ימים נוראים: 8 בתי כנסת עם סיפור

כשם שלא צריך להיות נוצרי, בודהיסט או מוסלמי כדי לבקר במיטב הכנסיות, המקדשים או המסגדים ברחבי העולם, כך לא צריך להיות יהודי דתי כדי להתעניין בבתי כנסת. מרביתם אוצרים סיפור מרתק שכרוך בהיסטוריה או בדמותו של אחד המתפללים.

העתיקים

יותר מעשרה בתי כנסת עתיקים נכללים כיום במתחמי הגנים הלאומיים של רשות הטבע והגנים, והביקור בהם כרוך בתשלום.

בית הכנסת בבית אלפא: משויך על פי רצפת הפסיפס המרהיבה שבו למאה החמישית לספירה. הפסיפס שהשתמר כמעט בשלמותו מחולק לשלוש תמונות - ארון הקודש, גלגל המזלות ועקידת יצחק, והוא נמצא באולם מקורה וממוזג.

בית הכנסת בבית אלפא (בתמונה: הפסיפס) | צילום: איתמר גרינברג

בית הכנסת של ציפורי: מהמאה השלישית לספירה. רצפת הפסיפס מתארת גם היא את עקידת יצחק, את שרה וגם סמלים מתוך עבודת בית המקדש. הפעילות: שני בתי הכנסת אינם פעילים אלא באירועים מיוחדים. מי שרוצה לעלות לתורה או להינשא בבית כנסת לא שגרתי יכול לשכור את המקום לצרכיו, ולא לשכוח להביא ספר תורה. מספר המקומות: 150. סגנון התפילה: משתנה בהתאם לקהל. פרטים: בבית אלפא: 20 שקל למבוגר, 9 שקלים לילד; בציפורי: 25 שקל למבוגר, 13 שקל לילד. 200 שקל על כל שעת פעילות מעבר לשעות הפתיחה של האתר. טל': גן לאומי בית אלפא 04-6568272, גן לאומי ציפורי 04-6568272.

בית הכנסת בציפורי | צילום: דורון ניסים

החלוציים

בית הכנסת במזכרת בתיה: כמו בתי כנסת אחרים ברחבי הארץ, נבנה גם הוא בידי הברון רוטשילד. המושבה הוקמה ב־1883 ונקראה על שם אמו של הברון, שנפטרה באותה השנה. ב־1928 ביקר הברון את האיכרים שהגיעו מרוסיה והיו שומרי תורה ומצוות, ואלה ביקשו ממנו בית תפילה חדש. בית הכנסת מאופיין בשני צריחים המשווים לו מראה של מצודה אירופית, שבראשה כיפה. לבד מארון הקודש הועברו הרהיטים המקוריים למוזיאון המושבה, ואלה הנמצאים שם היום הם שחזור. בימים שלפני קום המדינה היה מתחת לבמה סליק של ההגנה. פעילות: בית הכנסת פעיל באופן סדיר בתפילות בנוסח אשכנז, ומתקיימים בו שיעורי קודש. מספר המקומות: 250. פרטים: מוהליבר 1 מזכרת בתיה, טל': 08-9349486.

בית הכנסת במטולה: הראשון והיחיד במושבה הצפונית, וגם אותו מימן הברון רוטשילד. מתיישבי מטולה היו איכרים חרדים מירושלים ומצפת, שהקימו ב־1896 את בית הכנסת שלהם על הגבעה הכי גבוהה במושבה. משלא הצליחו להגיע להסכמה על נוסח התפילה הקבוע, עברו האשכנזים למושבה יבניאל שעל שפת הכנרת. כיום החזן התורן הוא שמחליט על נוסח התפילה, ספרדי או אשכנזי. בבית הכנסת יש ספר תורה שהבריחו יהודים לבנונים ב־1935, וגם לוח תפילת "עלינו לשבח" שהיה תלוי בבית הכנסת הצבאי במארג' עיון, לזכרו של החייל לירז טיטו שנפל בלבנון. פעילות: פתוח לשלוש תפילות ביום, אם כי לא תמיד יש מניין. בשבתות ובחגים הפעילות סדירה. מספר המקומות: 150. פרטים: הראשונים 9 מטולה, טל': 04-6951941.

בית הכנסת במטולה | צילום: אביהו שפירא

הגדולים

בית הכנסת הגדול בירושלים: נפתח ב־1982, ויש בו חזן ראשי קבוע, חיים אדלר, המתפלל בנוסח אשכנז, ומקהלה ששרה איתו בכל שבת וחג. בקומת הכניסה יש בית כנסת נוסף, חזון עובדיה, ובו מתפללים בנוסח עדות המזרח. זהו בית הכנסת היחיד בארץ שבו שמורים מקומות לנשיא המדינה, לראש הממשלה ולרבנים הראשיים. ביום כיפור ידרוש בבית הכנסת הרב הראשי לתל אביב־יפו, הרב ישראל מאיר לאו. בית הכנסת פתוח בשעות הביקור לסיורים הניתנים בחינם, ואפשר לחגוג בו בר מצווה, חתונה, חגיגות בר מצווה כיתתיות ואירועים נוספים. פעילות: פעיל מדי יום, מניין קבוע לשחרית ולמנחה, ערבית מתפללים בהיכל שלמה הסמוך. בית המדרש פעיל בימי חול בשעות 9:00–13:00. מספר המקומות: 1,500 ועוד 150 בחזון עובדיה. פרטים: קינג ג'ורג' 56 ירושלים, טל': 02-6230628.

