צילום: סיון פרג'
האם בנק הפועלים יחזור למגרש הריאלי?
הבנקים מחפשים את דרכם בעולם הפיננסי המתאושש מהמשבר עם דרישות הולכות ומחמירות לחיזוק ההון וניהול סיכונים. על רקע ירידת האטרקטיביות של רכישת בנקים זרים, האם בנק הפועלים ישקיע בתאגידים ריאליים?
דירקטוריון בנק הפועלים מקיים בימים אלה דיונים על התוכנית האסטרטגית החדשה של הבנק. שני הראשים החדשים של
הבנק, היו"ר יאיר סרוסי והמנכ"ל ציון קינן, שמים את כל האפשרויות על השולחן. אתמול קיים הדירקטוריון ישיבה נוספת בנושא, כשהדיונים עתידים לתפוס תאוצה לקראת סוף השנה - אז גם יידרשו חברי הדירקטוריון לסוגיית מדיניות ההשקעות הריאליות של הבנק.
ההשקעות של בנקים בתאגידים ריאליים יכולות להוות מנוע רווחים נוסף, במיוחד אם בוחנים את הסוגיה לאור הניסיון של בנק לאומי. 1.7 מיליארד שקל - זוהי התרומה המצרפית של האחזקות הריאליות של בנק לאומי לרווחיו מאז תחילת העשור. תרומה זו מהווה יותר מ־10% מהרווח הנקי המצרפי של הבנק בתקופה זו. תרומת האחזקות הריאליות הורגשה
במיוחד ב־2008: ללא הרווח שיצרו החברות הכלולות - 250 מיליון שקל, בעיקר עקב הביצועים המצוינים של החברה לישראל, שלאומי מחזיק ב־18% ממניותיה - הבנק היה מסיים את השנה שעברה בהפסד ולא ברווח של 92 מיליון שקל.
מדיניות האחזקות הריאליות כפעילות מרכזית של בנק לאומי, שמתבצעת דרך לאומי פרטנרס בראשות אבי זלדמן, נקבעה בבנק בתחילת שנות התשעים. יו"ר הבנק איתן רף ומנכ"לית הבנק גליה מאור שומרים עליה, מאז נכנסו לתפקידם ב־1995. הבנק מבקש להשיג, באמצעות ההשקעות הריאליות שלו (ראה תרשים אחזקות מרכזיות), שני דברים: פיזור של השימוש במקורות והיחשפות לרמת תשואות גבוהה יותר מזו שאפשר לקבל בפעילות הבנקאית הקלאסית.
בניגוד למדיניות האחזקות הריאליות של לאומי, בבנקים אחרים יש דעות אחרות. מנכ"ל בנק מזרחי טפחות אלי יונס מאמין – עוד מימיו כמנכ"ל בנק הפועלים בתחילת העשור הנוכחי - כי בנק צריך לעסוק בפעילות הבנקאית שאותה הוא מבין ושאותה הוא יודע לעשות. גם צבי זיו, ממשיכו של יונס בבנק הפועלים, סבר כי בנק לא צריך להתעסק עם השקעות ריאליות.
ראוי לזכור כי מבין הבנקים, לאומי הוא היחיד שטרם הופרט. כלומר, מאחורי הבנק עומדת מדינת ישראל ולא חברת אחזקות כמו קבוצת אריסון בבנק הפועלים, קבוצת ברונפמן־שראן־ בבנק דיסקונט, האחים עופר ומוזי ורטהיים במזרחי טפחותופיבי של צדיק בינו בבנק הבינלאומי.
האטרקטיביות ירדה
אחרי הטראומה של המשבר, לאילו כיוונים בנק הפועלים יבחר להתפתח? לאחרונה השלימו סרוסי וקינן סבב מינויים בהנהלה הבכירה, שבמסגרתו שמעון גל מבנק מזרחי טפחות מונה לתפקיד ראש החטיבה העסקית ולילך אשר־טופילסקי קודמה לתפקיד ראש החטיבה הקמעונאית. בשבוע שעבר גם הכריז הבנק על פתיחת 25 סניפי עסקים בעלות 25 מיליון שקל - זאת כדי להגדיל את נתח השוק של הבנק במגזר ה־"middle market", שבו נתח השוק שלו נמוך היסטורית בהשוואה לנתח השוק של לאומי.
