טכנולוגי לערב חג: הגלגל מתהפך על גוגל

כורה בור, בו ייפול

בשבוע שעבר עוררה ה-FCC, הסוכנות המפקחת על השידורים בארה"ב, סערה של ממש כשהיו"ר החדש שלה אמר שבכוונת הסוכנות לכפות את כללי "ניטרליות הרשת" גם על חברות הסלולר. בקצרה, המשמעות היא שלחברות סלולר אסור יהיה לתעדף תעבורה מסוג אחד על אחר. כלומר, הן תצטרכנה לתת אותו משקל למשתמש אייפון ממוצא יפני שמוריד סרט פורנו תמנונים כמו לאחד שסתם רוצה להתקשר הביתה.

החברה המזוהה יותר מכל עם תפיסת ניטרליות הרשת היא גוגל, ובסוף השבוע פתחה נגדה ספקית הסלולר AT&T פעולת תגמול. אם כבר ניטרליות רשת, חרקו שם בשיניהם, אז ניטרליות רשת עד הסוף: הם דורשים להחיל אותה גם על גוגל. לטענת החברה, שירות Google Voice של גוגל, שהוא שירות VOIP (שיחות באמצעות הרשת), מפר את תקנות ה-FCC, משום שהוא מסרב לבצע שיחות לאזורים כפריים מסוימים בארה"ב.

מה? ובכן, מסתבר שבכמה אזורים כפריים יש חברות תקשורת מקומיות, שגובות סכומים גבוהים על שיחות תועות שמגיעות ממקומות אחרים. גוגל לא רוצה לשאת בחיוב הזה, ולכן היא לא מעבירה שיחות לשם. AT&T, מצד שני, נאלצת לעשות זאת.

בתגובה מביכה, נאלצה גוגל להודות שאכן כך המצב – אבל אז היא טענה שחוקי ניטרליות הרשת לא צריכים לחול עליה. היא טוענת שהיא לא חברת טלפון, אלא רק מספקת שירותי טלפוניה באמצעות אפליקציית רשת חינמית שנשענת על תשתית שבנו חברות אחרות, ועל כן היא לא מחויבת בכללים שחלים על חברות סלולר. בקצרה, גוגל טוענת שהכללים שהיא דורשת שיחולו על מתחריה לא צריכים לחול עליה. מרשים.

שאר הסופ"ש היה רע לגוגל לא פחות.

הוונדלים, אטילה ההוני... וגוגל?

עסקת הספרים של גוגל קרסה בקול רעם בשבוע שעבר, וביום שישי העניק בית המשפט גושפנקא לכך, כשהורה על דחייה של הדיונים בנושא, בציינו ש"ארצות, מדינות, גופים ללא מטרות רווח, פרופסורים וסופרים ידועים" התנגדו לעסקה, כך שבוודאי יש בהתנגדויות הללו משהו.

עוד זה מדבר וזה בא: המו"לים הצרפתים, יחד עם האיגוד מעורר האימה שלהם (על חגורתו תלויה קרקפתה של אמזון, אותה אילץ לפני שנתיים להפסיק למכור ספרים בצרפת ללא דמי משלוח, בשכנעו את בית המשפט שמדובר בהנחה אסורה), פנו לבית משפט בפריז בדרישה לקנוס את גוגל ב-15 מיליון יורו + 100,000 יורו לכל יום שבו היא ממשיכה לסרוק ספרים שלהם ללא רשותם.

עורך הדין של התובעים הגדיר את הסריקה הבלתי מורשית של גוגל כ"דרך אנרכיסטית לביזה ברוטלית של המורשת הצרפתית". הוא השתמש גם במונח "טפיל" בהתייחסו לגוגל, וציין שהיא עושה קופה נאה מקישורים בתשלום שמופיעים כשמשתמשים מחפשים ספרים שיש עליהם זכויות יוצרים. הנציג של גוגל טען בתגובה שגוגל לא בונה "ספרייה" אלא "שירות חיפוש ספרים" שמטרתו "להפוך מידע לזמין יותר". הוא הודה, עם זאת, שגוגל איננה גוף פילנתרופי.