בית הכנסת הגדול בירושלים | צילום: גיא אסיאג

בית הכנסת הגדול בתל אביב: בנייתו נמשכה שנים ארוכות, ועד היום יש חילוקי דעות באשר לתאריכים. יש הטוענים שאבן הפינה הונחה ב־1913, אך הבנייה התעכבה בעקבות מלחמת העולם הראשונה, ויש הטוענים לתחילת שנות העשרים. כך או כך, אל בית הכנסת החלו להגיע מתפללים בסוף שנות העשרים, לאחר שנפתרו בעיות המימון והנדסת הכיפה שבתקרתו. את הקשתות החיצוניות בנופך מודרני הוסיפו בסוף שנות השישים. בשנים האחרונות נערכות בו חתונות של ידוענים. פעילות: בימי חול מתפללים אנשי עסקים מהסביבה ועוברי אורח, ויש בו יותר ממניין אחד בכל תפילה. בשבתות ובעיקר בחגים בית הכנסת מלא, ומוזמנים להוביל את התפילה חזנים בעלי שם. מספר המקומות: 1,000. פרטים: אלנבי 110 תל אביב, טל': 03-5604905.

העדתיים

בית הכנסת האיטלקי בירושלים: היחיד מסוגו בארץ, ושוכן בקומה השנייה של מוזיאון יהדות איטליה. מדובר בבית כנסת מעיירה קטנה ליד ונציה, שנבנה ב־1701 והועתק ממקומו במלואו למשכן קבע בישראל ב־1952. העיירה ננטשה לפני מלחמת העולם הראשונה, וספרי התורה התפזרו בעולם עם יהודי הקהילה, ולכן הם הפריט היחיד שהובא מקהילות שונות. נוסח התפילה הוא איטליאני שהשתמר מתקופת בית שני, ומתפללים אותו מסידור מיוחד. הקהילה האיטלקית המשויכת לבית הכנסת מונה כיום כ־800 איש. פעילות: במשך השבוע מבקרים בבית הכנסת במסגרת סיור במוזיאון, בשבתות ובחגים מתפללים באופן קבוע ערבית ושחרית. ביום כיפור נפתח חדר נוסף במוזיאון לשימוש המתפללים הרבים. מספר המקומות: 120. פרטים: הלל 27 ירושלים, טל': 02-6241610, www.jija.org.

בית הכנסת של יהדות איטליה בירושלים

בית הכנסת בושאייף של העדה הלובית בזיתן: העתק של בית הכנסת מהעיר זליתן בלוב, המושך עשרות אלפים מבני העדה הטריפוליטאית לחגוג במקום חגים, אירועים משפחתיים ושתי הילולות קבועות — בי"ז תשרי ובי"ז אייר, לעילוי נשמת הצדיקה בושאייף שחיה בתקופת חורבן בית ראשון. סיפורה אינו מתועד בכתובים, אלא עובר בעל פה מדור לדור, ורבים באים לבית הכנסת לנדור נדרים, להתפלל לרפואה או לספר את הבנים שמלאו להם 3. סגנון התפילה לובי מסורתי, וכדי לשמר את הלחנים המסורתיים שוכרים לעתים חזנים בני העדה. ספרי התורה העתיקים והמקוריים הובאו מזליתן. פעילות: פעיל כל השבוע, פתוח מבוקר עד ערב. מספר המקומות: 500. פרטים: מושב זיתן, טל': 08-9237954, www.bushaeff.co.il.

פסטיבל מוריד הגשם

ב־4 באוקטובר, היום הראשון של חול המועד סוכות, תתקיים בשישה בתי כנסת עתיקים בצפון הארץ תפילה מיוחדת לחורף גשום שכתב רב העיר צפת, הרב שמואל אליהו. בכל אחד מהם - בבתי הכנסת בבית אלפא, בבית שערים, בכורזים, בציפורי, בברעם ובחמת טבריה - יתארחו חזנים לצד אמנים ושחקנים.

הציבור מוזמן לסייר בגנים הלאומיים מהשעה 14:00, "לפגוש" את חוני המעגל שיגולם בידי שחקן, לשמוע את תקיעת השופר ולהשתתף בתפילה חגיגית ומוזיקלית להורדת הגשם בשעה 16:00. בכורזים יופיע קובי עוז, בציפורי שלמה גרוניך, וכלייזמר קדיתא ינגנו בחמת טבריה. האירועים צפויים להסתיים בשעה 18:00, והכניסה אליהם כלולה במחיר הכניסה לגן.