אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השבוע: נפילה חופשית צילום: עמית שעל

השבוע: נפילה חופשית

ביבי משייט בגובה נמוך בסתיו הניו־יורקי, אלי רייפמן נפל לבור עמוק ולבייב נמצא בקרב על חייו, אבל בתנאים של גביר

24.09.2009, 10:22 | תמי ארד

ביבי ושרה, אבו מאזן ואובמה נחתו השבוע בניו יורק. תקופה נהדרת עכשיו במנהטן. הסתיו במיטבו. עלים מצוירים מתלחשים עם הרוח, והארומה שמיתמרת מבתי הקפה בטרייבקה ובצ'לסי מרחיבה נחיריים ולב. אלא שלחבורה שהתכנסה לקראת עצרת האו"ם ובגלל האמביציה של אובמה, לא היו כוונות להתבשם מהסתיו או מהמקומות החמים בעיר.

כמו בסרט ההוליוודי "סתיו בניו יורק", סיפור אהבה טרגי עם ווינונה ריידר וריצ'רד גיר שהוגדר כ"מיותר", כך גם הפסגה המזרח־תיכונית הכפויה גומדה מראש לדרגת הזדמנות צילום, ולא נותר אלא להמתין בריסון לגוויעתה. כמעט כמו שהמתנו למותה הצפוי מראש של שרלוט (ווינונה) - הגיבורה בסרט.

לא צריך להיות נביא כדי לחזות שגם בשנה הבאה נצליח יותר על מדף הסרטים מבפוליטיקה הבינלאומית. עם זאת, להבנתי סרטי לבנון מוצו עד תום, וכעת צפוי תור הזהב של תסריטים על עלייתם ונפילתם של אילי הון - מברנרד מאדוף ועד אלי רייפמן.

העובדה שכניסתו של רייפמן לכלא ריגשה רק את אמא שלו לא מעידה דבר על הפוטנציאל הטמון בז'אנר הסרטים על התנפצותו של עגל הזהב, שהרי אי אפשר לצפות מציבור ששבע מדודו טופז באזיקים להתרגש ממיליונר בדימוס שעושה את דרכו בפוסטה לכלא מעשיהו.

מייסד אמבלייז שסירב להעביר את מניותיו למנהל המיוחד שמונה לנכסיו הואשם בביזיון בית המשפט, ולא נמחל לו על היותו מיליונר במיל'. העניין הוא שצדק הוא יחסי. רייפמן כשל לבירא עמיקתא, ובית המשפט נטל ממנו את היכולת להמשיך להתנהג כגביר. לב לבייב, לעומתו, מצוי על ספו של הבירא.

תשאלו מה ההבדל? אוֹהוֹ, שמים וארץ. הבירא בתרגום לעברית כלכלית הוא המכסה של הבור. והמכסה של הבור של לבייב הוא גג העולם של האזרח הממוצע. אף אחד לא מפריע לו לנהל משא ומתן על חובותיו ממרומי נכסיו הנדל"ניים במוסקבה. אילו השכן שלי היה בעל חוב לאחד מאלה המכונים המוסדיים, גם אם היה מסתפר, מתנדב לעבור ברית מילה ונאחז במרום רעפיו האדומים, אף אחד לא היה מנהל איתו מו"מ. הבית, הסקודה וגם אופני ההרים שרכש יד שנייה היו נלקחים ממנו אחר כבוד.

אין בי שמחה לאידו של לבייב, וגם לא לאידו של רייפמן, אך גם ערב יום הכיפורים לא הצלחתי למצוא סיבה באמת משכנעת (ואני חושבת שהבנתי את קשת התירוצים) שמצדיקה את המחילה על חובותיהם של אנשים רק משום שהם עשירים כקורח. אם עדיין החמצתי את הפואנטה, שיסלח לי אלוהים.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
לבייב לא נולד עשיר, והוא עוד צעיר....ונראה שהרבי ניסה ללמד אותו משהו....
לב לבייב הוא אכן סיפור הצלחה יוצא דופן, של אדם שכוכבו זרח כך כך מהר וחזק, שפשוט קשה להאמין....והכל בזכות ניצול הזדמנויות בעקבות נפילת ברית המועצות. אבל הצלחה "שמימית", גורמת לאדם להרגיש שהוא "מעל כולם" ושהוא זכה ל"חסד האלוהי", ולכן "לא יכול לטעות" וגם ש"מגיע לו הכל".....דרך התנהלותו המתנשא כלשהוא (="אני הגביר", ואתם תשחקו לפי הכללים שלי...), מביא להרגשה, שבהחלט ראוי שמר לבייב "ילמד את הלקח שהיושב במרומים מנסה ללמד אותו", וגם אותנו(=ש"אין ארוחות חינם").
היבריס , ארץ הקודש  |  26.09.09