בדיקת כלכליסט: כך תגבו חוב של עד 10,000 שקל

לפני חודש וחצי נכנס לתוקף תיקון חדש בחוק ההוצאה לפועל שמאפשר לגבות חובות עד סכום של 10,000 שקל במסלול מקוצר, שיתנהל על ידי עובדי ההוצאה לפועל. "כלכליסט" בדק איך תתבצע הגבייה במסלול זה בפועל, מה ההבדל בין המסלול המקוצר למסלול הרגיל ועם מי בסופו של דבר המסלול הזה מיטיב.

בכ־70% מהתיקים המנוהלים מדי שנה בהוצאה לפועל החוב נמוך מ־10,000 שקל. מנתוני הרשות לגבייה עולה כי באוגוסט נפתחו 1,047 תיקים במסגרת המסלול המקוצר, שהם כ־3% ממספר התיקים שנפתחו בהוצאה לפועל בחודש זה; במסגרת התיקים במסלול המקוצר יש חובות בסכום של 5 מיליון שקל, ועד כה נגבו 91.5 אלף שקל. מאז נכנס התיקון החדש לתוקף ב־2 באוגוסט, עובדי ההוצאה לפועל לא רק שינו את שמם ל"רשות האכיפה והגבייה" אלא אף עובדים קשה כדי לשווק בבתי המשפט את המסלול החדש.

איך זה עובד?

ההליך המקוצר אינו נועד לטיפול בשלושה מקרים: בקשות למימוש משכנתה, משכון ופסקי דין בתחום המזונות. בשאר המקרים, כל עוד מדובר בסכומים שנמוכים מ־10,000 שקל, אפשר לפתוח בהליך מקוצר. מי שמחליט אם לפתוח בהליך גבייה מקוצר או רגיל הוא האדם שחייבים לו כסף.

כל הליך של הוצאה לפועל מתחיל בצ'ק קיים או בקבלת פסק דין של בית משפט שקובע בתוך כמה זמן אמור מי שהפסיד להעביר את הכסף. הזוכה יכול לגשת לכל לשכה של הוצאה לפועל ולפתוח בהליך אחרי שעבר הזמן להעברת הכסף. הזוכה צריך לציין בטופס פתיחת ההליך שהוא מעוניין לנתב את התיק למסלול המקוצר, ולמלא שאלון ובו פרטים על החייב.

חוב מקוצר. גישה רחבה למאגרי מידע | איור: רחלי שלו פלאוט

מהרגע שבו פנה הזוכה להוצאה לפועל, ינסו פקידי הלשכה ליצור קשר בטלפון עם החייב כדי לנסות להגיע עמו להסדר תשלומים סביר שהוא יכול לעמוד בו. אם פניות הלשכה לא נענו, יוציאו לחייב אזהרה בדואר שליחים, שהוא צריך לשלם את חובו בתוך 20 יום. המערכת הממוחשבת תתקשר לחייב עוד חמש פעמים במשך החודש הראשון.

אולם הבעיה הגדולה ביותר בגביית חובות היא עצם מציאת החייב, שיכולה להימשך חודשים ארוכים. בסוף התהליך, בין אם מצאו את החייב ובין אם לאו, יש לפקידי ההוצאה לפועל אפשרות להכריז על החייב כעל סרבן, ואז ניתן לפתוח בהליכים נגדו.

ההבדלים בין ההליך המקוצר לרגיל

1. זמן. מירוץ הזמן הייחודי למסלול הקצר הוא שמונת החודשים שיש לרשות לנסות לגבות את הכספים, מתוך שימוש בכל מאגרי המידע. ומה קורה אם בשמונה חודשים לא הצליחה הרשות לגבות? לא הרבה, בעצם. בפני הזוכה עומדות שתי אפשרויות — הוא יכול להתחיל את כל התהליך מחדש בהליך רגיל או שהתיק ייסגר. במסלול הרגיל אין הגבלת זמן ואפשר להמשיך לנסות להשיג את החוב גם אחרי שמונה חודשים, ובעצם ללא הגבלת זמן.

עו"ד משה בן דוד, העוסק בגביית חובות גבוהים של הוצאה לפועל, מעיד כי זמן גביית החובות הממוצע אצלו הוא כחמישה חודשים. הוא מודה כי לרשות יש יתרון בגישה לחומר במחשבים, אך לטענתו כאן היתרון גם נגמר. "הרשות לא תעמוד בשמונת החודשים שיש לה", אומר בן דוד, "והחייב יתחמק מלקבל את האזהרה".

מירוץ הזמן השני משותף לשני המסלולים — מסירת האזהרה למי שחייב כספים. מדובר באחד המדדים החשובים ביותר כשבאים לבחון הליך גביית חובות בהוצאה לפועל. זאת, מכיוון שהחוק אוסר לנקוט הליכים של עיקול או כל פעולה אחרת שנועדה להשיג את החוב, בלי להזהיר את החייב.