הטענה המרכזית של גוגל היא שלמו"לים הצרפתים אין זכויות יוצרים על הגרסאות הדיגיטליות של הספרים, וזה בכלל נהדר. גוגל, אחרי הכל, היא זו שיוצרת את הגרסאות הדיגיטליות. אז מעכשיו, אם היא רוצה להעביר את הזכויות לחזקתה, היא רק צריכה למצוא ספר, לסרוק אותו – וטראח, נוצרה מהדורה דיגיטלית שהזכויות עליה שייכות לה. אקט השכפול הפך לשווה ערך לאקט היצירה.

למה בא ספאם תרופות לעולם?

כי יש בו הרבה כסף, זה למה.

חוקר של חברת האבטחה Sophos מצא איך זה עובד. רשת של נוכלים רוסים – אלא מה – המכונה Partnerka היא זו שאחראית לגל הספאם התרופתי, בעיקר זה של ויאגרה, והיא משתפת פעולה עם חברת תרופות מפוקפקת שנקראת GlavMed.

רוב הספאם הרפואי, מיליוני הודעות מייל, יורד לטמיון בלי שמישהו מעיף בו מבט. אבל כל קמפיין ספאם מצליח, על פי החישובים, ללכוד 20 פראיירים ביום. כל פראייר משליש בממוצע 200 דולר – כלומר כ-4,000 דולר ביום, שמתוכם לוקחת גלאבנד עמלה של 40%, היינו 1,600 דולר. וזה, שוב, רק מקמפיין ספאם אחד.

אז למה ספאם תרופות עובד? כי ההשקעה היא אפסית ודי בכך ששכנעת מספר קטן של פראיירים. נזכיר שוב, כפי שמזכירים ארס טכניקה, ש-52% מהמשתמשים הודו שלחצו על קישור ספאם ו-12% הודו שהם לחצו עליו משום שהמוצר שהוא הציע נראה להם מעניין.

ביות הרשת נמשך

 

הימים של הרשת האנרכיסטית, שבהם לא היה מלך בישראל ולא שריף בארה"ב, חולפים במהירות מהעולם. ככל שהופכת הרשת לחלק מרכזי בחיים האמיתיים, האחרונים פולשים לתחומה ומבייתים אותה, וטוב שכך.

אחד התחומים הפרוצים בעשור האחרון היה תחום הדיבה. שמם הטוב של אנשים היה למרמס בחסות אנונימיות שהגנה על פחדנים. יותר ויותר, המחסום הזה קורס. רוזמרי פורט, שרדפה בעילום שם את ליסקולה כהן, למדה על בשרה איך נראה העולם כשכולם יודעים שאתה שרץ קטן ופחדן.

המאבק המשפטי נמשך בחזיתות אחרות. אם ובנה מאזור שיקגו תובעים ארבעה משתמשי פייסבוק, שיצרו פרופיל משתמש מזויף לנער, ובו ייחסו לו הערות גזעניות והערות סקסיסטיות. פייסבוק הסירה את החשבון לאחר שהוגשה תלונה, אבל בינתיים הוא נחשף ל-580 "חברים", שרבים מהם הם אנשים אמיתיים שנמצאים במגע עם הנער ומשפחתו.

התובעים טוענים שהזיוף גרם סבל חברתי לנער ולמשפחה, שהוא סבל מניכור מצד ידידיו בבית הספר ושנאלץ להחליף יועצים ומאמני ספורט. המשפחה נאלצה לעבור למרכז ספורט אחר. טוב לשמוע שהשטיקים האלה כבר לא נחשבים ל"שובבות תמימה".

במקרה דומה בטקסס, תחנת משטרה מקומית הודיעה שתתחיל לתבוע אנשים שמתחזים לשוטרים שלה ברשת ומפרסמים בשמה שקרים או מוציאים את דיבתה רעה באמצעים דומים. ראוי לציין שמדינת טקסס העבירה לאחרונה חוק שהופך שימוש בשמו של אדם אחר ברשתות חברתיות כדי לפרסם תוכן שעשוי לגרום נזק לשמו הטוב לעבירה פלילית. יפה.

