אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אור ההיאחזות: מי החברות הבולטות בשוק הסולארי? צילום: יעקב וייס

אור ההיאחזות: מי החברות הבולטות בשוק הסולארי?

עשרות קיבוצים הבינו שהשילוב של משבר מים, קרני שמש בשפע ואדמות זמינות הוא הזדמנות טובה לקצור רווחים. כלכליסט בדק מה קורה כאשר השוק הסולארי פוגש את הנדל"ן הזמין בקיבוץ ומיפה את הפריסה העתידית של הענף

29.09.2009, 12:32 | רויטל חובל

הטרנד הירוק צובר עוד תאוצה בישראל, ולאחרונה מקבל דחיפה חזקה מכיוון השוק הסולארי המתפתח. השוק הסולארי, ובפרט הפוטו־וולטאי (שיטה המשתמשת בקולטי שמש הממירים את אנרגיית השמש לחשמל), קורץ לכל מי שמחזיק במבנה גדול עם גג נרחב או בשטחים גדולים שאינם בשימוש. הנהנים הגדולים משוק זה כיום הם חקלאי הקיבוצים, שמודים על ההזדמנות לממש סוף סוף את הקרקעות החקלאיות הרבות שהפסיקו לעבד. 15 חודשים מאז פתחה רשות החשמל במשרד התשתיות את השוק כאשר קבעה את תעריפי החשמל והתמריצים להקמת מערכות סולאריות קטנות (עד 50 קילו־ואט), "כלכליסט" ממפה לראשונה את השוק והחברות המובילות בתחום.

הצוהר שפתחה רשות החשמל, בצד הדריכות שקיימת עקב הציפייה לקביעת תמריצים להקמת מתקנים בינוניים (הספק של עד 5 מגה־ואט), הפכה בעצם את השוק הסולארי לשוק של נדל"ן סולארי. ההערכה היא כי הרשות תפרסם את התעריפים כבר בסוף השנה, וכי אלה ינועו סביב 1.60 שקלים לקילו־ואט שעה. בינתיים נהיו הקרקעות בנגב ובערבה למצרך מבוקש ביותר, בשל השמש החזקה באזור ברוב ימות השנה. מתברר שהחקלאים בקיבוצים הבינו כי עם או בלי משבר המים, הדרך אל העושר קרובה מתמיד.

פאנלים סולאריים של דוראל ביטבתה פאנלים סולאריים של דוראל ביטבתה פאנלים סולאריים של דוראל ביטבתה

ויתרו על השוק הביתי

עד היום הוקמו 170–180 מתקנים בהיקף ייצור כולל של כ־3 מגה־ואט, 100 מהם לצרכנים ביתיים והשאר לצרכנים עסקיים. כיוון שהרגולציה נתנה דעתה על המתקנים הקטנים (עד 50 הספק קילו־ואט) בלבד, חברות האנרגיה הסולאריות השונות מנסות לשים ידיהן על כל גג נרחב מצוי, ולקיבוצים יש יתרון ברור של קרקעות זמינות ולא מנוצלות. רוב החברות ויתרו מראש על השוק הסולארי הביתי בגלל רווחים נמוכים. בשטחים הנרחבים בקיבוצים הרווחים יכולים רק לגדול, והחקלאים נהנים מדמי שכירות גבוהים על קרקע שכבר הפסיקה להניב רווחים. חלק מהקיבוצים גם נכנסים כשותפים ומעמידים לרשות המיזם את הקרקע, ואילו החברה מעמידה את התכנון, התפעול והניהול.

מאחר שמדובר בהסכמים על הנייר שטרם יצאו אל הפועל, אפשר לדרג את החברות המובילות כיום בתחום לפי התקדמות הרישיון להקמת תחנות. למשל ערבה פאוור (APC), שקיבלה אישור לתכנון הקמת תחנת כוח פוטו־וולטאית בקיבוץ קטורה בהיקף של 40 מגה־ואט על ידי ועדת העורכים של תמ"א 10 (תוכנית מתאר ארצית להקמת תחנות כוח). ההתקדמות ברישוי היתה המניע של סימנס העולמית לרכישת 40% ממניותיה של ערבה פאוור תמורת 15 מיליון דולר בתחילת ספטמבר.

