפקיד, הסיכון בכל הבנקים זהה. בנק שמנוהל גרוע והוא בסכנת קריסה שווה ואף עדיף על בנק יציב שמנוהל טוב (הבנק הגרוע יציע ריבית גבוהה כדי למשוך לקוחות - וגם יש נתונים אמפיריים על זה מהמשבר האחרון). אם אתה יוצר שוויון מדומה בין הבנקים עקב התערבות ממשלתית ויוצר למעשה קרטל בין הבנקים (אין להם סיבה להתחרות אחד בשני - ויש עוד הרבה סיבות לאי התחרות, כולן נוצרו על ידי הממשלה). אתה לא נותן לבנקים הגרועים לצאת מהשוק ולפשוט רגל ומנציח את המצב הקיים, מונע שיפור ומגביר לקיחת סיכונים. אחר כך תאשים את "תאוות הבצע" של הבנקאים ואיזשהו "טירוף" שאחז בכולם דווקא ב 2002-2006. בחוסר ההבנה וחוסר היכולת ללמוד הפכתם את הכלכלה למקצוע פגאני ועלוב. הממשלה לא יכולה לעזור במשברים, היא יכולה רק לקלקל עוד יותר. הממשלה היא זו שהביאה עלינו את המשבר כשיצרה כסף מנייר כדי לממן את האינפלציה והבזבוזים שלה ושמה קומיסר סובייטי שישלוט על המחיר הכי חשוב בכלכלה (ריבית) ואח"כ עוד מאשימה את השוק החופשי. תתעוררו!!!!
גלעד  |  22.09.09