במסלול המקוצר משתמשים בשתי דרכים עיקריות: טלפון ושירות שליחים. "בניגוד להליך הרגיל אנחנו מרימים טלפון מיד לחייב ומציעים לו להגיע להסדר מהיר", אומר שלמה כהן, מנהל תחום המסלול המקוצר ברשות. לדבריו, "אנחנו לא נוקטים הליכים נגד החייב עד שלא מרימים אליו טלפון. אם הגעתי להסדר, אני מתזכר אותו שלא ישכח לשלם מדי חודש. אם לא הגעתי להסדר, המחשב ינסה לתפוס אותו עוד חמש פעמים".

2. כלים ומאגרי מידע.  עוד הבדל מהותי בין ההליך המקוצר להליך הרגיל הוא הגישה שיש לרשות לגבייה למאגרי מידע. הרשות לגבייה יכולה להשתמש בכל מאגרי המידע הרשמיים שיכולים להעיד על מצבו האמיתי של החייב, ולהצליב את הנתונים. על כך אומר דני ליבנה, מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי אובליגו: "הגישה למידע — חשבונות, בנקים, כרטיסי אשראי — מוגזמת לטעמי ופוגעת בחופש הפרט". בניגוד לרשות, לעורכי הדין יש גישה חלקית בלבד לחלק מהמאגרים, אך תהיה להם בעיה להצליב מידע ולהשתמש במאגרים הרשמיים והממשלתיים.

אשר לאמצעים לפעולה נגד החייב, פקידי הרשות במסלול המקוצר יכולים לעקל את הרכב של החייב ולעקל חשבונות בנק, קופות גמל ופנסיה. לעומת זאת, במסלול הרגיל אפשר לנקוט נוסף על הצעדים הננקטים במסלול המקוצר בעוד הליכים.

3. עורכי דין. ההליך המקוצר מתנהל על ידי פקידי ההוצאה לפועל, ללא ייצוג עורכי דין. עובדה זו מיטיבה בעיקר עם החייבים, מאחר שאם הזוכה הצליח לגבות את החוב, הוצאות אלה נופלות על החייב; אם אין עורכי דין — יש הרבה פחות הוצאות.

כמובן, יש לזה גם צדדים פחות חיוביים. עורכי הדין שהתראיינו לכתבה מדגישים את הטיפול האישי ואת העובדה שעורכי דין העובדים בתחום של הוצאה לפועל גובים שכר טרחה על בסיס הצלחה, כלומר אחוזים מתוך הכסף שהצליחו לגבות.

לדברי עו"ד סורין גנות, יו"ר ועדת ההוצאה לפועל הארצית בלשכת עורכי הדין, "אדם הנתקל בבעיה משפטית וזקוק לעזרה מעוניין במקצוען ולא בפקיד שיטפל בו". מלבד האמירה הכללית נגד השינוי, לעו"ד גנות יש גם אזהרה ממוקדת: "טיפול המוני שאינו מתחשב בזוכה ובנסיבותיו, ובחייב ובנסיבותיו מהצד השני, עלול לגרום לנזקים של ממש. מה שמוצע במסלול החלופי הוא שירות של לחיצה על כמה כפתורים ללא כל ידיעה של הנסיבות".

4. עלויות. העלויות בהליך המקוצר נמוכות יותר ופשוטות יותר מאשר בהליך הרגיל.

למי זה מתאים

המסלול המקוצר מתאים בעיקר למקרים הפשוטים ולחובות הקטנים. אם יש לכם צ'ק על סכום קטן יחסית שחזר, ואין לכם חשק להתעסק עם עורכי דין, המסלול מתאים לכם מאוד. אם אתם חייב שמקבל פנייה מהרשות בנוגע לחוב, כדאי לכם מאוד לנצל את ההזדמנות לגמור עם החוב בהסדר תשלומים נוח; לעתים ההצעה תהיה בלי ריבית והצמדה לחוב (אלא רק הסכום המקורי), וייחסך מכם שכר הטרחה של ההליך ועורכי הדין. האפשרויות האחרות שיכולות לעלות לאחר מכן יהיו הרבה פחות נעימות מהטלפון שתקבלו מהפקיד ברשות, ואם יש לנו המלצה חמה על ההליך — זה דווקא לחייבים.

"המלצת הבית" שלנו היא לתת צ'אנס למסלול המקוצר, שיכול לצמצם לכם למינימום את כאב הראש של הטיפול ופגישות עם עורכי הדין, אבל — וזה "אבל" גדול מאוד — תעקבו היטב אחרי ההליך כי השתהות של יותר מכמה חודשים יכולה לגרום לבסוף למצב שבו החייב כבר הוציא את כל הכספים שלו לחשבונות אחרים או העביר אותם על שם של מישהו אחר — ואז אמנם אתם בלי כאב ראש של עורכי דין אבל עם כאב ראש הרבה יותר גדול, כיוון שהכסף איננו.

עו"ד סורין מסכם זאת כך: "אם הליכי הגבייה במסלול המקוצר לא מצליחים, הזוכה איבד שמונה חודשים יקרים, ולעתים המצב הוא בלתי הפיך היות שייתכן שבינתיים החייב נמלט, הבריח נכסים או פשט רגל. אם הליכי המסלול המקוצר נכשלו, יהיה קשה מאוד לתבוע נזקים מהמדינה; לעומת זאת, מעורך הדין אפשר לטעון כי התרשל".