דרוש ריסון עצמי

בשבועות שקדמו לימים הנוראים תש"ע, היה ענף הביטוח כמרקחה. כל זאת, בעקבות שתי הפרשיות שנחשפו בחברת הביטוח מנורה: פרשת התיארוך לאחור (בקדייטינג) בפוליסות חיסכון פיננסי; ופרשת מתן ההלוואות כנגד פוליסות ביטוח חיים ללא ביטחונות מתאימים.

בכירי הענף ממלאים את פיהם מים, ומורידים פרופיל עד יעבור זעם. ולא בכדי, שכן החשדות לכאורה מקרינים על הענף כולו, ומערערים את אימון המבוטחים בתעשייה כולה. אחרי הכל, האזרח הממוצע אינו מבחין כמעט בין חברת ביטוח אחת לרעותה, ובין סוכן ביטוח פלוני לסוכן ביטוח אלמוני.

לא לנו לחרוץ כאן דין ולצאת במסקנות נמהרות, והלוואי ויתברר בדיעבד כי לא היו דברים מעולם וההר הוליד עכבר, את זה נותיר למפקח על הביטוח לקבוע. ובכל זאת, מספר תובנות בהקשר לאירועים האחרונים.

ראשית, מתעורר החשש, כי סוכן הביטוח שהיה מעורב בפרשת ההלוואות, לקח רחוק מדי את המושג 'יצירתיות במכירות'. כל זאת, אם אכן יתברר כי פוליסות ביטוח החיים בפרמיה חודשית בסך כמה מאות שקלים, נמכרו לא לשמן, אלא ככסות למתן הלוואות בסך כמה מאות אלפי שקלים. מה לא עושים כדי למכור תפוקה חדשה...

אבל לטנגו צריכים שניים, כמו שנהוג לומר. ומי שמאשר בסופו של דבר את מתן ההלוואות ומוציא את הכסף מן הכיס, איננו סוכן הביטוח, כי אם חברת הביטוח. מנכ"ל מנורה צוטט כמי שתולה את הכשל בצמיחתה המהירה של חברת הביטוח. אין ספק כי השינויים התכופים בסביבה הרגולטורית, במגמות השוק ובטעמי הצרכנים, מציבים אתגרים בפני חברות הביטוח. אין ספק באותה מידה, כי נדרשת תשומת לב מיוחדת לשיפור מערכות המיכון והתפעול, ולשדרוג מנגנוני השליטה והבקרה.

אך מעבר לכל אלו מתחדד לקח אחד חשוב לכולנו - הפעילים בשוק הביטוח, סוכנים וחברות כאחד, והוא: לא ליפול למלכודת שמציב לנו היצר להגדיל את היקפי המכירות. נכון שאנו פועלים בסביבה עסקית תחרותית מאין כמותה. ועדיין, מוכרחים להפעיל מנגנונים של שיקול דעת, איפוק וריסון עצמי. אסור שבשם התחרות תידרדר התעשייה למעשים לא אתיים. אנו פועלים כיום בסביבה שבה הכל שקוף והכל מתגלה לבסוף. ובכלל, יותר ויותר מתברר כי אתיקה טובה לעסקים, ואינה מתנגשת עימם.

לבסוף, ובכל הנוגע לצרכן עצמו, שב ומתבהר מה שידענו זה מכבר: שאין ארוחות חינם, ומה שמשלמים בעבורו בזול, עולה בסוף ביוקר. במטותא ממך אפוא, הצרכן הישראלי: אנא אל תסתנוור ממה שמוצע לך בחינם, ושים דגש במערכת השיקולים שלך על פרמטרים 'איכותיים' ולא מוחשיים לכאורה, כגון מקצועיות, סולידיות, זהירות ושיקול דעת. הרי ברור שכנגד פרמיה חודשית בסל 500 שקלים, לא סביר לקבל הלוואה בסך 1 מיליון שקלים. בסוף – זה מה שקובע, בטח ובטח, כשהמדובר בניהול החסכונות הפנסיוניים והפיננסיים שלך!