דו"ח טכנולוגי: פייסבוק מוציאה מהארון

בפייסבוק, הארון שקוף

פרויקט של סטודנטים ב-MIT מעורר סערה ברשת: קרטר ג'רינגאן וברהאם מיסטרי יצרו תוכנה פשוטה למדי, שעד כה הצליחה לזהות בדיוק של 100% אם גבר הוא הומוסקסואל על סמך רשימת החברים שלו בפייסבוק. השניים בדקו 947 פרופילים בפייסבוק, וזיהו עשרה מתוך עשרה גברים שהיו ידועים להם כהומוסקסואלים, אף שהללו לא הצהירו על נטייתם המינית באתר.

מדובר ב-Gaydar מוגבל יחסית – הוא לא מזהה לסביות – אבל אחד המדויקים ביותר שנוצרו עד כה. הוא מתבסס על ההנחה, שהתבררה כבעלת תקפות סטטיסטית, שלהומואים יש יותר חברים הומואים מאשר לסטרייטים. המשמעות היא שאם אתה הומו בארון, פייסבוק היא מבחינתך ארון שקוף מאוד. ברירת המחדל של הגדרות הפרטיות בפייסבוק קובעת שאין צורך להיות "חבר" שלך כדי לקבל גישה לרשימת ה"חברים" שלך. חלק ניכר מהם מצהיר בגלוי על נטייתם המינית. מכאן ועד חשיפת סודותיך האישיים, הדרך קצרה.

סביר להניח שיש לניסוי הזה השלכות על תפיסת הפרטיות, במיוחד זו של פייסבוק. הפרופסור של השניים, האל אייבלסון, אמר שהמחקר "מושך את הקרקע מתחת התפיסה שהמטרה היא לתת לך שליטה על המידע שלך – משום שאין לך שליטה כזו". כלומר, גם אם אתה שומר על פרטיותך-שלך, העובדה שאנשים אחרים אינם עושים זאת עשויה לחשוף מידע פרטי שלך.

ניסוי אחר הוכיח שבאמצעות מידע על הסביבה של אדם ברשת חברתית (או אף רשת חברתית למחצה), אפשר להשיג מידע מסוים עליו. למשל, לנחש את מקום מגוריו של משתמש פליקר או את המגדר של משתמשת פייסבוק. בקצרה, השתתפות ברשת חברתית כרוכה בוויתור מסוים על פרטיות.

הלינוקסאים מתבקשים לוותר על החלום

כנס לינוקסקון השנתי הראשון נערך בימים אלה בפורטלנד, אורגון, והחביב בו הוא שהמשתתפים לא מהססים לחרוג מהאופטימיות האוטומטית וההשתבחות העצמית הריקה המקובלת בכנסים מסוג זה, ולהפנות ביקורת חריפה כלפי עצמם.

לינוס טורוואלדז, הפיני שהתחיל את הכל, השליך פצצה לקהל: "לינוקס מנופחת", אמר המייסד, והוא אמר את זה לקהל שזה עתה יצא בקמפיין שגורס שדווקא חלונות היא המנופחת. והוא עוד היה הבחור הנחמד. תפקיד הבחור הרע באמת שייך לבוב סוטור, סגן הנשיא של IBM לענייני לינוקס וקוד פתוח.

סוטור הרשה לעצמו לנפץ את האשליה הקיומית החביבה על לינוקסאים: שלינוקס תוכל יום אחד להתחרות בחלונות כפלטפורמה למחשב שולחני. זה לא יקרה, הוא אמר, משום שרוב האנשים לא רוצים הרבה מהמחשב: רק שיעבוד מספיק טוב כדי שיוכלו לבצע את מלאכתם ולחזור הביתה. רוב המשתמשים, בקצרה, לא רואים את הבחירה במערכות הפעלה כבחירה אידיאולוגית – וכאדישים אידיאולוגית, הם הולכים עם הזרם (המרירים יאמרו: העדר), ויתקינו חלונות.

סוטור לא חושב שחלונות היא מערכת טובה – רק טובה מספיק. הוא סבור שלינוקס טובה ממנה, ושיתרונן של מיקרוסופט ואפל נובע "מכך שיש להן קצת יותר כסף", בלשון המעטה, כמו גם נתח שוק ו"נתח תפיסתי". בקצרה, לדבריו, תחרות ישירה עם מיקרוסופט על תפקיד מערכת ההפעלה המובילה יהיה "רחוב ללא מוצא". השאלה היא מה לינוקס רוצה להיות כשתהיה גדולה, וכשתצא מתקופת הנער המתבגר שלה, ולשאלה הזו עדיין אין תשובה חד משמעית.

ואם סוטור היה צריך חיזוק, הוא קיבל אותו מהדו"ח השנתי של Interbrand, אז נעבור אליו.

למרות הכל, מיקרוסופט מובילה

מדי שנה, מפרסמת חברת Interbrand את הדו"ח שלה על 100 המותגים המובילים בעולם. ב-2009, כמו ב-2008, נמצאת מיקרוסופט במקום השלישי בדו"ח, כשרק קוקה קולה ו-IBM עוקפים אותה. ככזו, היא חברת התוכנה המובילה בעולם, אם כי שווי השוק שלה נפל, להערכת אינטרברנד, ב-4%.