לצפייה בפריסה העתידית של מתקנים פוטו-וולטאיים לחץ כאן.

היתרון של קרקעות זמינות בצד ההתקדמות בתכנון התחנות אחראיות לכך שערבה פאוור מובילה בתחום כיום. קיבוץ קטורה שותף בחברה וכבר בנובמבר 2008 הודיעה החברה כי חתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם 15 קיבוצים בנגב ובערבה להפקת חשמל בהיקף של עד 500 מגה־ואט. מדובר בהקמת מתקני ייצור חשמל בהיקף בינוני (עד 5 מגה־ואט כל מתקן) וגדול (יותר מ־5 מגה־ואט), ובהשקעה ראשונית שמוערכת ב־2.5 מיליארד דולר. ל"כלכליסט" נודע כי בין הקיבוצים שעמם יהיה שיתוף פעולה נמנים נוה חריף, אליפז, לוטן, יהל, גרופית, יטבתה וסמר.

לדברי נשיא ערבה פאוור ומבעליה, יוסף אברמוביץ, "ערבה פאוור נשלחה למשימה ומאמינה בפיתוח הערבה והנגב לטווח הארוך. ערבה פאוור, בשיתוף קיבוץ קטורה, מבינה את הצורך של כל רכז משק, והקיבוצים יודעים שאנחנו כאן לטווח הארוך. זאת לעומת חברות אחרות, שאולי לא יישארו שם עד הסוף".

מנכ"ל ערבה פאוור, יונתן כהן, מסביר את המניעים לבחירה בערבה ובנגב: "איכות והיקף הקרינה, הטבות הממשלה בהמשך למדיניות לעידוד הנגב והערבה, המרחבים הפתוחים וזמינות הקרקע, והטופוגרפיה המישורית שמתאימה לשוק. אני איש הנגב והערבה כבר 30 שנה, ואני חושב שיש פה הזדמנות להקים עוד תעשייה או פעילות עסקית, שהיא גם בעלת רמת סיכון נמוכה מחלק מהפעילות החקלאית הקיימת".

פאנלים על גג הרפת ביטבתה, צילום: יעקב וייס פאנלים על גג הרפת ביטבתה | צילום: יעקב וייס פאנלים על גג הרפת ביטבתה, צילום: יעקב וייס

עוד שתי חברות מובילות הן פז סולאר מקבוצת פז, וסולאריה מבית שיכון ובינוי, שמחזיקות ברשותן ידע תכנוני רב וגב פיננסי איתן שיאפשר להן לגשת למכרז ביישוב אשלים להקמת תחנת כוח פוטו־וולטאית בהספק של 15 מגה־ואט. למרות המשבר הכלכלי העולמי, הודיעו שתי החברות על ההצטרפות לשוק הסולארי ואישרו כי מדובר בעסק מניב לכל דבר.

הי דרומה?

אחת החברות החלוצות בתחום שזיהתה מהר את הפוטנציאל הגלום במגזר החקלאי־קיבוצי היא סולארית דוראל, חברה־בת בקבוצת דוראל. לאחרונה חתמה דוראל הסכם שותפות עם הקיבוץ הצפוני ביותר בארץ, אל רום, להתקנת חמש מערכות סולאריות (50 קילו־ואט כל אחת) על גגות בקיבוץ, בעלות השקעה של 5 מיליון שקל. גרסת ההסכם היא חלוקת הרווח הכולל (850 אלף שקל בשנה) שווה בשווה בין הקיבוץ לדוראל.

לצפייה בחברות המובילות בתחום התקנת מערכות אנרגיה סולארית לחץ כאן 

בעוד שעסקאות רבות נחתמות עם הקיבוצים הדרומיים, מנכ"ל קבוצת דוראל, דורי דוידוביץ, מפריך את המיתוס שלפיו דווקא אזור הנגב והערבה עדיפים יותר מבחינת אחוזי נצילות אנרגיית השמש מאזור הצפון. "קולטי השמש ניזונים מאור השמש ואילו החום הכבד ששורר בנגב והערבה לעומת הצפון פוגע בנצילות הקולטים", אומר דוידוביץ. לשם השוואה, ביום קיצי ממוצע, ב־15 באוגוסט, המערכות בקיבוץ יטבתה ייצרו 290 קילו־ואט והמערכות בקצרין הצפוני ייצרו 310 קילו־ואט.