קצרצרים

מניות RIM, יצרנית הבלקברי, נפלו ב-16.8% במהלך סוף השבוע, לאחר שהחברה פרסמה דו"ח הכנסות מאכזב. הצניחה החופשית הזו מוזנת, בין השאר, מהחשש ש-RIM לא תצליח להחזיק בנתח השוק המרשים שלה בתחום הסמארטפונים – 50% בצפון אמריקה – ושהוא ייבלע על ידי האייפון. קצת לא ברור, הקטע הזה: RIM משווקת את מוצריה בעיקר למגזר העסקי, ואפל העמידה את הבטיחות של המגזר הזה בסכנה. אחרי תרגיל כזה, אנשי עסקים רציונליים היו מסרבים לשמוע מאפל שהשמש זורחת במזרח.

בחדשות רזיסטאנס אחרות, שני מפתחי פיירפוקס – מאמינים קנאים בסטנדרטים פתוחים – עברו לאחרונה לפאלם. המטרה: לאפשר להפוך את מכשיר ה-Pre שלה למתמודד ראוי לאייפון, לפני שאפל תצליח להפוך את שוק הסמארטפונים למגרש הצעצועים הנעול והמוברח שלה. וכן, אם זה מזכיר באופן חשוד עמדות שפעם ננקטו כלפי מיקרוסופט, זה לא צריך להפתיע. אפל היא המיקרוסופט החדשה, רק הרבה יותר גרועה.

פייסבוק הודתה בסוף השבוע שהיא מכרה את הפרטיות של משתמשיה – ספציפית, את תיבות הדואר שלהם – למפתחי צד שלישי, אבל היתה לה טענה מקורית: אנחנו אכן פוגעים בפרטיות, אבל עושים את זה פחות מג'ימייל. טכנית הם צודקים, כנראה, אבל יש הבדל מהותי: מי שפתח חשבון ג'ימייל הביא בחשבון את העובדה שגוגל תקרא את המייל ותנסה למכור לו פרסומות (לעיתים באופן משעשע – רוקנו את תיבת הדואר שלכם והביטו בגוגל מנסה למצוא לכם פרסומת). מי שפתח חשבון פייסבוק, חשב שיש לו פרטיות, ורוב מוחלט של משתמשי הרשת החברתית לא עוקב אחרי שלל ההודעות של החברה.

בסוף השבוע, נרצח בקנטקי אחד מעובדי המפקד הלאומי האמריקאי. הרוצחים הצמידו בדבק נייר את התג שלו לצווארו. זה כנראה לא מקרה: בחוגי הפסיכים שם, העובדה שהמפקד הלאומי הפסיק להשתמש במפות והתחיל להשתמש ב-GPS לזיהוי הבתים בהם ביקרו היא סיבה לעוד מנה של פראנויה. לטענת הפסיכים הנ"ל, הסיבה שהפוקדים משתמשים ב-GPS איננה משום שהוא, איך לומר, הרבה יותר מדויק ממפה ישנה, אלא משום שבעתיד, זומם הממשל להשתמש בקוארדינטות הללו כדי לתקוף את יריביו באמצעות מל"טים נושאי טילים, או לחלופין לשלוח חיילים זרים כדי לעצור את הפטריוטים הנאמנים.

בניסיון לגרום לצעירים מערביים משועממים לדאוג לגורילות באוגנדה, מדינה שרובם לא היו מודעים לקיומה, ומאחר ואין שום סיכוי לגרום להנ"ל לדאוג לגורלם של תושבי אוגנדה, פתחה המדינה בקמפיין "התיידד עם גורילה". שורה של מפורסתמים ינסו לשכנע אנשים מן הישוב להפוך גורילות ל"חברים" שלהם בפייסבוק. השורה הזו, בדיווח של הבי.בי.סי, היא דוגמא לאנדרסטייטמנט בריטי קלאסי: "לא ברור באיזו תכיפות יעדכנו הגורילות את הסטטוס שלהן".

•  "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
•  לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
•  ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"