הדו"ח של אינטרברנד ממחיש את עומק הפער בין הציבור הכללי ובין השיח של מביני-הטכנולוגיה, שהוא במידה רבה תיבת תהודה סגורה. במקום החמישי ברשימה נמצאת נוקיה, שלאורך כל השנה שמענו מהבלוגוספירה הטכנולוגית עד כמה היא נחלת העבר. גוגל נמצאת במקום השביעי – עלייה מהמקום העשירי, ושווי השוק שלה רשם עלייה מרשימה ביותר של 25% – וחביבת מביני-העניין אפל הצליחה במאמץ לטפס למקום ה-20 (מהמקום ה-24 ב-2008, עליה של 12% בשווי השוק).

למיקרוסופט ולנוקיה היתה שנה רעה למדי. לאפל היתה שנת יח"צ מוצלחת למדי, שהתבטאה גם במכירות. אבל צריך להוציא מדי פעם את הראש מתיבת התהודה, ולראות שרוב המשתמשים – משתמשים, ולא מתכנתים או בעלי טורים – די מרוצים ממוצרי נוקיה ומיקרוסופט, גוגל משפיעה עליהם פחות, והם שמעו על אפל, אבל לא רכשו את מוצריה, כנראה בגלל המחיר.

המשטר הסיני מצנזר, שוב

שבועות ספורים לאחר שהדיקטטורה הגדולה בעולם, סין, נסוגה מכוונתה לאלץ את כל מוכרי המחשבים ברודנות לספק אותם ללקוח כשהם עמוסים בתוכנת צנזורה – "סכר ירוק" – היא מנסה להחדיר את הצנזורה דרך הדלת האחורית, היינו ספק הרשת.

התוכנית החדשה, המכונה "מגן כחול", היא תוכנת צנזורה שכל ספקיות הרשת בסין אמורות להתקין, והיא נחשבת – בעיני ארגון "עיתונאים ללא גבולות", על כל פנים – כמגבילה אף יותר מקודמתה. כרגיל, במסווה של מלחמה בפורנוגרפיה ופגיעה בנפש הסינית הטהורה, המשטר גם חוסם אתרים שמכילים מידע שהוא מוצא לא נוח. אותה השיטה עצמה (הסוואת המאבק במידע מסוכן כמאבק בפורנוגרפיה) מופעלת בישראל – עד כה לא בהצלחה – על ידי המפלגות החרדיות.

"עיתונאים ללא גבולות" מציין שתוכנית "סכר ירוק" עוררה כל כך הרבה רעש, שהמשטר נסוג ממנה. הוא מקווה להקים זעקה דומה בקשר ל"מגן כחול". קשה להאמין שזה יקרה, מהסיבה העגומה ש"סכר ירוק" היה פלישה חדה לתחומו של המשתמש והותקן על מחשבו, בעוד שכל העולם וכלבו כבר התרגל לקיומה של "חומת האש הגדולה", ומותגים מערביים נערצים ואידיאולוגיים-לכאורה – גוגל ואפל – משתפים איתו פעולה בשתיקה.

קצרצרים

קרול בארץ ממשיכה להתנער ממורשת מנכ"ל יאהו הקודם, ג'רי יאנג: לאחר שאמרה שבמקומו היא היתה מקבלת את הצעת הרכישה של מיקרוסופט ללא היסוס, כעת אומרים שורה של מקורות שהיא מציעה למכירה את שירות המייל Zimbra, שיאהו הטביעה בו 350 מיליון דולר ב-2007.

המלחמה בין אפל לגוגל סביב אפליקציית Google Voice הגיעה בסוף השבוע לשיאים חדשים, כשגוגל מאשימה ישירות את אפל בשקר. הבלוג The Joy of Tech בא לעזרת הפאנבוי הנבוך, ומגיש לו תרשים זרימה ל"אמיתותיות" (truthiness, במקור) של אפל. ברירת המחדל של הטבלה, כמובן, היא שאפל לא יכולה לשקר.

הנה עוד מחקר שצריך לקבל פרס איגנובל (שמיועד ל"מחקרים שאי אפשר לחזור עליהם, וגם לא כדאי"): מכון הלסינקי לטכנולוגיית מידע מצא שרוב המידע שחולקים מיקרו-בלוגרים עם העולם משעמם וספק אם הוא מעניין אפילו אותם. המחקר סובל, עם זאת, מחיסרון קטלני: הוא נשען על Jaiku, פלטפורמת מיקרו-בלוגינג שנרכשה על ידי גוגל וכמו בהרבה מקרים דומים נכנסה מיד לקומה, ואיננו מתייחס כלל לטוויטר.

במסגרת המטמורפוזה של מולדת החירות האישית לממלכה המנוטרת, רוצה הסוכנות להגנת הסביבה של בריטניה לקבל את אותן הסמכויות שיש לשירות הביון הנגדי והמלחמה בטרור של הממלכה, MI5. היא פנתה לבית המשפט בדרישה לקבל סמכויות לחדירה לשטח פרטי ולהאזנה לטלפונים. בסוכנות אמרו שמדובר ב"כלי יעיל מאוד".

עוד תביעה כנגד גוגל, בדרישה לחשוף משתמש: עובד של בנק Rocky Mountain בוויומינג רצה לשלוח פרטים חסויים מאוד של הבנק ללקוח, טעה בהקלדה ושלח אותם בטעות לחשבון הג'ימייל של מישהו אחר. הלז לא ענה למיילים היסטריים מהבנק שדרשו ממנו ליצור איתם קשר מיידי. עכשיו תובע הבנק מגוגל להסגיר את זהותו של האיש. לא ברור, אגב, אם מדובר בחשבון פעיל או מת.  

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
•  ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"