באוגוסט האחרון חתמו 13 קיבוצים על הסכם שותפות עם סולארית דוראל. כמו כן דווח על משא ומתן מתקדם עם עוד 15 קיבוצים בנוגע להקמת חוות סולאריות בהשקעה של כ־750 מיליון שקל. בחברה לא מפרסמים את שמות הקיבוצים, מלבד קיבוץ חוקוק שליד הכנרת, אך מעריכים כי החוות הסולאריות שיוקמו יהיו בהספק בינוני של עד 5 מגה־ואט כל אחת, בעוד שההספק הכולל של הפרויקט יסתכם בכ־60 מגה־ואט.

פז סולאר הודיעה אף היא בחודש האחרון כי תקים שתי תחנות כוח סולאריות בשטחי קיבוץ שדה בוקר בעלות של כ־200 מיליון שקל. מדובר בשתי תחנות כוח פוטו־וולטאיות בהספק 5 מגה־ואט כל אחת, אשר יוקמו על שטח של 200–300 דונם שהוקצו על ידי הקיבוץ. לפי ההסכם, פז סולאר תתכנן, תקים ותתפעל את השדה למשך 20 שנה תמורת דמי שימוש שישולמו לקיבוץ עבור הקרקע.

הירוקים האמיתיים

מי שידעה לזהות את הפוטנציאל הטמון בשטחים הנרחבים שבקיבוצים כבר לפני שלוש שנים היתה המועצה האזורית חבל אילות, שבשטח תחומה שוכנים עשרה קיבוצים. במועצה החליטו להקים מינהלת אנרגיה מתחדשת בראשותם של דורית בנט ונועם אילן, כחלק מהתוכנית האסטרטגית שגובשה לעיר אילת וחבל אילות כדי שאלה ישיגו עצמאות אנרגית בתוך עשר שנים. המינהלת משמשת זרוע מקשרת בין כל הגורמים בתחום האנרגיות המתחדשות באזור: החברות והיזמים, הקיבוצים והרשויות.

בנט אומרת: "השטח הנרחב באזור הביא להקמתה של חברת ערבה פאוור, לדוגמה. השאיפה שלנו היא להביא כמה שיותר חברות אנרגיה סולארית לאזור. יש לי בכל יום שלושה טלפונים לפחות של חברות שמעוניינות להתקשר עם הקיבוצים. אנחנו מייעצים לקיבוצים בנוגע לפרויקטים כדאיים. יש פערים בין החברות השונות ולכן גם נוצרת תחרות בינן, כאשר כולם רודפים אחרי הקרקע. היתרון של חברות הוא בגיוס הון עצמי, ולחברה כמו פז ושיכון ובינוי יש יכולת כזאת, ולכן קל להן יותר לשווק את עצמן".

לדברי בנט, הקיבוצים חשים מחוזרים מאוד ותוך כדי התנהלות הם לומדים לזהות את החברות הרציניות בתחום. המגזר החקלאי והחקלאים הם ללא ספק הנהנים הגדולים מהשוק הסולארי, ו"אחרי ההפסדים הגדולים בחקלאות", אומרת בנט, "זה מגיע להם".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