אם הבנק יבקש לצמוח בשיעורים משמעותיים, הוא יצטרך להרחיב את פעילותו בחו"ל - למרות כוויות העבר. עד 2008 התוכנית האסטרטגית של בנק הפועלים דיברה על גידול בפעילותו הבינלאומית עד לשיעור של 30% מסך פעולות הבנק. בתוכנית האסטרטגית ל־2009, על רקע המשבר הכלכלי, כבר עבר הבנק להתמקדות ב"צמיחה אורגנית" בחו"ל.
בעולם הפיננסי החדש של "היציאה מהמשבר", הבנקים זהירים הרבה יותר - הן בהצהרותיהם והן במעשיהם. הדרישות
לחיזוק ההון ולהקפדה על ניהול סיכונים רק הולכות ומחמירות, ויעדי התשואה להון יורדים בהתאמה. גם האטרקטיביות של רכישת מוסדות בנקאיים זרים ירדה מאוד. אבל גם בפיקוח על הבנקים מבינים, כי בשלב מסוים הבנקים יבקשו היתרים להגדלת פעילותם בחו"ל ואין עמדה עקרונית השוללת התפתחות כזו.
עד שהשווקים יתאוששו והבנקים יחתרו להתפתחות גלובלית מואצת, מה האפשרויות העומדות בפני הבנקים? אין ספק שהבנקים משדרים "חזרה לבסיס" ולבנקאות הקלאסית של הבנק כמתווך פיננסי. עם זאת, יכול להיות שמדיניות ההשקעות הריאליות - שמהווה רגל נוספת לפעילות בנק לאומי - יכולה להתאים גם לבנק גדול כמו הפועלים, שיש לו כיום שתי אחזקות ריאליות מרכזיות: כלל ביטוח ודלק נדל"ן.
"מודל אידיאלי של בנק?"
סמנכ"ל המחקר של כלל פיננסים ברוקראז' יובל בן זאב מסביר את היתרונות והחסרונות של מדיניות ההשקעות הריאליות: "השותפות ברווחים של פעילות ריאלית מאזנת את הרווחיות השוטפת ומקטינה את הסיכונים הנובעים מהפעילות הבנקאית. מצד שני, בנק שרוצה להקטין סיכונים יכול להשקיע בנכסים פחות מסוכנים - אבל לא חייב להיהפך לסוג של חברת אחזקות. הגישה של בנק מזרחי טפחות ושל בנק הפועלים היא התמקדות בבנקאות ואי־חשיפה לעסקים אחרים דרך אחזקות ישירות. התפיסה הזו נראית די הגיונית, אבל גם המדיניות של בנק לאומי הוכיחה את עצמה לאורך השנים".
סמנכ"ל המחקר של לידר שוקי הון אלון גלזר מסכים כי המודל של לאומי הצליח, "אבל האם זהו המודל האידיאלי של בנק? אני לא בטוח. לפעמים יש הזדמנויות שצצות ואז אפשר לבצע רכישה ריאלית, אבל אני לא רואה את היתרון היחסי של בנק בהשקעות ריאליות כאסטרטגיה".
מעט אחזקות, הרבה הגבלות
בעבר הבנקים היו בעצם חברות האחזקה הראשיות של המשק והחזיקו בהרבה מאוד תאגידים ריאליים. עם השנים, בעקבות החקיקה, נפרדו הבנקים ממרבית אחזקותיהם. לפי חוק הבנקאות, אסור לתאגיד בנקאי להחזיק ביותר מ־20%
ממניות תאגיד ריאלי בודד ואסור לו להיות חלק מקבוצת שליטה. נוסף על כך, אסור שסך ההשקעות של תאגיד בנקאי בתאגידים ריאליים יעלה על 15% מהונו. לבנק מותר להשקיע עד 5% נוספים מהונו ובלבד שלא יחזיק בתאגיד אחד ביותר מ־5% ולא תהיה לו זכות למנות דירקטור. לבנק מותר להשקיע עד 5% נוספים מהונו בתאגידים ריאליים זרים שאין להם פעילות עסקית מהותית ומתמשכת בישראל. כמו כן, בנקים לא יכולים להשקיע ביותר מקונגלומרט אחד (חברה העוסקת ביותר משלושה תחומים, כמו למשל החברה לישראל).
סוגיה נוספת הקשורה להחלטה על מדיניות השקעות ריאליות היא הפוטנציאל ליצירת ניגודי עניינים. כך, אותו בנק שמחזיק בנתח מחברה מסוימת יכול למצוא את עצמו נותן לה אשראי לצורך פעילותה השוטפת ואף לקיים איתה הסדרי חוב בשעת מצוקה.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה