אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לעזאזל, לפחות תבקשו סליחה!

לעזאזל, לפחות תבקשו סליחה!

ככל שמתרבות בישראל העבירות הכלכליות, כך הולכת ונעלמת החרטה ובקשת הסליחה מצד עברייני הצווארון הלבן. קו ההגנה המשפטי שעיקרו - לא חטאתי ולא פשעתי - ממילא מייתר את הצורך בבקשת סליחה. אבל ביום כיפור ראוי שגם בכירים שחטאו יעשו חשבון נפש ואולי אפילו יתחרטו

27.09.2009, 08:15 | איתי הר אור
חוטאים רבים היו לנו השנה. עבירות כלכליות מכל הסוגים והמינים כיד הדמיון הטובה בוצעו בחדרי ההשקעות, באסיפות הדירקטוריון, בחדרי המנהלים, בחשבונות הנוסטרו. שימוש במידע פנים, תרמיות בניירות ערך, העלמות מס, הלבנות הון, רישומים כוזבים במסמכי תאגיד, קרטליזם, והיו כאלה שאפילו גנבו. מנהלים שגנבו מהחברה שבראשה עמדו. 'סליחה' שמענו מהם?

ממש לא. "הנאשם הביע חרטה על מעשיו" הוא משפט שלא תמצאו בהרבה הכרעות וגזרי דין מהשנים האחרונות. אמנם, ה'חטאים' הכלכליים שציינתי לא החלו אתמול, אך משנה לשנה אנו עדים למגמה, תופעה אם תרצו, שלפיה פחות ופחות מעלימי מס, מריצי מניות ומלביני הון מביעים חרטה על מעשיהם. נוצרה תופעה שבעבירות הכלכליות הסבוכות (ואולי בגלל שהן כאלה), אלמנט החרטה הולך ונעלם. למה? בעיקר כי מנכ"לים ובכירים לא נוהגים לבקש סליחה, וגם בגלל שאין בפני מי: הקורבן נמצא אי שם בקצה שרשור מנייתי, הוא חבר בעמותה של אלפים, האזרח הקטן. אף אחד לא מתנצל, ואם כן - רק לאחר ההרשעה - בשלב הטיעונים לעונש והרחק מעיני המצלמות.

ולמרות זאת, אין כל ספק: בשנה החולפת למדנו שלא צריך להיות קורבן של עבירות סמים, אלימות או רכוש כדי להיות "קורבן עבירה". השנה הכלכלית החולפת והאירועים בשוקי ההון הבהירו היטב שכל אחד מאיתנו יכול להינזק ולהיפגע מרשלנות, במקרה הטוב, ומפשיעה כלכלית של ממש במקרה הגרוע. בארה"ב כבר למדו לקח, והזכות של קורבן העבירה הכלכלית להשמיע את טענותיו בבית המשפט תופסת שם מקום מרכזי בהליך הפלילי. ועדיין, החוטאים הכלכליים של השנה האחרונה נחבאים אל הכלים, שקופים, לא באמת עבריינים, לא ממש חוטאים.

מדוע, אם כך, מורשעי הצווארון הלבן לא מתנצלים? משום שהדבר עומד בסתירה לקו ההגנה הממושך, עתיר הממון והמדוברר בידי יחצ"ני צמרת שהם מובילים בבית המשפט. הירשזון, למשל, הביע חרטה על שלקח כספים במזומן, אך לא התחרט שגנב אותם, למרות שהורשע בגניבה, וזאת משום שטען כי לא גנב. וכמוהו יש רבים. לא מתחרטים על מעשים כי אלה כלל לא נעשו, או לא מביעים חרטה משום שהמעשים אינם 'חטא' (כהגדרתו בחוק העונשין).

אכן, ובניגוד למדינות מפותחות אחרות, תרבות החרטה של בכירינו לוקה בחסר. אז אם אתה שר, או דירקטור, מנכ"ל או פעיל בשוק ההון, והיה לך את האומץ לתפור מכרז, להריץ מניות או להשתמש במידע פנים, ביום הזה שים לרגע בצד את קו ההגנה המשפטי ומצא גם אתה את האומץ לעשות חשבון נפש ולבקש סליחה.

תגיות