17 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

17.
אנרגיה סולארית
כמו שאמרו כאן, חשוב מאוד שתעשו חישובים כלכליים אמייתים ומהימנים, קשה היום מאוד לסמוך על הנתונים שמשחררות חברות האנרגיה סולארית עצמן - בעלות אינטרס כמובן. הייתי ממליץ לקריאה נוספת להיכנס לאתרי מידע אובייקטיבי אשר אינם מייצגים חברה מסוימת, למשל - http://www.solarenergyil.co.il/, או http://www.solar-israel.co.il/. בברכה, עדן
עדן , צפון  |  30.09.09
16.
בעד תחנות כח סולריות, אך לא מסוג PV רגיל
בתור עתון כלכלי, עליכם לעשות חישובים כלכליים המבוססים על נתוני אמת, שמתקבלים ממקורות עצמאיים, ולא מהתעשיה עצמה! תעשו קצת שיעורי בית ולא רק ראיונות עם גורמים כלכליים. הרי אפילו במאמר הזה כתוב בפירוש "עלות ראשונית שמוערכת ב-2.5 מיליארד דולר". נו - אז מה העלות הכוללת, הסופית? ואיפה הניסיון העולמי בהקמת ובעיקר בהפעלת תחנות PV גדולות מאד? איפה השאלות המקצועיות הנוקבות שלכם? יש טכנוליוגות מתאימות יותר - פרי תוצרת הארץ, שגם מעודד תעסוקה מקומית. אבל היא לא PV. תבדקו את הטכנולוגיות האלה.
שושנה , דרום  |  30.09.09
15.
נפגש עוד 10 שנים...;)
אילו שוטים.... מוכרים לנו סיפורים ומספרים. חברים - כל החברות המוזכרות בכתבה הוקמו בשנתיים האחרונות. לפני שנתיים הן לא היו קיימות. כנראה שטוב להם לסמוך על אחריות של יצרן סיני, ולא על נתונים של מערכת שעובדת בארץ כבר 15 שנים ומפיקה פחות מ-50% ממה שהיא אמורה להפיק (http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3360523,00.html ). אני אישית מזהיר מפני התעוררות מאוחרת של כל מי שעושה זאת, שיקום עוד עשור, ויגלה שהכסף שלו הושקע בגג נחמד, אבל לא ממש כלכלי. ודבר נוסף - שימו לב שהכסף הזה מגיע ממשלם המיסים. מתישהו משלם המיסים יתעורר ויבין שאין טעם לשלם לבעלי ההון (פז, שיכוי ובינוי, סימנס) ועדיף שהכסף ילך לחינוך, בריאות רווחה ועוד. תעשו חיים.
אריאל , הגליל  |  29.09.09
13.
ל10- הבעיה גדולה ממה שאתה מציג
כיום ההוצאה להקמת מתקן פוטוולטאי להפקת 1KW כ20,000 ש"ח, למשק בית פרטי ההוצאה יכולה להיות גבוהה בעשרות אחוזים 24-30K ש"ח. לכל הדעות מחיר גבוה ביותר, שמשאיר את רוב משקי הבית מחוץ למשחק וגרוע מכך, מפיל אותם כפרי בשל ליידהם של טייקונים וחברות ענק - מה שמביא לפגיעה אנושה בצרכן הישראלי. עודף סובסידיות ממשלתיות, מגדיל את הסיכוי שלחברות שנכנסות לתחום יהיה תמריץ שלילי ביותר להוריד את עלות ההתקנה, גם כאשר מחיר ייצור מערכות סולריות יפחת באופן משמעותי בשל שיפורים טכנולוגים. מכיוון שאני חסיד של אנרגיות מתחדשות מהשמש, אני חושב שטוב הדבר שמדינת ישראל דוחפת את הנושא לביצוע מעשי בשטח. אבל, לא בטוח שסיבסוד הכרחי, לבטח לא בהקפים שמוצעים היום. צודק מגיב 10 שהמשמעות של סובסידיה גדולה מידי משמעותה פגיעה במשק כולו. קחו את הדוגמא שמובאת בכתבה: השקעה של 5 מליון שקל, מביאה לחלוקת רווח 850,000 ש"ח בשנה. כלומר החזר השקעה מלא, תוך פחות מ6 שנים. תשואה כזו מעולה למתקן שאמור לעבוד 25-30 שנים. במידה ומחירי הדלקים יאמירו שוב, תקופת החזר ההשקעה תתקצר עוד יותר. מכאן שהתערבות סובסידיות מיותרת. מכאן, הדבר היחידי בו הממשלה צריכה להיות מעורבת בו: יצירת מערכת חוקים כזו שתקל על הקמת אתרי ייצור, פרטי או מסחרי. זה יבטיח תחרות אמיתית שתביא להוזלה משמעותית במחיר המערכות ויגדיל את הכדאיות לכניסה מסיבית של השוק הפרטי לייצור חשמל. רק כך ניצור שוק שבו כולם מרוויחים.
אבי  |  29.09.09
לכל התגובות