דלק ירוק - אינטרס ישראלי

בחודש יוני האחרון נחקק בקונגרס האמריקאי חוק המציב את המלחמה בהתחממות הגלובלית כאינטרס לאומי, ומתווה את הדרך שארה"ב תייצר אנרגיה ותשתמש בה. נוסף על הקצאת מיליארדי דולרים לפרויקטים חדשים בתחום האנרגיה החלופית, קובע החוק החדש מערכת מכסות ומסחר בפליטת גזי חממה, ומעניק סובסידיות למחקר בפחמן "נקי יותר" וכלי רכב חשמליים.

במקביל לתפיסה הפרו־אקולוגית המתעצמת, ברור לממשל האמריקאי כי ביטחון אנרגיה המבוסס על אספקה סדירה של דלקים נוזליים חיוני לכלכלות המערב ותשתיתן הביטחונית. תובנה אקו־אסטרטגית זו יוצרת תמריץ למחקר ופיתוח של חלופות לדלק. דלק ירוק חיוני הן להתמודדות עם איום ההתחממות הגלובלית והן לשבירת מונופול הנפט.

שוק הדלק העולמי מגלגל בכל שנה מאות מילארדי דולרים, והמרוויחות העיקריות ממסחר זה הן המדינות העשירות בנפט והעניות בדמוקרטיה ובזכויות אדם, בראשן מדינות ערב. בעוד שהסחר הפורה בזהב השחור מעמיק את כיסיהן של שכנותינו, ומעניק להן כוח פוליטי בלתי פרופורציונלי, מדינת ישראל איננה שחקן בתחום, אלא לקוח השבוי במונופול אכזרי ותלוי ברכישת דלק ממקורות חוץ. ישראל ממשיכה לדבוק במודל המחסור הקיים, בזמן שמדינות אחרות, אף שאינן סובלות כמותה ממחסור במחצבים לאומיים (דוגמת ארה"ב, גרמניה ונורבגיה), שוקדות במרץ על פיתוח מקורות חלופיים לדלק במטרה למגר את תלותן בנפט ומקורותיו.

מיזוג סדר היום הסביבתי עם השאיפה לביטחון אנרגיה, כפי שעולה גם מהחוק החדש בארה"ב, מצביע באופן מובהק על מגמת שינוי בשוק האנרגיה העולמי. המעבר לדלקים ממקורות חלופיים כגון דלקים ביולוגיים, כלי רכב חשמליים וכלי רכב הממונעים על ידי מימן כבר הגיע לנקודת האל־חזור.

פוטנציאל כלכלי ירוק

המעבר לשוק אנרגיה שאינו מבוסס נפט אינו טומן בחובו יתרונות סביבתיים וביטחוניים־פוליטיים בלבד, אלא גם, ובעיקר, פוטנציאל כלכלי אדיר. בניגוד לשוק הדלק הנוכחי, המתבסס על מסחר במשאבים שבהם ישראל ענייה, שוק האנרגיה החלופית מתבסס בעיקרו על אלמנטים חדשניים שבהם אנו דווקא מצטיינים - חשיבה מקורית, המצאות ופיתוחים טכנולוגיים.

כניסתה של ישראל לתחום הדלק החלופי לא רק עשויה לשחרר אותה מתלות בלתי רצויה, אלא גם פותחת בפניה שוק עצום, המצוי בתחילת דרכו, ובו יש לה סיכוי אמיתי להיהפך לשחקן בעל השפעה. ישראל יכולה להיהפך ליחידת המחקר והפיתוח העולמית וליצואנית של טכנולוגיות מקוריות. חשבו למשל על עתיד שבו במקום לייבא נפט, חברות ישראליות מקימות בארה"ב בסין ובהודו חוות להפקת דלק מגידול אצות אשר ניזונות מפליטות הגזים המזהמים של תחנות כוח. אין ספק כי התיאור הנ"ל נשמע לספקנים שבינינו אוטופי משהו, אך בפועל כבר היום כמה חברות ישראליות עושות בדיוק את המתואר לעיל.

דרושה אסטרטגיה

על ישראל להיות מובילה בתחום זה, משום שמדינות שיובילו את המהפכה הירוקה יהיו אלה שישפיעו על הכלכלה העולמית של המאה ה־21.

עם זאת חשוב לזכור כי כמו במהפכת ה־IT ההצלחה הגדולה ביותר שמורה לאלו אשר השכילו "לעלות על הגל' בזמן, ובשל כך חיוני שכבר היום תתחיל ישראל לעודד יוזמות ופיתוחים בתחום. בדומה למודל האמריקאי, עלינו לגבש במהרה מדיניות אסטרטגית קוהרנטית, אשר תעניק עדיפות לאומית לפיתוח טכנולוגיות לייצור דלקים חלופיים. בדרך זו נוכל לפתח חממה טכנולוגית מובילה שתייצא ידע וטכנולוגיה לעולם כולו. ישראל יכולה וצריכה להיות זרז לשינוי עולמי בתחום.

אין מדובר כאן בהימור. הן האינטרסים הביטחוניים־פוליטיים והן האינטרסים הכלכליים מצביעים בבירור על הכיוון שבו עלינו ללכת. במקרה הגרוע נשתחרר, ולו במעט, ממעגל תלותנו הבלתי מעורערת בנפט ומקורותיו. במקרה הטוב השמים הם הגבול.

ד"ר יצחק ברזין הוא ראש המכון למדיניות אנרגיה מתחדשת בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה