אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הנזקקים החדשים

הנזקקים החדשים

המשבר הכלכלי פגע קשות גם בעמותות הצדקה, המהוות גב כלכלי לציבור אדיר, וכעת הן אלה שזקוקות לתמיכה

27.09.2009, 11:29 | הרב אליהו מרציאנו

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בימים אלה את הסקר החברתי אותו ערכה, ממנו עולה כי 21% מהישראלים נאלצים לוותר על קניית מזון, כדי לגמור את החודש.

28% מהישראלים טוענים כי הם חושבים שהם עניים, אך הם לא בטוחים. המשמעות של להיות עני הוא היא הסטטוס הנזיל: אתה לא יודע אם אתה באמת עני או שאתה רק חושב שאתה עני. בלשון נקייה מעדיפים בתקשורת לכנות את הסטטוס "נזקק", כי כשאתה נזקק אף אחד לא יכול לערער על כך. אתה באמת זקוק לעזרה.

כשילד מגיע לבית הספר ללא כריך לארוחת העשר הוא נזקק. כשמשפחה לא יכולה להרשות לעצמה להתיישב לשולחן החג הם נזקקים. אחרים מוותרים על טיפול רפואי, על חימום או קירור ועל ביטוחים. מכרסמים מכאן ומכאן וממה שפחות חשוב.

עמותות הסיוע לנזקקים נפגעו גם הן השנה מהמשבר הכלכלי. אדם כמוני, המועסק בארגון שמושתת בראש ובראשונה על תרומות ועל נדיבות ונתינה, כבר יודע שאגרופו של המשבר יפגע בו ראשון. זו דרכו של עולם - כשקשה לך - הרבה יותר קשה להושיט את היד אל הכיס ולתרום.

האבסורד הוא שדווקא העמותות הללו, שחסרות גב כלכלי יציב, מהוות גב תומך לציבור רחב כל כך, שעבורו המשבר מתדפק כל בוקר על הדלת. ילדים חולים, ילדים בסיכון, נערות ללא בית, קשיי למידה ומשפחות רעבות. כולנו מכירים בערכן ובחשיבותן של עמותות ציבוריות כאלו.

גם אם אין לכם כסף לתרום - אני מאמין שהתרומות הן לא רק בכספים, אלא בערך שווי כספי. בתרומות חפצים, אביזרים ובעשייה בשביל האחר. התרומה הגדולה ביותר היא תשומת לב. בתכנון התקציב השנתי הבא של הארגון - שימו בצד סכום אותו אתם רוצים להעביר הלאה, תחליטו בעצמכם איך, מי ומתי, ותראו שהמשבר פחות חמור כשהוא נישא על גבי כתפיים נוספות פרט לשלכם.

קשה אמנם לתת כשאתה בעצמך מרגיש שהסכומים מצטמצמים והמצב קשה אצל כולם - אבל קשה הרבה יותר לומר "לא" למשפחה שמבקשת אוכל לשבת או סנדביץ' לילד לבית הספר. הייתי מעונין שהמשפחות שאני מדבר עליהן תדענה שאנחנו נלחמים בשבילם, אבל אני בטוח ש-21 האחוזים האלה מעדיפים להכניס עכשיו משהו לבטן במקום לקרוא מאמרים.

הכותב הוא מנכ"ל עמותת קו החסד

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
כאשר 70 אחוז מהאוכלוסיה החרדית בוחר לא לעבוד מה פלא שעמותות הצדקה קורסות
משפחות מרובות ילדים נטולות השכלה כישורים או מקצוע המתפרנסות מקצבאות ביטוח לאומי תשלומי העברה וגמ"חים הופכות את יכולת התמיכה הסוציאלית של המדינה לאפסית. כאשר המדינה לא ממלא את הצרכים פונים לעמותות צדקה וראה זה פלא גם הן לא עומדות בנטל. במקום שהנהגה החרדית תעבוד רביזיה מחשבתית ותשלח את נאמניה לעבוד ולהשכיל היא מעדיפה להשאיר אותם כנועים ורעבים. העיקר ליצור חייץ בינם לבין שאר הציבור החילוני שמפרנס אותם. העיקר לעודד שינאה ולעג למי שמשרת בצבא ומשלם מס אמת. העיקר להמשיך לשלוט ביד חזקה ובזרוע נטויה. העיקר למוטט את המדינה הציונית.
אזרח חופשי , ת"א  |  28.09.09
1.
לחסל את העמותות
הדבר הראשון שמקדמת המדינה הוא עמותות, בעיקר עמותות לנזקקים, להקמת העמותות שתי מטרות האחת התנערותה של הממשלה למלאות את חובתה ולדאוג לכלל אזרחיה ולא רק לעשירים שאת זאת היא עושה מצויין והמטרה השנייה להקמת העמותות היא דאגה צינית לסידור עבודה מכניס לאנשי שלומנו. אני רוצה להזכיר שישנן עמותות שמנהליהן משתכרים עשרות אלפי שקלים לחודש. לפעמים כל התמיכה הממשלתית הולכת לכיסו של המנכל. אילו הממשלות הניאו קפיטליסטיות היו ממלאות את חובתן ולא יותר לא היה צורך לא בעמותות ולא באוכלי החינם. המקורות קיימים, אם העמותות מסוגלות לגייס את התרומות הממשלה מסוגלת אם רק תרצה לגייס הרבה יותר ובצורה מכובדת יותר ההוכחה מצוייה בתקציב המדינה. מדינות דומות בגודלן ובתלג שלהן מנהלות מדיניות רווחה טובה יותר בעשרות ומאות אחוזים מישראל, מספרים שתקציב הבטחון הוא הגורם לעוות הקשה שטויות אם נקח את המדינות הללו ונוסיך את העודף הבטחון התקציבי מתקציב הרווחה ועדיין יש לכל מדינה תקציב לא קטן לצכרי בטחון נווכח שההקצבה לרווחה באותן מדינות גדולה לעין שעור מזו בישראל. נשאלת השאלה לאן מתבזבזים אותם תקציבים שבמדינור אחורות משתמשים בהם ביעילות? התשובה אינה מסובכת הכספים האלה נעלמים לשני אפיקים האחד הוא תעול שיטתי של התקציבים לשכבות המבוססות הנלקחות מהשכבות החלשות והאפיק השני הוא השחיתות שמערערת הן את הרקמה החברתית והן את עצם קיומה של המדינה. את שתי התופעות הללו ניתן ליישם רק אם רוצים.
אריסטו מקיוולי  |  28.09.09